פלאט (נהר)

נהר פלאט

הנהר פלאט בפארק המדינתי מאהוני
מידע כללי
אורך	499 ק"מ
ספיקה ממוצעת	199 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	219,916 קמ"ר
מוצא	מפגש הנהרות נורת פלאט וסאות פלאט
גובה מוצא הנהר	287 מטרים
שפך	נהר המיזורי
מדינות באגן הניקוז	נברסקה
אגן הניקוז של נהר פלאט כולל הנהרות נורת פלאט וסאות פלאט

הנהר פלאט (באנגלית: Platte River) הוא נהר מרכזי במדינת נברסקה בארצות הברית. הוא מתחיל במפגש בין שני יובלים: הנהרות נורת פלאט (North Platte) וסאות פלאט (South Platte), ואורכו, מנקודת המפגש ועד השפך לנהר מיזורי הוא 499 קילומטרים. אורך הקטע מהמקור המרוחק ביותר דרך היובל נורת פלאט ועד השפך הוא 1,690 קילומטרים. אגן הניקוז שלו משתרע על שטח של כ-220,000 קילומטרים רבועים. הנהר פלאט הוא יובל של המיזורי, בעצמו יובל של הנהר מיסיסיפי הנשפך למפרץ מקסיקו. לאורך מרבית מסלולו הנהר פלאט הוא זרם מתפתל, רדוד, בוצי ורחב, שקרקעיתו ביצתית ומפוזרים בו איים רבים, כלומר ערוץ פְּזָרוֹת. מאפיינים אלו מקשים מאד על שיט בקאנו והנהר לא שימש מעולם כנתיב שיט מרכזי לציידי הפרוות או לחוקרי הארצות.

הפלאט הוא מערכת היובלים המשמעותית ביותר באגן הניקוז של הנהר מיזורי. הוא מנקז חלק גדול ממרכז המישורים הגדולים בנברסקה ומזרח הרי הרוקי בקולורדו ובוויומינג. עמק הנהר שיחק תפקיד חשוב בהתפשטות מערבה של ארצות הברית, ודרכו עברו כמה מנתיבי ההגירה המרכזיים, כולל שביל אורגון, שביל קליפורניה, שביל מורמון ושביל בוזמן. האירופאים הראשונים שראו את הפלאט היו ציידי פרוות וחוקרי ארצות צרפתיים בערך ב-1714. הם קראו לנהר בתחילה "נברסקייה" (Nebraskier), תעתיק של השם בו קראו לנהר בני שבט האוטו, שפירושו "מים שטוחים". ביטוי זה קרוב מאד למילים בצרפתית "ריווייר פלאט" (rivière plate – "נהר שטוח"), המקור המשוער של שם הנהר פלאט.

גאוגרפיה

מוצא

הנהר פלאט נוצר במערב נברסקה מזרחית לעיר נורת פלאט במפגש הנהרות נורת פלאט וסאות פלאט. המקור של שניהם הוא בהפשרת השלגים בהרי הרוקי מזרחית לקו פרשת המים של אמריקה.

הנהר נורת פלאט מתחיל במרכז צפון קולורדו בעמק נורת פארק (North Park valley) המוקף הרים בגובה 3,700 מטרים. מקור הנהר נורת פלאט הוא במחוז ג'קסון. גבולותיו הם: קו פרשת המים של אמריקה במערב ובדרום והפסגות ממזרח. הגבול הצפוני הוא מדינת ויומינג. העיירה הקרובה ביותר בקולורדו היא וולדן (Walden), מושב המחוז. ממחוז ג'קסון הנורת פלאט זורם צפונה כ-320 קילומטרים מהיער הלאומי ראוט (Routt National Forest) ונורת פארק בסמוך לוולדן אל העיר קספר בוויומינג. מרחק קצר לאחר שהנהר עובר דרך קספר פונה הנורת פלאט לכיוון מזרח-דרום-מזרח וזורם כ-560 קילומטרים עד העיר נורת פלאט בנברסקה. ערוץ הנהר נורת פלאט צר והזרם מהיר יותר בקולורדו ובוויומינג מאשר בנברסקה, שבה הזרם איטי ורדוד תוך יצירת ערוץ פזרות.

