רבי פנחס הירשפרונג
 | |
| הרב הירשפרונג | |
| לידה |
1912 ה'תרע"ב דוקלה, גליציה המזרחית, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
25 בינואר 1998 (בגיל 86 בערך) כ"ז בטבת ה'תשנ"ח מונטריאול, קנדה  |
| מדינה |
קנדה |
| מקום פעילות | מונטריאול |
| תלמידיו | הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ', הרב לוי ביסטריצקי, הרב לוי יצחק הכהן כהן |
| חיבוריו | פרי פנחס, אש פנחס, פון נאצישען יאמערטאל - ספר זכרונותיו מתקופת השואה שנכתב ביידיש |
רבי פנחס הירשפרונג (באנגלית: Pinhas Hirschprung; תרע"ב, 13 ביולי 1912 – כ"ז בטבת תשנ"ח, 25 בינואר 1998) היה רב ראשי במונטריאול[1], וראש ישיבת תומכי תמימים במקום. נחשב לאחד מגדולי הרבנים החרדים בקנדה, והיה חבר ועד הרבנים הכללי של ארצות הברית וקנדה.
ביוגרפיה
ילדותו
רבי פנחס נולד בעיירה דוקלה שבגליציה המזרחית לרבי חיים וללאה בת רבי דוד צבי (טעביל) זהעמאן[2].
למד אצל סבו, חבריו ללימודיו היו רבי יעקב לייזר (לימים האדמו"ר מפשעווארסק), וכן רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם, ולאחר מכן למד בישיבת חכמי לובלין שם הפך לתלמידו המובהק של רבי מאיר שפירא מלובלין.
כאשר הגיע לגיל בר מצווה פרסם את פרי למדנותו בספר "פרי פינחס", והחל לערוך מאסף חודשי לחידושי תורה, בשם: "אהל תורה"[3]. רבי מאיר שפירא, מינהו באותה עת לבוחן של תלמידים חדשים שהגיעו לישיבת חכמי לובלין, תפקיד שדרש ידע רב[4]. הוא קיבל סמיכה לרבנות מרבי חנוך אייגש בעל המרחשת, ורבי שמואל פירר.
בתקופת מלחמת העולם השנייה
בתקופת מלחמת העולם השנייה, לאחר פלישת הצבא הנאצי אל פולין, נסע לקוֹבֶּה דרך סיביר, ומשם לשאנגחאי ויחד עם קבוצת תלמידי ישיבת חכמי לובלין המשיכו את לימודם שם, תחת הנהגת רבי שמעון שלום קאליש האדמו"ר מאמשינוב. בשנת תש"א (1941) הגיע לקנדה. את תלאותיו תיאר בספר זיכרונותיו "פון נאצישען יאמערטאל: זכרונות פון א פליט" (בעברית: עמק הדמעות: זכרונות של פליט, מונטריאול ה'תש"ה).
כרב בקנדה
עם הגיעו לקנדה התמנה לרבה של קהילת "עדת ישורון" במונטריאול ולראש ישיבת "מרכז התורה" שהתנהלה ברוחה של ישיבת חכמי לובלין[5]. בהמשך התמנה גם לראש ישיבת תומכי תמימים של חסידות חב"ד במונטריאול, ולמנהל ועד הרבנים וראש בית הדין של קהילת מונטריאול. הוא הוזמן לכהן כרב בקהילות גדולות יותר בלונדון, אנטוורפן ומקומות אחרים אך סירב לכל ההצעות ונשאר במונטריאול. ב-1969 לאחר פטירתו של רבי יהושע הירשהורן מונה לרב הראשי של מונטריאול.
