זרקור
זַרְקוֹר הוא מכשיר המקרין אלומת אור חזקה. הזרקור כולל מקור אור רב עוצמה ורפלקטור פרבולי היוצרים אלומת אור חזקה בכיוון מסוים. בדרך כלל הזרקור מותקן כך שניתן לסובבו לכיוונים שונים, לשם הארה של עצם או אזור מצומצם מסוים.
במשך שנים רבות היה מקור האור המקובל בזרקור קשת פחם - להבה שנוצרה במפגש של אנודה וקתודה שהיו מוטות פחם שהיה צורך לקרב ביניהם כדי ליצור את הניצוץ שיצר את הלהבה (דומה לקצר הנוצר בעת ריתוך חשמלי בו מנוצל הקצר ליצירת חום והאור המופק הוא גורם מפריע המחייב את הרתך להשתמש במסכת ריתוך ומסכן עיני מי שיעז להסתכל על קשת הריתוך).
במלחמת העולם השנייה הגיע הטווח היעיל של הזרקורים לכ-50 ק"מ.
שימוש צבאי
הצי המלכותי הבריטי השתמש בזרקורים בשנת 1882 כדי למנוע מכוחות מצריים לאייש סוללות תותחים ליד אלכסנדריה. בהמשך אותו שנה, כוחות בריטיים וצרפתיים הנחיתו נחתים לאור זרקורים. עד שנת 1907 זכתה תועלתו של הזרקור להכרה נרחבת. הוא שימוש לסינוור האויב בעת תקיפתו, איתור ספינות אויב מרוחקות, סיוע לכוחות נוחתים וכמכשיר איתות. נעשה בהם שימוש במלחמת רוסיה-יפן בשנת 1905.
במלחמת העולם הראשונה שימשו זרקורים ליצירת "אור ירח מלאכותי" בעת תקיפה לילית, באמצעות הארת עננים שמעל לשדה הקרב והקרנת האור מהעננים לקרקע.
במלחמת העולם השנייה נעשה שימוש נרחב בזרקורים להתגוננות מהפצצות ליליות. הכוונת הזרקור נעשתה באמצעות איכון באמצעות קול ומכ"ם, שאיפשרו לזרקור לעקוב אחר המפציצים ובכך לסייע לתותחי הנ"מ ולמטוסי קרב שפעלו נגד המפציצים. זרקורים שימשו לעיתים גם בקרבות יבשתיים.
בצה"ל פעל גדוד הזרקורים, שהוקם בשנת 1955 בערך ופעל במשך כ-20 שנים.
שימוש אזרחי
זרקורים משמשים למטרות פרסום, בפסטיבלים ובאירועים ציבוריים. הזרקור בעל העוצמה הגדולה ביותר נמצא בראש מלון לוקסור בלאס וגאס. בראש מבנה המלון, שצורתו פירמידה נמצא זרקור המכוון ישירות כלפי מעלה והוא בעל עוצמה של 42.3 מיליארד נרות. בלילה בהיר ניתן לראות את קרן הזרקור ממרחק של עד 400 ק"מ ממטוס בגובה שיוט, וניתן לראותה בבירור גם מהחלל.