מסלולו של הנהר נורת פלאט ואגן הניקוז שלו

מסלולו של הנהר סאות פלאט ואגן הניקוז שלו

שמונה סכרים נבנו על הנהר נורת פלאט בוויומינג ונברסקה לשם אגירת מים להשקיה. הקטעים בחלק העליון של הנהר בהרי הרוקי בקולורדו ובוויומינג פופולריים לפעילויות נופש: רפטינג ודיג של טרוטת עין-הקשת, טרוטה חומה וטרוטת קלארק ודגים נוספים. במערב נברסקה מהווים קרקעיתו וגדותיו של הנורת פלאט נווה מדבר ירוק באזור הצחיח למחצה זה של אמריקה הצפונית. בהגיעו לפקסטון (Paxton) הנהר כיום קטן ממה שהיה בעבר בשל כמויות המים שמוטים ממנו להשקיה. רוחב הנהר בהיסטוריה הגיע עד קילומטר וחצי במקומות רבים, כפי שניתן לראות מהערוץ העתיק ומתיעודים היסטוריים.

אגן הניקוז של הנהר סאות פלאט כולל כ-73,000 קילומטרים רבועים בפינה הצפון-מזרחית של קולורדו, חלקים מדרום-מזרח ויומינג בקרבת העיר שאיין וחלק קטן בפינה הדרום-מערבית של נברסקה. הנהר סאות פלאט מנקז חלק גדול מהרי פרונט ריינג' מזרחית לקו פרשת המים של אמריקה. החלק של הנהר המכונה סאות פלאט נוצר במחוז פארק, השוכן דרומית-מערבית לדנוור באגן ערבות העשב סאות פארק (South Park grassland basin) ובהרים מזרחית לקו פרשת המים של אמריקה. הוא נוצר במפגש הנהרות סאות פורק סאות פלאט (South Fork South Platte) ומידל פורק סאות פלאט (Middle Fork South Platte River), בערך כ-25 קילומטרים דרומית-מזרחית לפיירפלי (Fairplay). לאחר התמזגות הנהרות זורם הסאות פלאט למזרח-דרום-מזרח עד ליציאה ממאגר אילוונמייל (Elevenmile). בנקודה זו פונה הנהר בכמעט 90 מעלות על מנת לעקוף את הצד המערבי של פסגת פייקס וזורם בכיוון כללי מזרח-צפון-מזרח כ-160 קילומטרים דרך דנוור והלאה עד גרילי. מגרילי פונה הסאות פלאט מזרחה וזורם כ-320 קילומטרים עד למפגש עם הנורת פלאט בסמוך לעיר נורת פלאט בנברסקה (41°06′50″N 100°40′33″W).

כעשרים סכרים נבנו על הנהר סאות פלאט בקולורדו לשם אגירת מים לשתייה והשקיה. מספר הסכרים בכל אגן הניקוז של הסאות פלאט עשוי להיות גדול מ-1,000 כיוון שעל כמעט כל הפלגים העיקריים נבנה לפחות סכר אחד. הנהר סאות פלאט משמש כמקור מים עיקרי למזרח קולורדו הצחיח. עמק הנהר סאות פלאט שימש כנתיב הגירה עיקרי לדנוור. שבילי העגלות היו לאורך הצד הדרומי של הנהר סאות פלאט. שיירות העגלות חצו את הקרקעית הבוצית של הנהר סאות פלאט בכמה מקומות, על גבי מעבורת או במישרין בשנים שבהם גובה פני המים היה נמוך, על מנת להישאר בצד הדרומי של הנהר נורת פלאט, שבו היו שבילי ההגירה. כורים שמטרתם הייתה דנוור השתמשו בשביל הנהר סאות פלאט בדרכם אל קולורדו.