הרב הירשפרונג היה ידיד קרוב לרבי חיים צימרמן, לרבי מנחם מנדל שניאורסון מחב"ד ולרבי יואל טייטלבוים מסאטמר. המאמר השלישי בספרו של האדמו"ר מסאטמר "ויואל משה", העוסק בלשון הקודש, נכתב כתשובה לרבי פנחס הירשפרונג, שהתלבט לגבי שפת הלימוד במוסדות בית יעקב לבנות. הרב הירשפרונג נמנה בין המתנגדים לנוסחת שטחים תמורת שלום[6].
למדנותו והערכה כלפיו
רבי פנחס נודע בשקדנותו הגדולה בלימודו ובכח זיכרונו היוצא מן הכלל[7]. מכיריו העידו שכל התלמוד היה מונח במוחו כבקופסה. בנערותו העיד עליו הרב שפירא כי הוא ידע 2,200 דפי גמרא בעל פה .[8] תלמידו, הרב נחום אליעזר רבינוביץ', סיפר עליו שהיה זוכר בעל פה את כל התלמוד הבבלי ואת ארבעת חלקי השולחן ערוך[9].
כאשר הגיע לארץ ישראל ביקר אצלו הפני מנחם מגור ובסיום הביקור נפרד ממנו כשהוא פוסע לאחור, כמו שמתרחקים מארון קודש[דרוש מקור].
ספריו
- פרי פנחס
- אש פנחס - יצא לאור על ידי תלמידו הרב שלמה שטיין[10].
- פון נאצישען יאמערטאל, ספר זכרונותיו מתקופת השואה ביידיש, תש"ה 1944, הספר תורגם לעברית על ידי יואל וולף.
- פרי פנחס – על פרקים א-ב במסכת ברכות, תומלל מהקלטות שיעוריו ונדפס בידי בנו הרב יצחק, בתוספת חידושים מאת חתנו הרב יהושע צבי יודא, מונטריאול תשנ"ט
מתלמידיו
לקריאה נוספת
- 'ר' פנחס ב"ר חיים הירשפרונג', בתוך: מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ב, ירושלים תשנ"ז, עמ' 395–397
- הרב נחום אליעזר רבינוביץ, 'הגאון המופלא', בתוך: שנה בשנה, ירושלים תש"ס, עמ' 450–456
קישורים חיצוניים
- גדולת פנחס - מתולדותיו, ניו יורק, ה'תשנ"ט באתר אוצר החוכמה
RABBI PINCHAS HIRSCHPRUNG, סרטון בערוץ "zack H", באתר יוטיוב (אורך: 10:58)
פינחס בן חיים הירשפרונג (1912-1998), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ Janice Arnold, Bnei Brak rabbi named to new beit din post, The Canadian Jewish News
- ^ סבו, דוד צבי (טעביל) זהמאן, היה רבה של העיר דוקלא ומחבר ספר "מנחת סולת" (באתר Hebrewbooks), תלמיד הרב יצחק יהודה שמלקיש בעל "בית יצחק". ספרו 'מנחת סולת' (3 כרכים) יצא לאור על ידי מכון ירושלים, בעריכת הרב ישראל בירנבוים, הרב שמואל ברוך גנוט, הרב יוסף ידידיה שוורץ והרב חיים יהודה רוזנברג. התשפ"א.
- ^ אהל תורה, טבת תרפ"ח
- ^ המבחן כלל 400 דפי גמרא עם מפרשים! - שמן ששון מחבריך חלק ה' ע' 272
- ^ ד"ר הלל זיידמן, ישיבת חכמי לובלין, אתר דעת
- ^ נ. בן יצחק, מיהו ה"רופא" המוסמך לפסוק אם ומתי מותר לוותר על שטחים, מעריב, 31 באוגוסט 1979
- ^ הרב ר' פנחס הירשפרונג, הפרדס מרץ 1955, עמודים 40-42
- ^ שמן ששון מחבריך חלק ה' ע' 272
- ^ ריאיון עם הרב נחום אליעזר רבינוביץ', מקור ראשון, מוסף שבת
- ^ על הספר באתר בחדרי חרדים
36540132פנחס הירשפרונג