רבי פינחס וולף

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פינחס וולף)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי פינחס וולף
Rabbi Pinhas Volf.jpg
לידה כ"ד באדר א' ה'תרל"ה
פטירה ד' באלול ה'תשכ"ח (בגיל 93)
מקום פעילות קלן, פתח תקווה
השתייכות תורה עם דרך ארץ
תחומי עיסוק פרשנות המקרא, הלכה, חינוך
רבותיו הרב דוד צבי הופמן, הרב אביעזרי זליג אוירבך
חיבוריו "דיוקים" על התורה ועל ספר משלי, בית פנחס, אבני כיס, נברשת הילנה
אב רבי זאב וולף

הרב ד"ר פינחס וולף (Pinchas Benedict Wolf; כ"ד באדר א'[1] ה'תרל"ה, 1 במרץ 1875, קלןד' באלול ה'תשכ"ח, 28 באוגוסט 1968, פתח תקווה) היה רבם של קלן וחבל הריין, ולאחר מכן רב קהילת מקור חיים בפתח תקווה, מחבר פירוש ה"דיוקים" על התורה וספר משלי וספרים נוספים.

ביוגרפיה

נולד ב-1875 בעיר קלן בגרמניה לרב זאב וולף, מייסד הקהילה האורתודוקסית הנפרדת "תלמוד תורה" בקלן. בגיל 18 נשלח ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין אצל רבי דוד צבי הופמן, ובמקביל למד שפות שמיות באוניברסיטת ברלין. לאחר מכן למד מספר שנים אצל הרב אביעזרי זליג אוירבך בהלברשטאדט, שאף השיא לו מאוחר יותר את בתו הלנה (הינדלא). הוסמך להוראה בידי רד"צ הופמן, הרב הירש מהמבורג והרב זאב פיילכנפלד מפוזן.[2] בשנת 1901, החליף את הרב נחמיה אנטון נובל, שמילא את מקום אביו כרב קהילת "תלמוד תורה" בקלן וכעת עבר לקניגסברג. עם הכנסו לתפקיד, הקים את "האיגוד למען האינטרסים היהודיים בחבל הריין", שסיפק את צורכי עשרות הקהילות הקטנות באזור. יחד עם הרב עמנואל קרליבך, ייסד את הגימנסיה היהודית יבנה, ואף לימד בה. בשנת 1936 עלה לארץ ישראל וקבע את מושבו בפתח תקווה, שם מונה לרבה של קהילת "מקור חיים" ליוצאי גרמניה. בתפקיד זה כיהן עד לפטירתו בשנת 1968. מילא את מקומו הרב אהרן בייפוס (נפטר בה'תשע"ג).

לכבוד הגיעו לגיל 90 הקימה קהילת מקור חיים ספרייה תורנית לכבודו והיא נחנכה בכ"ד באדר א' ה'תשכ"ה. הספרייה, המכילה אלפי ספרי קודש המקיפים את הספרות התורנית היסודית, נחשבת לאחת הספריות התורניות החשובות בפתח תקווה.[3]

מצבת הרב וולף בבית הקברות סגולה בפתח תקווה

עיריית פתח תקווה קראה על שמו רחוב בשכונת כפר גנים.

חיבוריו

חיבוריו יצאו לאור בידי "הקרן להוצאת כתבי הרב וולף", שעברה לאחר מכן לחסות מכון הברמן למחקרי ספרות.

  • סדרת דיוקים על התורה ה"כ (ירושלים: הקרן להוצאת כתבי הרב וולף, תשי"ז–תשל"ח; מהדורה שנייה תשנ"ב).[4] הכרכים על ספרי בראשית ושמות יצאו לאור בחייו, והשאר לאחר פטירתו. פירוש זה כולל הערות קצרות על התורה, שפעמים רבות מתמקדות בדיוק במילות התורה. שיטתו היא מזיגה של שיטת רש"ר הירש ושל שיטת המלבי"ם.[2] כדרך רבני אשכנז, הרב וולף עושה שימוש רב בכללי פיסוק טעמי המקרא על מנת להגיע לפירוש הנכון בפסוקים, לדעתו, והוא ראה בכך כלי פרשני חשוב.[5] (דיוקים על התורה - בראשית, (ירושלים: תשנ"ב), באתר היברובוקס; שמות, באתר היברובוקס; במדבר, באתר היברובוקס; דברים, באתר היברובוקס)
  • בית פנחס: חידושי הלכה (פתח תקווה: קהילת מקור חיים, תשכ"ט). נלקט ע"פ כתבי ידו בידי בנו לאחר פטירתו.
  • דיוקים על ספר משלי (לוד: הקרן להוצאת כתבי הרב וולף ומכון הברמן למחקרי ספרות, תשמ"ז)
  • אבני כיס (ירושלים, תשע"ג) – חידושים ומאמרים ממחברות שהכין וממקורות נוספים שהו"ל נכדו יצחק בן אביעזרי וולף. (אבני כיס, (ירושלים: הקרן להוצאת ספרי הרב פ. וולף, תשע"ג), באתר היברובוקס)
  • נברשת הילנה (ירושלים: התחיה, תשי"ח) – חוברת שהוציא לזכר אשתו, ובה מחקרים במקרא.

משפחתו

נשא את הלנה (נפטרה בה'תשי"ח),[6] בתו של הרב אביעזרי זליג אויערבך, ולהם שמונה ילדים, בהם:

לקריאה נוספת

  • נתן רפאל אויערבך, שמרי משמרת הקדש, פלדהיים תש"ע, עמ' 591–575.
  • גשרים נמתחים: על פני ים התקופה הסוער / אהרן וולף; כתבה נכדתו: מיכל אגסי. ירושלים, בהוצאת מיכל אגסי, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כך כתבו כמה מכותבי תולדותיו. עם זאת, על מצבתו מופיע התאריך כ"ד באדר ב'.
  2. ^ 2.0 2.1 משה אויערבך, הרב ד"ר פנחס וולף שליט"א לגבורות, שערים, 18 במרץ 1955.
  3. ^ דוד גורדון, "ספריות קהילת מקור חיים", שנות חיים - שנתון קהילת "מקור חיים" פתח תקווה, ה'תשס"ט, עמודים 47–53.
  4. ^ סקירות על הסדרה: משה ארנד, "דיוקים על התורה – ספר דברים"; ושמחה בונים שטיין, "סיומה של תקופה", המעין לט [ד] (תמוז תשל"ט), עמ' 42–55.
  5. ^ "דיוקים" לבראשית כ"ז, לו; יונה עמנואל, "טעמי המקרא במורשת אשכנז", המעין מב [ד] (תמוז תשס"ב).
  6. ^ ישראל אידלמן, הרבנית הינדלא וולף ע"ה, שערים, 7 בנובמבר 1957, עמ' 3
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0