הערוץ העיקרי

הנהר פלאט בסמוך לאתר ההיסטורי המדינתי פורט קירני במרכז נברסקה

הנהר פלאט מתחיל במפגש בין הנהרות נורת פלאט וסאות פלאט. לאורך מרבית מסלולו הנהר פלאט הוא זרם מתפתל, רדוד, בוצי ורחב, שקרקעיתו ביצתית ומפוזרים בו איים רבים, כלומר ערוץ פְּזָרוֹת. מימיו העכורים, הערוצים הרדודים, האיים הרבים ושרטונות הבוץ שמיקומם משתנה כל הזמן היקשו אפילו על שיט בקאנו, והנהר לא שימש מעולם נתיב שיט ראשי. הפלאט זורם בקשת רחבה, למזרח-דרום-מזרח עד סמוך לפורט קירני (Fort Kearny), ואז למזרח-צפון-מזרח, לרוחב נברסקה דרומית לעיר גרנד איילנד (Grand Island), ואז לקולומבוס (Columbus). כ-8 קילומטרים דרומית-מזרחית לקולומבוס נשפך לפלאט הנהר לופ (Loup River), יובל באורך 110 קילומטרים. בתקופת החלוצים חצתה את הנהר מעבורת הנהר לופ. מקולומבוס הנהר פלאט זורם כמעט ישר מזרחה כ-80 קילומטרים דרך היישובים נורת בנד (North Bend) ופרימונט (Fremont).

סמוך לפרימונט מתעקל הפלאט דרומה ואז מזרחה סביב אומהה בעיקול גדול דמוי האות "L". העיקול מתחיל בפניה חדה שבה הנהר זורם כ-16 קילומטרים לדרום-דרום-מזרח עד ווטרלו (Waterloo) השוכנת כ-30 קילומטרים מערבית לאומהה. סמוך לווטרלו הפלאט מתעקל שוב וזורם ישירות דרומה למשך כ-15 קילומטרים. כ-50 קילומטרים מזרחית-צפונית-מזרחית מווטרלו וכ-50 קילומטרים מהשפך של הפלאט לנהר מיזורי נשפך לפלאט מצפון הנהר אלקהורן (Elkhorn). מקורו של האלקהורן, נהר באורך 470 קילומטרים, הוא במזרח הרי סנדהילס (Sandhills) בנברסקה, והוא אחד היובלים הגדולים ביותר של נהר הפלאט. האלקהורן נשפך לפלאט בנתיב כלפי דרום דרומית-מערבית לאומהה, כ-2 קילומטרים דרומית וכ-8 קילומטרים מערבית לגרטנה (Gretna). החלוצים שיצאו מאומהה (הוקמה 1854) או קנסיל בלאפס (Council Bluffs, נוסדה 1846) השתמשו בשביל מורמון צפונית לנהר פלאט, והיו חייבים לעבור במעבורת את האלקהורן. בזמן בנייתה של מסילת הברזל של חברת יוניון פסיפיק מערבה מאומהה ב-1866 נבנה גשר גדול על האלקהורן. לאחר השפך של האלקהורן לנהר פלאט הוא ממשיך דרומה כ-11 קילומטרים לפני שהנהר פונה שוב בחדות וזורם מזרחה במשך כ-30 קילומטרים לפני השפך לנהר מיזורי. למחוז סרפי (Sarpy) בנברסקה צורת סהר, כשגבולו במזרח הוא נהר המיזורי, בדרום ובמערב הוא תחום בנהר פלאט, ובצפון על ידי מחוז דאגלס הכולל את אומהה. הפלאט נשפך למיזורי כ-15 קילומטרים דרומית לאומהה (41°03′14″N 95°52′53″W).

