פייזלי (סקוטלנד)
 | |
| בניין עיריית פייזלי | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומה |
 סקוטלנד |
| מחוז | רנפרוושייר |
| שפה רשמית | אנגלית |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 76,834[1] (2011) |
| קואורדינטות | 55°50′47″N 4°25′25″W / 55.84639°N 4.42361°W |
| אזור זמן | UTC |
פייזלי (באנגלית: Paisley, בגאלית סקוטית: Pàislig) היא המרכז המנהלי והעיר הגדולה ביותר במחוז רנפרוושייר שבמערב המישורים המרכזיים של סקוטלנד. העיר שוכנת בשוליים הצפוניים של גבעות גלניפר, על שתי גדותיו של הנהר קארט (Cart), שהוא יובל של הנהר קלייד (Clyde).
שטחה של פייזלי יוצר רצף אורבני עם גלאזגו, שמרכזה נמצא במרחק של 11 ק"מ ממזרח לפייזלי. חשיבותה של פייזלי עלתה עם בנייתו של מנזר פייזלי (Paisley Abbey) במאה ה-12, מרכז דתי חשוב בסקוטלנד של ימי הביניים שהייתה לו שליטה על כנסיות אחרות באזור.
במאה ה-19, הפכה פייזלי למרכז של תעשיית האריגה והיא נתנה את שמה לרדיד פייזלי ולתבנית האריגה פייזלי. לעיר קשר עמוק עם התנועה הפוליטית הראדיקלית והיא קשורה למלחמה הראדיקלית של 1820, בה עובדי תעשיית האריגה השובתים פתחו בצעדי מחאה. ב-1993 נסגר אחרון מפעלי האריגה בפייזלי, אם כי התעשייה מונצחת במוזיאונים ובהיסטוריה של העיר.[2]
היסטוריה
לאורך הדורות הייתה העיר ידועה בשמות Paislay, Passelet ו-Passelay.[3][4] מקור שמה של העיר לא ברור. מספר מקורות מציעים ששמה של העיר נגזר מהמילה הברטונית pasgill, שמשמעותה "מרעה" או את ההסבר הסביר יותר, passeleg, שמשמעותה בברטונית בזיליקה. ההיסטוריה של פייזלי משולבת בהיסטוריה של הנזירות בסקוטלנד. במאה השישית או השביעית הוקמה בה ככל הנראה קפלה על ידי נזיר האירי. למרות שחסר תיעוד לכך מאותה תקופה, נראה שפייזלי הייתה, יחד עם גלאזגו וגובן, מרכז דתי של ממלכת סטרצ'קלייד. ב-1163 הוקם בפייזלי מנזר (priory) שהסתעף ממנזר וונלוק שבמחוז שרופשייר שבאנגליה, במצוותו של וולטר פיצאלן, האוצר הגדול של סקוטלנד. המנזר והארמון שלצידו, שרדו כחלק מהכנסייה הנוכחית. המנזר של פייזלי זכה להעדפתם של משפחות המלוכה של ברוס וסטיוארט. מקובל לחשוב שויליאם וולאס התחנך כאן. במנזר נקבר המלך רוברט השלישי. קברו לא שרד, אך קברה של מרג'ורי ברוס, מייסדת שושלת בית סטיוארט, הוא אחד מהקברים המלכותיים היחידים בסקוטלנד ששרדו את הרפורמציה.
פייזלי התמזגה על פי בקשתו של ג'יימס השני, מלך סקוטלנד שהאדמות באזור יהיו תחת שלטון מאוחד וכתוצאה מכך החל המסחר בעיר לשגשג. ב-1488 הועלה מעמדה של פייזלי על ידי ג'יימס הרביעי לעיר של בארון (Burgh of barony).
מקצועות רבים החלו להיות נפוצים בפייזלי וב-1577 הקימה מועצת העיר בית ספר ראשון. בפייזלי היו מקרים רבים של ציד מכשפות וההוצאה להורג המאסיבית האחרונה של מכשפות במערב אירופה בוצעה כאן.
המהפכה התעשייתית
המהפכה התעשייתית שהתבססה על תעשיית הטקסטיל הפכה את פייזלי מעיירת שוק קטנה לעיר תעשייתית חשובה בסוף המאה ה-18. מיקומה משך יצרני טקסטיל. מהגרים מאיירשייר ומההיילנדס נהרו לפייזלי שהציעה עבודות לנשים ולילדים. עם זאת, ב-1790 יצא המשי מהאופנה והתעשייה הוסבה לייצור רדידים שהיו חיקוי לבד קשמיר ונקראו פייזלי. בהנהגתו של תומאס קואטס הפכה פייזלי למרכז העולמי לייצור חוטים. העובדים המיומנים של תעשיית הטקסטיל הובילו מחאות החל מ-1790 שהגיעו בשיאן ל"מלחמה הראדיקלית" ב-1820. ייצור יתר, קריסת שוק הרדידים ושפל כללי בתעשיית הטקסטיל הובילו לשינויים טכניים שהורידו את חשיבותם של האורגים. מבחינה פוליטית המשיכו בעלי בתי החרושת לשלוט על העיר.
באמצע המאה ה-19 הייתה האריגה התעשייה העיקרית של העיר. האורגים של פייזלי התפרסמו ברדידים שהם ייצרו בדגם פייזלי שנעשה פריט אופנתי לאחר שהמלכה ויקטוריה הצעירה נהגה ללבוש אותם. למרות שמקורו של דגם זה היה בקשמיר ולמרות שהוא יוצר גם במקומות אחרים באירופה, הדגם דמוי הטיפה הפך להיות מזוהה עם העיר פייזלי בכל רחבי העולם המערבי.[5] למרות שרדידים אלו יצאו מהאופנה בשנות השבעים של המאה ה-19, דגם פייזלי המשיך להיות סמל חשוב של העיר. במוזיאון העירוני מוצג אוסף של רדידים שעוצבו בדגם זה והוא גם מופיע על הסמל של מועצת המחוז.
באמצעות מסורת תעשיית האריגה שלה, רכשה לה פייזלי מוניטין של עיר בעלת מודעות פוליטית ואף ראדיקלית ובין השנים 1816 – 1820 התרחשה בה "המלחמה הראדיקלית". חיכוכים פוליטיים, ראשית היווצרותם של האיגודים המקצועיים וקנאות לרפורמות, הובילו לפרוץ הפגנות רבות משתתפים, תקיפות פרשים במורד הרחובות, מהומות ומשפטי בגידה. עובדי תעשיית הטקסטיל של פייזלי אכן לקחו חלק פעיל במלחמה הראדיקלית. טבעם הרדיקאלי של תושבי פייזלי גרמו לראש ממשלת בריטניה השמרני, בנג'מין ד'יזראלי לומר "שימו עין על פייזלי". המשורר רוברט טנאהיל חי בפייזלי ועבד בה כפועל טקסטיל.
המשבר הכלכלי של 1841 – 1843 הכה בפייזלי כך שרוב מפעלי הטקסטיל נסגרו. מתוך 112 בעלי המפעלים, 67 פשטו את הרגל. רבע מהאוכלוסייה ירדה מתחת לקו העוני וראש הממשלה, סר רוברט פיל החליט לפעול. הוא הבטיח מימון נוסף להקל על המצב ושלח את נציגיו לעיר כדי לפקח על חלוקת הכספים. הוא שכנע את המלכה ויקטוריה ללבוש את מוצרי הטקסטיל של פייזלי כדי להפוך אותם לאופנתיים ובכך להגביר את הביקוש.
מלחמת האזרחים של ארצות הברית גרמה לקטיעת אספקת הכותנה למפעלי הטקסטיל של פייזלי. ב-1861 היה ברשותם עדיין מלאי כותנה מספיק, אך ב-1862 נרשם מחסור בחומרי גלם ומפעלים נסגרו. לפועלים לא היו מקומות עבודה חלופיים והרשויות המקומיות סירבו לסייע. מאמצי סיוע בהתנדבות לא ענו על הצרכים והמובטלים סירבו להשתכן בבתי מחסה לעניים. העובדים לא תלו את האשם בנעשה במצב בארצות הברית, אלא את הרשויות בלונדון.
"השבלול של פייזלי"
ב-1928 התרחש בפייזלי מקרה שהוביל לתקדים משפטי חשוב. באותה שנה מצאה אישה שישבה בבית קפה, שבלול מת בתוך בקבוק הבירה שהיא שתתה וכתוצאה מכך היא חלתה. היא תבעה את יצרן הבירה על רשלנות. באותה תקופה, יצרן לא היה אחראי על רשלנות אם הוא לא היה בקשר חוזי עם הצד הניזוק. אך לאחר משפט נזיקין זה, נקבע התקדים שיצרן של מוצר אחראי על כל נזק שיגרם כתוצאה מרשלנותו, ללא קשר עם שום התחייבות חוזית ובכך נסללה הדרך לדיני הנזיקין של היום. המקרה קרוי לעיתים "השבלול של פייזלי".
מלחמת העולם השנייה
עקב חשיבותה התעשייתית, ויחד עם ערים תעשייתיות אחרות במחוז, היוותה פייזלי מטרה למפציצי הלופטוואפה במלחמת העולם השנייה. למרות שהיא לא הופצצה בכבדות כמו גלאזגו הסמוכה, עדיין נערכו עליה פשיטות אוויריות במהלך השנים הראשונות למלחמה, ובהן נהרגו כמאה איש בכמה מקרים שונים. ב-6 במאי 1941, בשעות הבוקר המוקדמות, הוטל מוקש מוצנח על העיר וכתוצאה מכך נהרגו 92 איש, האסון הכבד ביותר בהיסטוריה של פייזלי.[6] לאחר הקרב על בריטניה, הוקם בסמוך לפייזלי, כמו במקומות נוספים ברחבי בריטניה, שדה תעופה דמה, על מתקניו, כדי להטעות את טייסי הלופטוואפה וכדי שהם יחשבו שהם מפציצים בסיס אמיתי של חיל האוויר המלכותי. שרידיו של "שדה תעופה" זה קיימים עד היום.[7]
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Paisley - City Population
- ^ Paisley Renfrewshire
- ^ "Extracts from the records – 1588 - British History Online". British-history.ac.uk. 22 June 2003.
- ^ Paisley As described in F.H. Groome's Ordnance Gazetteer of Scotland (1882–4)". Visionofbritain.org.uk.
- ^ Meg Andrews, Beyond the Fringe: Shawls of Paisley Design, Victoriana Magazine
- ^ "Tale of Buddies who perished in World War II". Paisley Daily Express. 19 January 2011.
- ^ "Paisley's contribution to the Second World War". Paisley Daily Express. 17 October 2011.
24619868פייזלי (סקוטלנד)