פיליפ השני, מלך צרפת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פיליפ אוגוסט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה.

פיליפ אוגוסט
מיניאטורה המראה את הכתרתו של פיליפ אוגוסט. מתוך "הכרוניקות הגדולות של צרפת"
פיליפ אוגוסט חוצה את נהר הלואר. מתוך "הכרוניקות הגדולות של צרפת"
שרידי החומה שבנה פיליפ אוגוסט, המצויים באזור המארה בפריז
פיליפ אוגוסט בציור תקרה בכנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים

פיליפ אוגוסטצרפתית: Philippe II, Philippe Auguste; ‏21 באוגוסט 116514 ביולי 1223) נולד כבנו של המלך לואי השביעי (11371180) לאחר שנים רבות של המתנה, ובמסגרת נישואיו השלישיים. הולדתו של פיליפ הצילה את עתיד השושלת הקפיטינגית. אביו קרא לו פיליפ על שם אחיו הבכור והנערץ, שאמור היה לרשת את הממלכה אך נהרג בתאונת רכיבה. השם פיליפ השתרש בתוך השושלת הקפיטינגית בהשפעת אן מקייב (אנ'), אשתו של אנרי הראשון ואמו של פיליפ הראשון.

פיליפ אוגוסט היה המלך הקפיטנגי הראשון שלא הכתיר את בנו בעודו בחיים, דבר המלמד על יציבות גדולה שהצליח ליצור בתקופתו, שכן לא היה לו חשש לגבי המשך כהונת השושלת שלו. הוא גם היה המלך אשר החליף באופן רשמי בשנת 1181, את התואר הרשמי של "מלך הפרנקים" בתואר "מלך צרפת", דבר בעל משמעות לא מבוטלת מאחר שעד אז ראו המלכים את עצמם כמנהיגי העם, ולא כאדוני הארץ. פיליפ אוגוסט מת ב-14 ביולי 1223 ונטמן בבזיליקת סן דני הסמוכה לפריז. מלכותו הייתה מכרעת לגיבושה הטרטוריאלי של צרפת, לחיזוק מעמד הכתר, ולהפיכתה של צרפת לכוח משמעותי באירופה.

סקירה כללית

פיליפ אוגוסט הצליח במהלך 43 שנות כהונתו להטביע את חותמו מבחינות רבות בתקופתו. הוא הגיע להישגים בתחומים רבים:

הוא חיזק את מעמד הכתר הצרפתי במערכת הפאודלית הצרפתית. הוא שמר בקנאות על הריבונות הטמפוראלית שלו אל מול ניסיונות ההתערבות של האפיפיור בנעשה בארצו, והצליח לבצר את ההכרה בריבונות העצמאית של צרפת כאשר הצליח להביא את האפיפיור להכיר בדקרטל "פר ונרבילם" המכיר באי תלותה של הממלכה הצרפתית כלפי הקיסרות: "מלך צרפת אינו מכיר בעליון עליו בעניינים הארציים". פיליפ פיתח את פריז, בין היתר בכך שריצף את העיר והקיף אותה בחומה מן החלק הדרומי ועד נהר הסן. כמו כן, הגיע גם להישגים רבים ומרשימים בתחום הצבאי. בין גולות הכותרת של ההישגים בתחום זה יש למנות את כיבוש עכו במסע הצלב השלישי, והניצחון המזהיר בקרב בובין (אנ') (Bouvines). בשנת 1180, עם עלייתו לשלטון, הייתה לממלכה האנגלית האנגווינית דריסת רגל בכמחצית משטח צרפת המודרנית, והשטח שהיה בשליטה ישירה של הכתר הצרפתי היה מאד מצומצם. המלך האנגלי הנרי השני אף הגדיל את השטח "הצרפתי" שלו באמצעות נישואיו לאלינור מאקוויטניה, שהייתה נשואה לפני כן לאביו של פיליפ, לואי השביעי. במהלך כהונתו הצליח פיליפ אוגוסט להקטין בצורה משמעותית את השליטה האנגלית בתחומו. בין השנים 1202-‏1206 הוציא פיליפ מידי האנגלים את חבלי נורמנדיה, מן(אנ'), אנז'ו, טורן, פואטו וסנטונז'. פיליפ שיכלל את סדרי הממשל והמינהל באמצעות פקידים מלכותיים (Baillis) שהופקדו על המשפט ועל מנהל הכספים בכל הממלכה, מאחר שהרחבת שטחי השליטה הישירים של המלך הצרפתי הצריכו היערכות אדמיניסטרטיבית גדולה.

התבססותו בשלטון

בשנת 1180, שנה לאחר מות אביו ועלייתו לשלטון, נשא פיליפ לאישה את איזבל דה-אנו(אנ'), אחייניתו של רוזן פלנדריה, וכבעלה של איזבל קיבל את השליטה בחבל ארטואה. במהלך השנים הראשונות למלכותו עסק פיליפ רבות בניסיונות ליצור אי שקט פנימי בתוך ממלכתו של הנרי השני, שהיה יריבו הגדול באותה תקופה. באמצעות מגעים רצופים עם בניו של הנרי (בעיקר ריצ'רד, שעתיד להיות המלך ריצ'רד "לב הארי"), הצליח פיליפ ליצור סכסוכים וחיכוכים פנימיים סביב הירושה. הדבר גרם לכך שהנרי נאלץ לוותר על נחלות בצרפת עוד בחייו לטובת בניו.

מסע הצלב השלישי

ביוני 1190 יצא פיליפ למסע צלב לארץ הקודש. ריצ'רד, ששנה קודם לכן הומלך על אנגליה עם מות אביו, נטל גם הוא את הצלב, כחלק מהבטחתו של אביו במסגרת רצונו לכפר על חלקו ברציחתו של תומאס בקט. שני הצבאות שנעו במקביל לכיוון ארץ הקודש, התבשרו במהלך המסע על מותו של הקיסר פרידריך "ברברוסה" שאמור היה ליטול חלק במסע וטבע בים השחור בדרך לארץ הקודש. המסע התעכב הרבה מעל הדרוש בשל מאבקי כוח והגמוניה בין המלכים.

בסופו של דבר החליטו ראשי המחנות להמתין עד בוא האביב, ורק אז לצאת לכיוון ארץ הקודש. פיליפ עזב את סיציליה ב-30 במרץ 1191, והגיע לעכו דרך צור ב-20 באפריל, כאשר ריצ'רד עיכב את הכיבוש המתוכנן של עכו, בשל שאיפתו להשתלט קודם לכן על האי קפריסין. פיליפ, שהכין את צבאו להתקפה על העיר, עמד בהבטחתו לריצ'רד ונמנע מלתקוף את העיר עד לבואו, אך סבלנותו החלה לפקוע, כאשר ריצ'רד בושש להגיע. על פי עדות של צלבן מהתקופה, יכול היה פיליפ לכבוש את העיר בעצמו, אך בחר להמתין לריצ'רד. כאשר ריצ'רד הגיע בתחילת חודש יוני, חלק מהחומות כבר היו הרוסות למחצה, וחוסר המוטיבציה של ריצ'רד ליטול חלק במתקפת בזק על העיר מיד עם בואו, הביא לכך שהעיר עכו ניכבשה בסופו של דבר על ידי צבאו של פיליפ.

לאחר כיבוש עכו, שב פיליפ לצרפת, בלי שהושגה מטרת המסע העיקרית, שחרור ירושלים. הסיבה העיקרית לשיבתו המוקדמת הייתה מותו של פיליפ רוזן פלנדריה, ורצונו של פיליפ אוגוסט לפקח מקרוב על סידורי הירושה. בנוסף לכך, היה פיליפ חולה וסבל מחום גבוה במהלך השהייה בארץ הקודש, וגם הידיעות סביב מחלתו של בנו הפעוט, יורש העצר לואי, זירזו את החלטתו לשוב למולדתו. גם יחסיו המתוחים מאד עם ריצ'רד לא נתנו לו עודף מוטיבציה להישאר ולהמשיך להילחם עמו כתף אל כתף. עם זאת, לפני שעזב את ארץ הקודש ב-31 ביולי, הבטיח פיליפ לריצ'רד כי לא ינצל את העדרו במטרה לגזול ממנו נחלות. פיליפ לא עמד בהתחייבות, ובמהלך העדרו של ריצ'רד כבש חלק מנחלותיו בנורמנדיה. בשנת 1194, עם שחרורו של ריצ'רד משביו בידי היינריך השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", אילץ ריצ'רד את פיליפ להשיב לו את השטחים שכבש.

המלחמה נגד האנגלים

מותו של ריצ'רד בשנת 1199, ועלייתו לשלטון של אחיו, ג'ון "ללא ארץ", סייעו לפיליפ להגיע להישגים טריטוריאליים, ולהעביר חלק מנחלותיו של ג'ון בצרפת לשליטתו הישירה. פיליפ הצליח לנצל את חוסר הפופולריות של ג'ון בקרב הוסאלים שלו לטובתו. כך המריד פיליפ את ארתור רוזן בריטני נגד ג'ון, והכיר בו כוסאל ישיר שלו.

פיליפ אוגוסט ניצל היטב סכסוך שפרץ בשנת 1202 בין ג'ון, ששהה באחת מנחלותיו בדרום צרפת, לבין אחד מאציליו, הוגו מלוזיניואן (אנ'), שהיה וסאל ישיר של פיליפ אוגוסט. זה האחרון התלונן בפניו על כך שג'ון גזל את אשתו המיועדת, ובכך נתן לפיליפ את העילה לכבוש בשנת 1204, כמעט ללא התנגדות, את כל חבל נורמנדיה.

יחסיו עם האפיפיור

העילה העיקרית למערכת היחסים הרעועה של פיליפ עם האפיפיור, נבעה מהמחלוקת סביב התרת נישואיו של פיליפ עם אשתו השנייה, אינגבורג מדנמרק(אנ').



קרב בובין

ב-1214 התארגנה נגד פיליפ אוגוסט ברית צבאית שכללה את ג'ון, מלך אנגליה, את אוטו הרביעי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ואת פרדינאן, רוזן פלנדריה. בפברואר 1214 ג'ון, שהיו לו תומכים בקרב האצולה הצרפתית בחבל לימוזן ובחבל פואטו, הגיע עם צבאו אל עיר הנמל לה רושל בקוותו להפתיע את פיליפ. בחודש מאי הגיע ג'ון אל עמק הלואר והשתלט על העיר אנז'ה שהייתה נחלת אבותיו. פיליפ שהיה עסוק בפלנדריה, הפקיד בידי בנו יורש העצר לואי (לימים לואי השמיני, מלך צרפת) את המערכה נגד ג'ון. לואי פנה מיד עם אביריו למבצר רוש או מואה שליד אנז'ה, שבו חנה ג'ון. ג'ון נתפס לבהלה ונמלט משם ב-2 ביולי. אך הקואליציה נגד פיליפ עדיין לא התפרקה. ביום ראשון 27 ביולי 1214 צבאו של פיליפ, שנרדף על ידי צבאו של אוטו הרביעי, הגיע אל הכפר בובין (בחבל נור פה דה קאלה בצרפת בין העיר ליל לבין העיר טורנה שבבלגיה), והתכונן לעבור על הגשר שמעל הנהר מארק. אוטו החליט לצאת למתקפה ולהפתיע את פיליפ. אך צבאו של פיליפ תפס עמדות והכה בחיל הפרשים הפלמי. פיליפ הופל מעל סוסו, אך פרשיו הגנו עליו והציעו לו סוס ופיליפ תפס מחדש את הפיקוד ואוטו נאלץ לסגת בבושת פנים.

קרב בובין היה ניצחון מזהיר של פיליפ למרות נחיתותו המספרית של צבאו. כתוצאה, התפרקה הקואליציה וב-18 בספטמבר 1214 חתם פיליפ על הסכם שינון עם ג'ון, מלך אנגליה. לפי הסכם זה ויתר ג'ון על דרישותיו הטריטוריאליות מצפון לנהר לואר, וחבלי הארץ של ברי, טורן, מיין ואנז'ו עברו לשליטת מלך צרפת.

יחסו ליהודים

ערך מורחב – גירוש צרפת (1182)

פיליפ אוגוסט היה עוין ליהודים. בשנת 1182 הוא גירש אותם מנחלותיו והחרים את רכושם. רק בשנת 1198 התיר להם לשוב לארצו וקבע להם את שיעורי הריבית המותרים בניגוד להוראות הכנסייה. גם על כך ספג ביקורת מצידו של האפיפיור.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה

פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

הערות שוליים

  1. ^ אינטרדיקט הוא סנקציה של מניעת מתן שירותי דת על ידי מוסדות הדת, כאמצעי לחץ על שליט סקולרי המצוי במחלוקת עם הממסד הדתי או נגד איש דת סורר
  2. ^ "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תישא אליו חטא", מתוך ספר ויקרא ומופיע גם באינגווליון של מתי: "וכי יחטא לך אחיך, לך והוכחת אותו בינם ובינו לבדו, ואם ישמע אליך קנית לך אחיך: ואם לא ישמע לך קח עמך עוד אחד או שניים למען על פי שניים או שלושה יקום דבר, ואם לא ישמע אליהם הגד אל הכנסייה [ecclesia], ואם לא ישמע אל הכנסייה, והיה לך כגוי ומוחס" [מתי י"ח 15-17]


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23309891פיליפ השני, מלך צרפת