עמק הנהר פלאט מערבית לאומהה

כולל הנהר נורת פלאט הנהר פלאט משתרע על מעל ל-1,400 קילומטרים, וכולל אגן ניקוז של כ-220,000 קילומטרים רבועים. הספיקה הממוצעת היא 199 מטרים לשנייה. הפלאט מנקז אחד מהאזורים הצחיחים ביותר של המישורים הגדולים כשהספיקה שלו נמוכה בהרבה מנהרות באורך דומה באמריקה הצפונית. במרבית מסלולו הוא זרם פזרות קלאסי, רחב, בוצי ורדוד שחלקו התחתון זורם במישור הצפה הגובל במצוקים. בתקופת החלוצים, היה התיאור ההומוריסטי הנפוץ לגבי הפלאט שבשפך הוא היה "ברוחב מייל, אבל בעומק של שישה אינץ' בלבד". המהגרים בתקופת הבהלה לזהב בקליפורניה אמרו שהוא "סמיך מדי מכדי לשתות, אבל דק מדי מכדי לחרוש". במערב נברסקה מהווים הקרקעית והגדות של הפלאט נווה מדבר ירוק באזור הצחיח למחצה זה של אמריקה הצפונית. החלק המרכזי של עמק הנהר פלאט הוא אתר עצירה חשוב לעופות מים נודדים, כדוגמת עגור אמריקאי ועגור קנדי, בנתיב הנדידה המרכזי של העופות באמריקה הצפונית.

מאז אמצע המאה ה-20 הנהר התכווץ בצורה משמעותית. הקיטון בגודלו מיוחס בחלקו למים המוטים להשקיה, ובמידה רבה יותר למים המוטים לשם שימוש האוכלוסייה הולכת וגדלה של קולורדו, שהביקוש שלה למים עלו על היכולת של מי התהום לספק אותו.

היסטוריה

"חנייה לאורך הפלאט" מאת וורתינטון ויטרדג'

תרבויות שונות של ילידים חיו לסירוגין לאורך הפלאט במשך אלפי שנים לפני שהאירופאים הגיעו לאזור. שבטים היסטוריים תבעו בעלות על טריטוריות שונות באזור. בני השבטים האינדיאניים ביקרו בדרך כלל באזורים שונים בעונות שונות, כשעקבו אחר עדרי הביזון בתקופות הציד. הופעת הסוסים, שנמלטו מחוקרי הארצות הספרדים המוקדמים בשנות ה-40 של המאה ה-16, שינתה באופן דרמטי את החיים במישורים הגדולים. שבטי האינדיאניים יכלו לעקוב בקלות רבה יותר אחרי עדרי הביזון כשהם היגרו מצפון לדרום ובחזרה. לפני 1870 היגרו עדרים שמנו כמה מאות אלפי ביזונים תקופתית וחצו את הפלאט בתורם אחר מרעה עונתי. החיות חצו את הפלאט בדשדוש או בשחייה. האירופאי הראשון שראה את הפלאט הוא חוקר הארצות הצרפתי אטיין דה ונייאר, סייר דה בורמון (Étienne de Veniard, sieur de Bourgmont‏; 1734-1679) ב-1714, שכינה את הנהר "נברסקייה" (Nebraskier), תעתיק של השם בו קראו לנהר בני שבט האוטו, שפירושו "מים שטוחים". הצרפתים אמצו אחר-כך את השם בצרפתית "ריווייר פלאט" (rivière plate – "נהר שטוח").

את הטריטוריה של הנהר פלאט, שנשלטה בחלקה על ידי שבטי אינדיאנים שונים, תבעו הן חוקרי ארצות ספרדים והן חוקרי ארצות צרפתים שניסו לשלוט על המישורים הגדולים. ספרד תבעה את כל המישורים הגדולים לאחר משלחת פרנסיסקו וסקס דה קורונדו בשנים 1541–1542. חוסה נראנחו (Jose Naranjo) בן תערובת הופי שפעל כסייר עבור הספרדים בדרום-מערב ארצות הברית, היה המפקד הצבאי של חילות העזר האינדיאניים בשירות הספרדים. עד 1714 (השנה שבה "גילו" חוקרי ארצות צרפתים את הפלאט) הוא וקבוצת חוקרים קטנה מהדרום כבר הגיעו על פי הדיווחים לפלאט שלוש פעמים. מאוחר יותר הוא הוביל ב-1720 את משלחת וייאסור (Villasur) לאזור במאמץ של הספרדים לעצור את ההתפשטות הצרפתית לתוך המישורים הגדולים. חבורת וייאסור ונראנחו ביצעה את מרבית המסעות צפונה לתוך המישורים הגדולים. התקפה של בני הפוני והאוטו הביסה את הכוח הספרדי. הניצולים חזרו לסנטה פה והספרדים השאירו את המישורים הגדולים לאינדיאנים.

