גדוד הזרקורים
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 חיל התותחנים |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 1955 – יוני 1988 (כ־33 שנים) |
| מלחמות |
מבצע שומרון מלחמת יום הכיפורים |
יחידת הזרקורים הייתה יחידה בגדוד איכון של חיל התותחנים של צה"ל, שהפעילה זרקורים כסיוע לטיווח בלילה ולפעולתן של יחידות אחרות.
מקור
מקור יחידת הזרקורים בצבא הבריטי בארץ ישראל. הזרקורים האירו ספינות שהתקרבו לחוף ועזרו למשמר החופים הבריטי בזיהוין. הזרקורים הוצבו בקצה שובר הגלים בנמל חיפה וסרקו בלילות את אזור פתח הנמל למניעת התקרבות כוחות קומנדו וניסיון חדירה לנמל. זרקורים להגנת חופים היו נפוצים במדינות רבות במלחמת העולם השנייה. כמו כן היו זרקורים משולבים במערך הנ"מ יחד עם תותחי הנ"מ ומערכות אקוסטיות לאיתור מטוסים על פי קול. מדובר בתקופה בה טרם הומצא המכ"ם, מערכות מכ"ם סטטיות ראשוניות החלו לפעול בחופי אנגליה במהלך מלחמת העולם השנייה.
תיאור טכני ואופן הפעלה בצה"ל
קוטרם של הזרקורים היה 152 ס"מ (60 אינץ') בעוצמה של 12 מיליון נרות, באלומה ממוקדת בעלת טווח הארה של כ-10 ק"מ ובאלומה רחבה יותר הגיע הטווח ל-5 ק"מ. מקור האור היה קשת פחם - להבה שנוצרה במפגש של אנודה וקתודה שהיו מוטות פחם בצורת עיפרון גדול אשר היה צורך לקרב ביניהם כדי ליצור את הניצוץ שיצר את הלהבה. את המוטות היה צורך לחדש אחרי כשעה וחצי של הארה. אחרי פרק זמן זה היה צריך להתחיל את יצירת הלהבה מחדש.
הזרקורים נכנסו לשימוש בצה"ל לאחר שיפוץ, היחידה הוקמה בשנת 1955 בערך. בשלב ראשון הם הורכבו על גבי משאיות וגררו אחריהם גנרטור חשמלי שהיה מקור האנרגיה להפעלתם. גרירת הגנרטור כחלק נפרד הקשתה על הניידות ובעיית חיבור הכבלים בין הזרקור לגנרטור ולכן בשלב שני הורכב הגנרטור על גבי המשאית עצמה והותקן חיבור קבוע בין הגנרטור לזרקור. בשלב נוסף, הורכב הזרקור על גבי זחל"ם ומקור הכוח היה מנוע הזחל"ם שהניע גנרטור שהורכב בתוכו. הגדוד היה אמור למנות שלוש סוללות, אחת סדירה ושתיים של חיילי מילואים. בפועל, הוקמו רק שתי סוללות, סדירה ומילואים. בכל סוללה היו ארבעה זרקורים. צוות של זרקור מנה ארבעה איש. בכל צוות היה מפקד, שני חיילים ונהג. בכל סוללה היו קצין בתפקיד מפקד וקצין נוסף בתפקיד סגן מפקד, ומעליהם מפקד גדוד האיכון.
מטרות הגדוד
הזרקורים שימשו את צה"ל למטרות הבאות:
סיוע בטיווח בלילה
- סיוע לכוחות התוקפים בשעות החשכה בזיהוי המטרות על ידי מפגש של 2-3 אלומות זרקורים בנ.צ. של המטרה. סיוע בהתמצאות של כוחות בשטח בשעות החשכה על ידי שימוש באזימוט חוזר (מיקומם המדויק של הזרקורים ידוע לכוחות בשטח והם יכולים לאכן את מיקומם שלהם עצמם על ידי מדידת האזימוט החוזר מנקודת החיתוך של 2 או 3 אלומות זרקור שהאירו היישר כלפי מעלה באלומה צרה).
- סיוע לחיל האוויר בזיהוי מטרות ובהתמצאות.
- הארת מטרות בזמן קרב, הארת האויב וסנוורו.
- הארה עקיפה של שדה הקרב על ידי הארת עננים שמעל לשדה הקרב והקרנת האור מהעננים לקרקע.
פעולות הגדוד
פעולות צה"ל בהם השתתף גדוד הזרקורים:
- פעולת קלקיליה באוקטובר 1956. המטרה הייתה לכבוש את מצודת משטרת קלקיליה, חיסול חיילי הלגיון הירדני ופיצוץ בניין המשטרה. המשימה הוטלה על חטיבת הצנחנים 202 בפיקודו של אריק שרון.
- מבצע סנונית - פלגת זרקורים הוצבה אך לא הופעלה.
- מלחמת ששת הימים, סיוע בטיווח, בעיקר ברמת הגולן.
- במלחמת יום הכיפורים, בכיבוש החרמון. בקרב השתתפו שלושה זרקורים שהוצבו בהר אודם, וסייעו לכוחות הקרקע בזיהוי המטרות, בהארתם ובסנוור האויב.
- במלחמת יום הכיפורים, בשמירה על מוצבי צה"ל בגדה המערבית של תעלת סואץ – הזרקורים האירו בחשכה את סביבת המוצבים והכוחות בשטח כדי למנוע ניסיונות חדירה של המצרים. כמו כן סייעה הסוללה להתמצאות הכוחות בשטח.
- פעולת כראמה – סוללת הזרקורים גויסה למקרה הצורך אך לא הופעלה.
- מלחמת של"ג - הופעלו לטובת עוצבת לוז.
פירוק הגדוד
הסיבות לפירוק הגדוד:
- המצאת נורות ההלוגן הגדולות, אפשרה ליצור דור מתקדם של זרקורים, יותר קטנים ולא פחות יעילים. הזרקור המוצב בבית התותחן הינו דוגמה לדור השני של זרקורים.
- כניסה מסיבית של אמצעי ראיית לילה, שילובם במערכות כינון מתקדמות שבטנקים, הביאו להוצאת הזרקורים מהמערך.
היחידה פורקה בחודש יוני 1988.
קישורים חיצוניים
- פעולת קלקיליה
- שי לוי, השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו, באתר מאקו, 26 בפברואר 2013
