פיליפ קיפר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פיליפ קיפר

פיליפ קיפרצרפתית: Philippe Kieffer;‏ 24 באוקטובר 189920 בנובמבר 1962) היה קצין בדרגת קפטן פריגטה בצי הצרפתי, גיבור כוחות צרפת החופשית ודמות פוליטית צרפתית.

חיים וקריירה

לפני המלחמה

נולד בפורט-או-פרנס, האיטי, לאב אלזסי ואם אנגליה, בוגר אוניברסיטת לה סלה בשלוחת שיקגו. ניהל בנק בניו יורק.

מלחמת העולם השנייה

ב-2 בספטמבר 1939, בהיותו כבן 40, התנדב לשירות צבאי. גויס לצי הצרפתי ושימש בו כקצין מילואים. שירת בספינת הקרב קורבה, ובמטה הצי הצפוני במהלך קרב דנקרק. עזב ללונדון ב־19 ביוני 1940 והצטרף לכוחותNavales Françaises Libres ("כוחות חיל הים צרפת החופשית") ביום הקמתם ב-1 ביולי 1940.

בשל היותו דובר אנגלית שוטפת התבקש לשרת בתור מתורגמן וקצין צופן.

קיפר התרשם מיכולות הקומנדו הבריטי החדש, שהוקם ב-1940, וביקש אישור להקים יחידה צרפתית באותו מודל. במאי 1941 קיבל אישור מהאדמירל אמיל מיזלייה להקים את יחידת קומנדו Fusiliers-Marins ("קומנדו רובאי הים"). המיון והכשרה שבוצעו באכנקארי, סקוטלנד, היו קשים ביותר עד כי במהלך האימונים מתו מספר מועמדים.

הכוח היה חלק מיחידת הקומנדו מספר 10 (בין בעלות הברית). ב-1 ביולי 1942 הועלה לדרגת לוטינט דה וויסו.

ב-19 באוגוסט 1942 פעלו אנשי הפלוגה הראשונה של קומנדו 10 "באטילון דה פוסיליירס מרינס" במהלך הפשיטה על דייפ ("מבצע היובל").

ב-1943 גדל הקומנדו הצרפתי לשתי פלוגות וביצע פשיטות ליליות בחופי צרפת והולנד כהכנות ל-פלישה לנורמנדי. היחידה שמרה על קשר עם הכוחות צרפת החופשית הלוחמים ענדו סמל וכומתה של צי צרפת החופשית, ה-FNFL.

ב-1944, 177 לוחמי "1er BFM Commando" שולבו בקומנדו מספר 4 בפיקודו של סגן אלוף דוסון, כחלק מחטיבת השירות המיוחד הראשון בפיקודו של תא"ל לורד לובאט.

מכיוון שללוקסבורג לא היו יחידות משלה, שולבו מתנדבים לוקסמבורגיים ב-Commando" 1er BFM" ולקחו חלק בנחיתות ובקרבות נורמנדי.[1]

שחרור צרפת

ב-6 ביוני 1944, בשעה 07:31, נחתו "הכומתות הירוקות" (Bérets verts) באזור חוף סורד בוויסטרהאם, בנוביל, באמפרוילה ובאבנט. קיפר, שהועלה לדרגת קפטן קורבט, הוביל את אנשיו באופן אישי. יחידתו סבלה מ-21 הרוגים ו-93 פצועים; קיפר עצמו נפצע פעמים באזור חרב חוף, הוא נפגע מרסיס ברגלו וסירב לפינוי למשך יומיים. הצטרף מחדש ליחידתו ב־14 ביוני, בפריצת הדרך לעבר הסן ואונפלר.

יחד עם שניים מחייליו, היו בין הלוחמים הראשונים בכוחות צרפת החופשית שנכנסו לפריז.

בנו בן ה-18, שהצטרף למאקי, נהרג על ידי כוחות גרמנים ליד פריז באותה תקופה.

סוף המלחמה והמשך חייו

באוקטובר 1944 היו בגדוד הקומנדו שלוש פלוגות. קיפר פיקד עליהם במהלך ההתקפות על פליסינגן וולכרן בכיבוש נמל אנטוורפן. מאוחר יותר השתתף בפשיטות נגד איי הולנד הכבושים.

ב-1945 הוא היה מועמד לאספה המייעצת והחל לעבוד במטה הכוחות בין בעלות הברית. ב-1954 הועלה לדרגת קפיטנה דה פריגטה.

קיפר נפטר לאחר מחלה ממושכת בקורמיי-אן-פריזיס, צרפת ב-20 בנובמבר 1962, ונקבר בגרנדקאמפ, קלבדוס.

עיטורים והצטיינות

איתורים צרפתיים

  • לגיון הכבוד
  • מסדר השחרור (פרס מס' 828) בצו 28 באוגוסט 1944 * [1]
  • צלב מלחמה 1939–1945 עם 7 אותות (6 כפות ידיים וכוכב ברונזה אחד)
  • צלב לוחם מתנדב
  • מדליית הנצחה לשירות התנדבותי בצרפת החופשית
  • 1939–1945 מדליית מלחמה להנצחה עם אבזמים "צרפת", "גרנדה-ברטאן", "Libération" ,"Allemagne"
  • מדליית שחרור צרפת
  • אות הפציעה הצבאית (נפצע פעמיים ב-6 ביוני 1944, פונה ב-8 ביוני 1944)
  • מדליית כבוד לאומץ לב ומסירות (ארד)
  • מדליית כבוד לנוער וספורט (כסף)

איתורים זרים

בתרבות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיליפ קיפר בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Raths, Aloyse 2008 – Unheilvolle Jahre für Luxemburg – Années néfastes pour le Grand Duché p. 357-358
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30964831פיליפ קיפר