המכון לתצלומי כתבי יד עבריים
 |
המכון לתצלומי כתבי היד העבריים (באנגלית: Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts) נוסד בשנת 1952, כחלק מחזונו של ראש ממשלת ישראל, דוד בן-גוריון. מנהלו הראשון היה פרופ' נחמיה אלוני. בשנת ה'תשע"ז 2017 נפתח אתר כתיב במרשתת, המאפשר עיון בסריקות והעתקות של כתבי יד עתיקים ודפוסים ישנים בעברית ובנושאי יהדות, מהארץ ומהעולם, והוא המשכו של המכון לתצלומי כתבי יד עבריים, בשיתוף עם הספרייה הלאומית, אגודת פרידברג לכתבי-היד היהודיים, ומשרד ירושלים ומורשת הממשלתי של ישראל.
אודות המכון
תפקיד המכון מיום הקמתו הוא איסוף עותקים (במיוחד של מיקרופילם) של כל כתבי היד באות העברית המצויים בידי מוסדות ואצל אספנים פרטיים. המכון מכיל כיום מעל 75,000 סלילי מיקרופילם ואלפי סריקות, המהווים מעל 90% מכתבי היד הכתובים באות עברית או בשפה העברית הידועים.
המכון, הממוקם ופועל במסגרת הספרייה הלאומית מאפשר לחוקרים ומתעניינים להשוות כתבי יד עבריים הנמצאים פיזית בכל רחבי תבל, לצד מחקרים ופרסומים אחרים אודות כתבי היד שפורסמו לאורך השנים. לצד המכון פועלת מחלקת כתבי היד, המחזיקה כ-10,000 כתבי יד במקור.
בשנותיו הראשונות היה יוצא מנהלו מדי שנה למספר חודשים למדינות אירופה כדי לחפש כתבי יד עבריים, לבקש רשות לצלמם ולרכוש את הניתן לרכישה. בנובמבר 1952 יצא ד"ר אלוני לאיטליה ושווייץ[1], ב-1954 ביקר בהונגריה[2] ולאחר מכן היה בצרפת[3] וספרד[4].
מנהלים קודמים:
פרויקט "כתיב"
פרויקט "כתיב", שהושק עם הקונגרס העולמי ה-17 למדעי היהדות באוגוסט 2017[5], הוא "השלב הבא" בחיי המכון, שנועד להנגשת תצלומים של כל כתבי היד העבריים בעולם לציבור ברשת האינטרנט. המיזם משותף לספרייה הלאומית, לאגודת פרידברג לכתבי-היד היהודיים FJMS של אלברט ד' וננסי פרידברג ולתוכנית "ציוני דרך" במשרד ירושלים ומורשת, שמטרתה לשמר את המורשת הלאומית של ישראל. עם השקתו, ארבע שנים לאחר שהחל פרויקט הדיגיטציה, היו ב"כתיב" סריקות מלאות ברזולוציה מעולה של 45 אלף כתבי יד (מתוך 90 אלף) המחזיקים יחדיו 4.37 מיליון עמודים זמינים לציבור. המיזם נערך בשיתוף הספרייה הלאומית של צרפת (BnF), בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS), ספריית פאלאטינה, הספרייה הבריטית, הספרייה הלאומית של אוסטריה, ספריית מדינת בוואריה, ספריית רוזנטליאנה, יד יצחק בן-צבי, ספריית הוותיקן, היברו יוניון קולג', ספריית המדינה בברלין, הספרייה הלאומית הרוסית, הספרייה הלאומית המרכזית פירנצה ועוד[6].
טכנולוגיית האתר מבוססת על International Image Interoperability Framework (I3F) (אנ') המהווה תקן בינלאומי לשיתוף תמונות והוא כולל מנוע חיפוש מתקדם, בו ניתן לחפש לפי מאפיינים שונים של כתבי היד, אך לא בתוך טקסט כתב היד עצמו (כיוון שטכנולוגיית OCR לכתבי יד איננה בשלה).
בראש הפרויקט עומדת צפרה זיו.
מקורות
- נחמיה אלוני, כתב יד של משה רבנו: יומני מסע לגילוי כתבי יד עבריים, ירושלים: ר' מס, תשנ"ג 1992.
- אברהם דוד (מהדיר), מגנזי המכון לתצלומי כתבי היד העבריים; נכתב בידי עובדי המכון, ירושלים: בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, תשנ"ו 1995.
קישורים חיצוניים
- מחלקת כתבי היד והמכון לתצלומי כתבי יד עבריים, באתר הספרייה הלאומית
- ר' בנימין ריצ'לר, המכון לתצלומי כתבי-היד העבריים, בית הוועד - תשס"ג, באתר דעת
- ת. דוברין, כיצד מגלים כתבים, דבר, 22 במאי 1959
- כתיב: האוסף הבינלאומי של כתבי יד עבריים דיגיטליים באתר הספרייה הלאומית
המכון לתצלומי כתבי היד העבריים, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ אנשים ומוסדות, דבר, 9 בנובמבר 1952
- ^ ניצל האוסף המדעי של פרופ' קויפמן, דבר, 21 באפריל 1954
- ^ דוד גלעדי, שותפו של ד"ר אלוני, מעריב, 1 באפריל 1958
- ^ נתגלו כתבי יד יהודיים עתיקים, דבר, 2 באפריל 1958
- ^ הודעה לעיתונות על השקת כתיב
- ^ אוסף שותפים, באתר web.nli.org.il
| ספריות דיגיטליות בנושאי יהדות | ||
|---|---|---|
| ספרות מקור - טקסט | פרויקט השו"ת • אוצר הספרים היהודי השיתופי • ספריא • אוצריא • על התורה • דעת • סנונית • ויקיטקסט • המילון ההיסטורי ללשון העברית • מכון ממרא • פרויקט בן-יהודה • הזמנה לפיוט • Grimoar | |
| ספרות מקור - סרוקה | אוצר החכמה • אוצרות התורה • היברובוקס • הספרייה הלאומית • ספריית אסיף | |
| כתבי יד | המכון לתצלומי כתבי יד עבריים | |
| ספרים סרוקים - כללי | גוגל ספרים • פרויקט גוטנברג • ארכיון האינטרנט | |
| ביבליוגרפיה | מפעל הביבליוגרפיה העברית • רמב"י • רמבי"ש • הלכה ברורה ובירור הלכה | |
| ספריות דיגיטליות בנושאים נוספים | ||
המכון לתצלומי כתבי יד עבריים38570861Q6807019