סמינר הרב וולף

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמינר הרב וולף
המבנה הישן, רחוב הרב הירש בני ברק
סמינר בית יעקב
השתייכות חרדי ליטאי
מייסדים הרב יוסף אברהם וולף
שכבות לימוד 14-20
מנהל הרב זאב וולף
תלמידים כ-2,500
מיקום בני ברק
קואורדינטות 32°4′49.01″N 34°49′53.9″E / 32.0802806°N 34.831639°E / 32.0802806; 34.831639

סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף (מכונה "סמינר הרב וולף", או בקצרה "וולף") הוא סמינר לבנות חרדיות, הכולל בית ספר תיכון וסמינר ללימודי הוראה ומקצועות נוספים בעיר בני ברק. בסמינר מתחנכות כ-2,500 בנות המשתייכות בעיקר לזרם הליטאי או הספרדי תורני.

המבנה החדש ברחוב בעל התניא בבני ברק

הסמינר והקמתו

הסמינר הוקם בשנות ה-50 על ידי הרב יוסף אברהם וולף, בעידודו של החזון איש, כדי לתת מענה לבנות הרוצות חינוך חרדי השומר על עקרונות ומונע השפעות זרות. הסמינר נוהל על ידי הרב יוסף אברהם עד לפטירתו, אז עבר הניהול לידי בנו הרב זאב אלעזר וולף.

הסמינר היה מיועד לכל הבנות החרדיות המתגוררות במרכז הארץ, ולמשך תקופה ארוכה אף שימש לכל הזרמים. עם הזמן נפתחו סמינרים ייעודיים לזרם החסידי, ורובן של הבנות החסידיות מתחנכות שם. בשנות ה-90 בעקבות הגידול באוכלוסייה, ועומס רב בקבלה לסמינר נפתחו שני סמינרים נוספים הנושאים גם הם את השם "סמינר בית יעקב לבנות ע"ש הרב וולף", סמינר הרב כהנא וסמינר הרב מאיר. עשר שנים לאחר מכן נפתח סמינר נוסף לבנות מהמגזר הספרדי הנושא את אותו שם. בהנהלתה של הרבנית אלקיים. הסמינרים הללו למרות שכולם נושאים את שמו של סמינר הרב וולף הוותיק מנוהלים עצמאית.

קווי היסוד של הסמינר

בכתבי הרב י' א' וולף (התקופה ובעיותיה), נכתבו קווי היסוד הייחודיים של הסמינר:

  1. אהבת השם ואהבת תורה
  2. אמונת חכמים
  3. יראת שמים ומידות טובות
  4. צניעות ודרך ארץ

"השם בית יעקב הוא כולו אמונה, כולו חינוך למידות נעלות בין אדם למקום ולחברו; השם "בית יעקב" אומר- מי היא המצוינת: לבוש צנוע, דקדוק בכשרות והכשרים, דיבור כשר, תפילה בכוונה, שמחה לעזור לזולת. השם בית יעקב כולל בהירות בהשקפות: הערכת תלמיד חכם אבל לא הערכת הפרופסור; שאיפה להדמות לצדקניות של הדורות שעברו גם אם לא למדו. התקווה היא להיות אשת תלמיד חכם אשר תורתו היא חייו ולהיות אם לבני תורה. לא הידיעות הן התכלית אלא ה"דעות"- ההשקפות והמידות. המובחרות שבין החניכות היא "אם הבנים שמחה".[1]

" אם נצליח להשריש לתלמידות שתכלית הלימודים לשאוף להידמות לאימותינו, שלא למדו, סימן שהצלחנו בחינוך הבנות". מדברי הרב וולף. [1]

מבנה הסמינר

ארבעה השנתונים הראשונים בסמינר הם כיתות א-ד, לגילאי תיכון. שני השנתונים הבאים, ה-ו, הם ללימודי הוראה, גננות, תכנות ולימודים נוספים. במסגרת זו מפעיל הסמינר מרכז הכשרה והשתלמויות בשם "אוהל אברהם" בו לומדות חלק מהבנות גם לאחר חתונתן.

התלבושת הנדרשת בסמינר אינה אחידה אך התלמידות נדרשות לעמוד בתקנון צניעות המושתת על תקנון בית הדין "משמר התורה", הכולל קביעות לגבי האורך ההולם חצאיות וחולצות, וסוג התכשיטים והאיפור המותר.

הקבלה לסמינר

בשנים בהן מספר הנרשמות לסמינר גדול מהכמות שהסמינר מסוגל לקבל עורך הסמינר הגרלה, והבנות ששמן לא עלה בגורל עוברות לסמינרים כהנא או מאיר. כמו בסמינרי בית יעקב אחרים, גם בסמינר זה נשמעו תלונות על אי-קבלת בנות עקב מוצאן המזרחי.[2][3]

קישורים חיצוניים ומקורות

הערות שוליים

  1. וולף אברהם, התקופה ובעיותיה, בני ברק: קרקן להוצאת ספרים ע"ש הרב י' א' וולף זצ"ל, תשמ"ג, כרך ב חינוך
  2. הסמינר פתח חרך: 15 בנות שובצו בחדרי חרדים.
  3. מוטי לוי, האפליה נמשכת: 20 תלמידות ספרדיות מבני ברק יושבות בבית. באתר וואלה
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0