כתוצאה ממלחמת שבע השנים (1763-1756), שבאמריקה הייתה קרויה מלחמת הצרפתים והאינדיאנים, ויתרו הצרפתים לבריטים על כל הטריטוריות באמריקה הצפונית שבבעלותם מזרחית לנהר המיסיסיפי. הספרדים השתלטו על אדמות מערבית למיסיסיפי. מכיוון שהיו מעט חיות בעלות פרווה באזור הפלאט התעלמו חוקרי הארצות וציידי הפרוות הצרפתים והבריטים מהאזור. במהלך המלחמות הנפוליאוניות (1815-1803) השתלטה צרפת מחדש לזמן קצר על האדמות ממערב למיסיסיפי שהיו בידי הספרדים.

ב-1804 מכר נפוליאון את האזור מערבית לנהר המיסיסיפי לארצות הברית בעסקה המכונה רכישת לואיזיאנה. ארצות הברית כמעט והכפילה את שטחה בעלות של 15 מיליון דולר. ב-1820 הורה צבא ארצות הברית למייג'ור סטיבן לונג (Stephen Harriman Long‏; 1864-1784) לחקור ולמפות את האזור סביב הפלאט. לונג תיאר את האזור כ"מדבר" אמריקני גדול, תוך התעלמות מכך ש"המדבר" היה בית גידול ליותר ממיליון ביזונים ושאינדיאנים רבים שחיו באזור. כתוצאה מהדוח שלו ושל אחרים היה לארצות הברית עניין מועט בהתיישבות באדמות המישורים. האמונה הייתה שהאדמה "הטובה" נמצאת באורגון ובקליפורניה, בייחוד לאורך החופים, ואלו היו היעדים של מרבית המהגרים למערב. המורמונים התיישבו ביוטה, בעיקר בשל רדיפה דתית במזרח ארצות הברית. גילוי זהב וכסף דרבנו יותר את ההגירה לכמעט כל המדינות במערב.

הילידים האמריקנים השתמשו במשך זמן רב בנתיב לאורך הפלאט וכבשו שבילים משני צדדי הנהר הרחב והרדוד. הדרך שכבשו הילידים מערבה לאורך הפלאט, נורת פלאט והנהר סוויטווטר (Sweetwater) בוויומינג נתגלתה ב-1811 על ידי וילסון פרייס האנט (Wilson Price Hunt) ממשלחת אסטור. הוא היה אז בדרכו חזרה ממבצר פורט אסטוריה (Fort Astoria), שהוקם על נהר הקולומביה בסמוך לאוקיינוס השקט, לתחנות המסחר שעל נהר המיזורי. מכיוון שבאותה תקופה היו רק מעט מתיישבים וציידי פרוות אמריקנים בטריטוריית אורגון השנויה במחלוקת, כמעט שלא נעשה שימוש בתגלית הדרך שלו והיא כמעט שנשכחה.

הנתיב נתגלה מחדש על ידי ג'דדיה סמית וציידי פרוות אחרים ב-1823. השביל לאורך הנהרות פלאט, נורת פלאט וסוויטווטר הפך לנתיב עיקרי לציידי פרוות ולסוחרים למפגשי הרי הרוקי. ציידי הפרוות והסוחרים שהנהיגו שיירות פרדות הנושאות סחורות ואספקה עבור אנשי ההרים היו בין קבוצות האמריקאים אירופאים הראשונות להשתמש בשביל. בשובם הביאו סוחרי הפרוות פרוות שנועדו לשווקים במזרח. השימוש בנתיב לשם סחר הפרוות הסתיים סביב שנת 1840.

סביב שנת 1832 שיפרו סוחרי הפרוות את השביל לאורך הנהרות פלאט, נורת פלאט וסוויטווטר לדרך שאפשרה מעבר של עגלות מנהר המיזורי עד הנהר גרין בוויומינג, שם נערכו מרבית מפגשי הרי הרוקי. ב-1834 הוביל בנג'מין בונוויל (Benjamin Bonneville), קצין בחופשה מצבא ארצות הברית, משלחת למערב שמומנה על ידי ג'ון ג'ייקוב אסטור. הם הסיעו עגלות לאורך שביל הפלאט, הנורת פלאט והסוויטווטר לנהר גרין בוויומינג של ימינו. הסופר הידוע וושינגטון אירווינג כתב תיאור של מסעותיו של בונוויל במערב שפרסם את בונוויל בארצות הברית.

שבילי מהגרים בנברסקה. שביל המורמונים בכחול, שבילי אורגון, קליפורניה והפוני אקספרס באדום, שבילי אורגון/קליפורניה חלופיים בקו אדום מפוספס, שבילים פופולריים פחות בכתום. הנהר פלאט זורם בין שביל המורמונים ושביל אורגון/קליפורניה. הנקודה השחורה מסמנת את פורט קירני

בעקבות סוחרי הפרוות נקבעו שבילי ההגירה העיקריים לאורך הגדות הצפוניות והדרומיות של הפלאט והנורת פלאט והם שביל אורגון (1869-1843), שביל קליפורניה (1869-1843), שביל מורמון (1869-1847) ושביל בוזמן (1868-1863). כל רשת שבילים זו, שלעיתים כונתה שבילי המהגרים או הדרך הגדולה של הנהר פלאט (Great Platte River Road), שכיוונה מערבה עברה לאורך שתי גדות הנהר פלאט. רשת זו שימשה מ-1841 את שיירות העגלות של המהגרים למערב. יישוב מחלוקת הגבול עם בריטניה בנושא אורגון ב-1846, סיום מלחמת ארצות הברית-מקסיקו ב-1848, הבהלה לזהב בקליפורניה ב-1849, וגילוי מרבצי זהב וכסף נוספים משכו מהגרים רבים מערבה.

לנהרות פלאט במדינת נברסקה לעתיד ונורת פלאט בוויומינג היו ערוצים ואיים רבים. נתיבי המים היו בדרך כלל רדודים, בוציים ובלתי צפויים ולכן נמנע בהם שיט בקאנו. עמק הנהר פלאט היווה מסדרון נוח לתנועת עגלות. המדרון שלו היה מתון בכיוונו מערבה ממיזורי. הנתיב דרך הפלאט אפשר גישה למים, מספוא לבהמות, ביזונים וגללים של ביזונים שהאינדיאנים והמהגרים השתמשו כדלק למדורות. מי הפלאט היו בוציים וטעמם רע, אבל ניתן היה להשתמש בהם בהיעדר מקור מים אחר. המהגרים למדו שאפשר להניח את המים בתוך דלי למשך שעה ואז מרבית הטין שוקעת לקרקעית. השבילים דרך עמק הנהר פלאט השתרעו לאורך 720 קילומטרים במדינת נברסקה של ימינו. כמעט כל השבילים התכנסו על נהר הפלאט בפורט קירני או לפניו באמצע נברסקה. ההיסטוריונים מעריכים שכ-400,000 מהגרים עברו בשבילים לאורך הפלאט.

הפוני אקספרס, שפעל בשנים 1860–1861 וקו הטלגרף הטרנס קונטיננטלי הראשון, שהושלם ב-1861, שניהם עקבו אחר שבילי המהגרים לאורך הפלאט. השלמת הטלגרף חסלה את העסקים של הפוני אקספרס כיוון שסיפקה תקשורת מהירה בהרבה בין מזרח למערב. ב-1866 נבנה החלק הראשון של יוניון פסיפיק במסילת הברזל הטרנס קונטיננטלית הראשונה לאורך הנהר פלאט שהתחילה מערבה מאומהה. במאה ה-20 כביש לינקולן (Lincoln Highway), ומאוחר יותר כביש בין-מדינתי 80 נסללו לאורך עמק הפלאט. מסלולם של כבישים אלו מקביל לפלאט ולנורת פלאט דרך מרבית נברסקה.

רבות מהערים הגדולות התחילו על הנהר פלאט או בסמוך לו, כיוון שהיה נתיב תחבורה ראשון. אלו כוללות את אומהה (נוסדה 1854), פורט קירני (נוסדה 1848), גרנד איילנד (נוסדה 1857) ונורת פלאט (נוסדה 1869). ב-1859 חפרו מתיישבים את תעלת ההשקיה הראשונה להטות מים מהפלאט לשם חקלאות.

אקולוגיה

כל שנה מתכנסים מאות אלפי עגורים קנדיים על הנהר פלאט במהלך נדידת האביב, ויוצרים להקות גדולות המשתמשות בשרטונים שבנהר פלאט כמקלט למשך הלילה לפני שהם מתפזרים במהלך היום לשדות הסמוכים על מנת לאכול

הנהר פלאט הוא במרכז נתיב הנדידה המרכזי (Central Flyway) מסדרון צפון-דרום מרכזי לעופות נודדים מאתרי הקינון הקיציים בצפון (אלסקה וקנדה), דרומה בחורף, ובחזרה באביב. מיני העופות המשתמשים בנתיב הנדידה המרכזי כוללים: ברבור מחצצר, ברבור הטונדרה, מעל למיליון פרטים של ברנטה קנדית, אווז לבן-מצח, עגור קנדי, צולל גב-קנבס (Aythya valisineria) ואחרים. מינים אחרים כדוגמת עיטם לבן-ראש, אנפות, וכמה מינים של ברווזים נודדים דרך אזור הנהר פלאט, אבל למרחקים קצרים יותר. עגור אמריקאי, מין החופמי Charadrius melodus ושחפית גמדית אמריקנית (Sternula antillarum) הם עופות המשתמשים בנתיב הנדידה המרכזי שסווגו כמין בסיכון ומוגנים תחת שותפות המינים בסיכון של הנהר פלאט (Platte River Endangered Species Partnership).

הצמחים הנפוצים באזור הנהר פלאט הם Schizachyrium scoparium (באנגלית little bluestem)‏, Andropogon gerardi‏ (big bluestem), שניהם משתייכים למשפחת הדגניים וצפצפה משולשת ('Populus deltoides). אייל פרדי לבן-זנב, מינים רבים של שפמנונים, ברנטה קנדית ועיטמים לבני-ראש מושכים חובבי טבע. אזור הנהר פלאט חיים בעלי חיים רבים, אבל עיור וחקלאות גורמים בהדרגה לאובדן בתי גידול, ומספרם של בעלי החיים מצוי בירידה. ברנטות קנדיות הסתגלו לשדות החקלאיים ומוצאים חלק גדול ממזונם מתבואה שטרם נקצרה. רבים התיישבו בפארקים בפרוורים והפסיקו את הנדידה העונתית.

