פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה
 | |||||||
| פרדיננדו | |||||||
| לידה |
30 ביולי 1549 פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה .svg){kind=small} | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 בפברואר 1609 (בגיל 59) פירנצה, הדוכסות הגדולה של טוסקנה | ||||||
| מדינה | הדוכסות הגדולה של טוסקנה | ||||||
| בת זוג | כריסטינה מלורן | ||||||
| שושלת בית מדיצ'י | |||||||
| |||||||
| |||||||
פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י (באיטלקית: Ferdinando I de' Medici; 30 ביולי 1549 - 17 בפברואר 1609) היה הדוכס הגדול של טוסקנה מה-19 באוקטובר 1587 ועד מותו.
תולדות חייו
.jpg)
פרדיננדו, יליד פירנצה, היה בנם החמישי של קוזימו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה ואשתו לאונור דה טולדו (Eleonora di Toledo; (1522 – 1562), בתו של דון פדרו אלוורז, שליט נאפולי. בגיל 14 מונה לחשמן (קרדינל) ומאז ועד מות אחיו פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, חי ברומא ויסד שם את וילה מדיצ'י עבורה רכש אוסף אמנות וארכאולוגיה, שחלקו הביא עמו חזרה לפירנצה (הפריטים הידועים ביותר הם שני פסלי אריות שיש המוצבים כיום בגלריית הפסלים הפתוחה בכיכר הסיניוריה במרכז פירנצה). על אף תארו כחשמן, לא כיהן פרדיננדו מעולם ככומר בפועל.
עם מות אחיו פרנצ'קסקו ללא יורשים, נקרא פרדיננדו, בגיל 38, לשוב לפירנצה ולרשת אותו כדוכס הגדול. בניגוד לאחיו, שלא היה פעיל מבחינה שלטונית, והותיר במידה רבה את שלטון בדוכסות לידי והמנגנון הפקידותי היציב שהקים אביו, ביקש פרדיננו לשלוט בפועל ולקדם מיזמים רבים לרווחת תושבי הדוכסות ולפיאור שמה ושמו של בית מדיצ'י, שבתקופתו הקים סניפים של הבנק המשפחתי ברחבי אירופה. בין היתר הורה פרדיננדו על ייבוש ביצות, נטיעת עצי תות לאורך הדרכים עבור תעשיית המשי, סלילת דרכים ופיתוח הנמל בליבורנו. הוא גילה יחס סובלני ליהודים ואף הוציא צו המזמין סוחרים יהודים להתיישב בליבורנו ובפיזה.[1]
פרדיננדו כרת בריתות עם מדינות שכנות על ידי נישואיו לכריסטינה מלורן, בתו של דוכס לורן והשאת אחותו, מארי דה מדיצ'י לאנרי הרביעי, מלך צרפת. את בנו, קוזימו השני, השיא למריה מגדלנה, ארכידוכסית אוסטריה מבית הבסבורג, ששלט גם בספרד, אשר הציבה איום מתמיד של חופי טוסקנה מכיוון הים הטירני. ב-1605 הביא פרדיננדו לבחירת בן משפחתו, אלסנדרו דה מדיצ'י לאפיפיור לאו האחד-עשר, שאמנם נפטר כעבור חודש, אך ממשיכו פאולוס החמישי היה תומך בית מדיצ'י. הקשר האמיץ למדינת האפיפיור הביא לחקיקה דתית מחמירה בטוסקנה ולמתן מעמד בכיר לאנשי הכמורה (קלריקליזם).
ב-1608 תמך פרדיננדו במשלחת לחופי גיאנה הצרפתית של ימינו, בשם "משלחת ת'ורנטון", שאף ניסתה להקים באזור מושבה טוסקנית, אך מותו הפתאומי עצר את הניסיון. עם מותו, בפברואר 1609 הותיר מדינה עשירה ויציבה, אך נסיונותיו בשדה הדיפלומטיה הבין לאומית היו בעוכרי הדוכסות וגררו אותה אל שורה של סכסוכים ומאבקים.
משפחתו
- קוזימו השני (1590–1621), בנו ויורשו, הושא למריה מגדלנה, ארכידוכסית אוסטריה מבית הבסבורג
- אלואונורה (1591–1617), מתה ברווקותה
- קתרינה, מושלת סיינה (1593–1629), נישאה לפרדיננדו גונזאגה, דוכס מנטובה
- פרנצ'סקו (1594–1614), מת ברווקותו
- קרלו (1595–1666), הועלה לדרגת חשמן על ידי פאולוס החמישי ב-1615, מת ברווקותו
- פיליפינו (1598–1602), מת בילדותו
- לורנצו (1599–1648), מת ברווקותו
- מריה מגדלנה (1600–1633), הייתה נכה ומתה ברווקותה
- קלאודיה, עוצרת אוסטריה, התחתנה עם פדריקו דלה רוברה, דוכס אורבינו ולאחריו עם לאופולד החמישי, ארכידוכס אוסטריה
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
25746996פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה