תות (עץ)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןתות
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: ורדנאים
משפחה: תותיים
סוג: תות
שם מדעי
Morus
תות לבן
תות שחור
פרי גדול של תות פקיסטני ליד פרי של תות שחור

תּוּת (שם מדעי: .Morus L) הוא סוג של עצי פרי או שיחים נשירים, בעל צֶמֶג (תַּחְלִיב צִמְחִי, לָטֵקְס) ממשפחת התותיים (Moraceae Gaudich.). הסיווג של מיני הסוג שנוי במחלוקת, בין היתר בשל קיום בני-כלאים פוריים; הסיווג המקובל מונה כיום 17 מינים בלבד[1], למרות שיש פרסומים של מעל 180 מינים שונים.

צמחי התות הם חד-ביתיים או דו-ביתיים. העץ הצעיר גדל בקצב מהיר, אך הקצב מאט וגובהו של עץ בוגר מגיע בדרך כלל ל-10 עד 15 מטרים. בדרך כלל הצמח מפיץ את הזרעים באמצעות בעלי חיים (בעיקר עטלפים וציפורים).

עצי התות מתחילים ללבלב בחודש אפריל והפירות מבשילים בחודשים אפריל-מאי.

מאפיינים

הניצנים הרדומים בחורף עטופים ב-3 עד 6 קשקשים רעופים. הלוואים חופשיים, ממוקמים בצדי בסיס הפטוטרת ונושרים בקלות או בהקדם.

העלים מסורגים והטרף שלהם פשוט עד מאונה עמוקות ככף יד והשוליים משוננים. הם בעלי 3 עד 5 עורקים ראשיים שיוצאים מבסיסם ועורקים משניים מנוצים.

התפרחות הזכריות חיקיות, בדרך כלל בזוגות, שיבוליות, מרובות פרחים, בעלי עוקץ קצר.

תפרחות הנקבה הן משיבולת קצרה ועד כדורית.

הפרחים חד-מיניים וקטנים, העטיף פשוט ללא כותרת עם 4 עלי גביע.

הפרחים הזכריים: אונות הגביע חופפות; אבקנים מתכופפים בניצן; עמוד עלי ראשוני ומנוון בדרך כלל קיים.

פרחי נקבה: יושבים; אונות הגביע חופפות, משתיירות בפרי; השחלה עלית עם מגורה אחת או שתיים; עמוד עלי קיים או לא; צלקת מפצלת לשתי חלקים, פלומה או מעין יבלות זעירות בהיקף.

הפרי פרי מדומה עסיסי שנושר כיחידה אחת. אחרי הַאֲבָקָה והפריה מתפתחת מכל עלה שחלה אגוזית (פרי יבש שאינו נפתח בהבשילו) קטנה וקשה. במהלך ההבשלה מתאחים ארבעת עלי העטיף, מתמלאים מוהל עסיסי ומתוק, תופחים, ומתערים בדופן עלה השחלה ובאגוזית. וכך, הופך מקבץ האגוזיות לפרי מדומה.

הזרע פחות או יותר כדורי בעל אנדוספרם; העובר מעוקל ושטוח; והטבורית אליפטית.

תועלות מהעץ

עלי העץ הם מזונם הכמעט בלעדי של זחלי טוואי המשי, ומכאן חשיבותם הכלכלית בתעשיית המשי. את טוואי המשי מגדלים בעיקר בסין, בה מגדלים את עצי התות במטעים גדולים ומגלמי העש מפיקים את סיבי המשי. סין היא היצרנית הגדולה ביותר של משי, בזכות מספר עצי התות העצום שגדלים בה.

קיימים גם תת-מינים הנקראים "בכותי" (pendula), שענפיהם צומחים כלפי מטה ויוצרים כעין סוכה עם חלל פנימי ומשמשים בעיקר לנוי. הללו קיימים גם במין הלבן (Morus alba) וגם במין השחור (Morus nigra). הפירות אדומים או לבנים ומבשילים בקיץ.

תת מינים אלה מתאימים לגידול כאלמנט פיסולי.

יתרונות בריאותיים

תותים עשירים ברכיבים תזונתיים חשובים, כולל ברזל, ויטמין B2, ויטמין C, ויטמין K, אשלגן, זרחן, וסידן. הם מכילים כמות גדולה של תרכובות אורגניות, כולל Phytonutrients, Zeaxanthin, רסברטרול, אנתוציאנין, לוטאין, ותרכובות פוליפנוליות שונות. תותים מועילים למערכת עיכול, להורדת הכולסטרול הרע, לסיוע בירידה במשקל, לשיפור זרימת הדם, לבניית רקמות עצם, ולחיזוק המערכת החיסונית. הם מאטים את תהליך ההזדקנות, אנטי דלקתיים, מסייעים בהורדת לחץ הדם משפרים את המטבוליזם הכללי ובעלי פוטנציאל אנטי סרטניות.[דרוש מקור]

התות בישראל

גזעים שונים של תות לבן

בארץ ישראל ובאגן הים התיכון אוקלמו שני עצי התות. התות השחור הוותיק יותר הגיע במאה השישית לספירה ממערב אסיה לאזור ותורבת כעץ פרי. תות לבן הגיע במאה ה-12 ממרכז ומזרח סין לטובת תעשיית המשי. בישראל נפוצים בעיקר מיני התות הבאים:

  • תות שחור (Morus nigra)[2] - עץ ענף ורחב נוף, גובהו מגיע עד 10 מ', ענפיו חום כהה, ענפיו הצעירים שעירים. העלים שעירים בצדם התחתון. העלים ירוקים ובלתי מבריקים וצדם העליון מחוספס ובסיסם דמוי לב. הפרי אורכו כדי 2.5 ס"מ וצבעו ארגמני או שחור וטעמו חמצמץ.
  • תות לבן (Morus alba)[2] - עץ ענף ורחב נוף ועגול, גובהו מגיע עד 15 מ', ענפיו אפורים או אפרפרים-צהבהבים, ענפיו הצעירים אינם שעירים. העלים דקים, קירחים וצבעם ירוק בהיר. הטרף על פי רוב לא סימטרי ובסיסו ישר כמעט או דמוי לב. הפרי אורכו כדי 1 עד 2 ס"מ וצבעו לבנבן עם נגיעות סגולות עד סגול כהה או ארגמן וטעמו מתוק.
  • תות פקיסטני (Morus macroura) הידוע בפירותיו הארוכים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Morus L., WFO (2022) World Flora Online, ‏4-4-2022
  2. ^ 2.0 2.1 מין זה הוא אלרגני לפי הספרות הבוטנית
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

תות (עץ)33966010Q44789