מדיניות וניהול

אנפה כחולה גדולה (Ardea herodias) ועיטם לבן-ראש צעיר על הנהר פלאט בנברסקה

הנהר פלאט זורם דרך האזור הצחיח של המערב התיכון של ארצות הברית ומימיו נוצלו יתר על המידה. הדרישות למי הנהר פלאט עלו על ספיקת מי הנהר בשנים צחיחות. הקריטריונים להקצבת יתר של המים, על פי הנוסח הסופי של החוק המדינתי מספר 962 של מדינת נברסקה הם שאם אגן הנהר, תת-האגן, או קרבתו הם נושא להסכם שיתוף פעולה בין-מדינתי בין שלוש או יותר מדינות, ואם קודם לתאריך ההסכם, הכריזה מחלקת המשאבים הטבעיים של נברסקה (Nebraska Department of Natural Resources) מורטוריום על אישורים להקצאות מים חדשות של מים עיליים באגן נהר, תת-אגן או בקרבתו וביקשה מכל נפת משאבי טבע להפסיק, או להמשיך הפסקה שהתקבלה בעבר, מתן אישורים להקצאות מים חדשות על כל אגן נהר, תת-אגן או בקרבתו או חלקם בהתאם לחלוקת המשנה. מרבית אגן הנהר פלאט נחשבת כיום מנוצלת יתר על המידה.

החל ב-2004 יזמו מספר בעלי עניין בנברסקה את המחקר ההידרולוגי המשותף של הנהר פלאט (Platte River Cooperative Hydrology Study בראשי תיבות COHYST). מחקר זה, שנעשה תוך שיתוף פעולה עם הסקר הגאולוגי של ארצות הברית ושירות השימור של משאבי הטבע של ארצות הברית (Natural Resources Conservation Service), מנסה להגיע לתובנה טובה יותר של הגאולוגיה וההידרולוגיה של אגן הנהר פלאט מגבולות קולורדו וויומינג עד קולומבוס, כולל אגן הנהר לופ. התובנה המשופרת תוכל לשמש לפתח מדיניויות לניהול מערכת הנהר, הן לשימוש אנושי והן למען המינים בסיכון באגן.

לקריאה נוספת

• Alexander, J.S., D.M. Schultze, and R.B. Zelt. (2013). Emergent sandbar dynamics in the Lower Platte River in Eastern Nebraska: methods and results of pilot study, 2011 [U.S. Geological Survey Scientific Investigations Report 2013-5031]. Reston, VA: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Bruce, B.W. and P.B. McMahon. (1998). Shallow ground-water quality of selected land-use/aquifer settings in the South Platte River Basin, Colorado and Nebraska, 1993-95 [U.S. Geological Survey Water-resources Investigations Report 97-4229]. Denver: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Condon, S.M. (2005). Geologic studies of the Platte River, south-central Nebraska and adjacent areas, geologic maps, subsurface study, and geologic history [U.S. Geological Survey Professional Paper 1706]. Reston, VA: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Dennehy, D.F. et al. (1998). Water quality in the South Platte River Basin, Colorado, Nebraska, and Wyoming, 1992-95 [U.S. Geological Survey Circular 1167]. Washington, D.C.: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Druliner, A.D., B.J. Esmoil, and J.M. Spears. (1999). Field screening of water quality, bottom sediment, and biota associated with irrigation drainage in the North Platte Project area, Nebraska and Wyoming, 1995 [U.S. Geological Survey Water-resources Investigations Report 98-4210]. Lincoln, NE: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Hardgree, M. (1995). A selected bibliography on the hydrology of the Platte River Basin in Nebraska through 1991 [U.S. Geological Survey Open-File Report 94-496]. Lincoln, NE: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Kimbrough, R.A. and D.W. Litke. (1998). Pesticides in surface water in agricultural and urban areas of the South Platte River Basin, from Denver, Colorado, to North Platte, Nebraska, 1993-94 [U.S. Geological Survey Water-resources Investigations Report 97-4230]. Denver: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Larson, L.R. (1985). Water quality of the North Platte River, east-central Wyoming [U.S. Geological Survey Water-resources Investigations Report 84-4172]. Cheyenne, WY: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Litke, D.W. (1996). Sources and loads of nutrients in the South Platte River, Colorado and Nebraska, 1994-95 [U.S. Geological Survey Water-resources Investigations Report 96-4029]. Denver: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.
• Sprague, L.A. and A.I. Greve. (2003). Changes in nutrient and pesticide concentrations in urban and agricultural areas of the South Platte River Basin, Colorado, Wyoming, and Nebraska, 1994-2000 [U.S. Geological Survey Water-resources Investigations Report 02-4270]. Denver: U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלאט בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0