אייר (סקוטלנד)
 | |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
|---|---|
| אומה |
 סקוטלנד |
| מחוז | דרום איירשייר |
| שפה רשמית | אנגלית |
| תאריך ייסוד | 1205 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 46,849[1] (2011) |
| קואורדינטות | 55°27′28″N 4°37′44″W / 55.45778°N 4.62889°W |
| אזור זמן | UTC |
אייר (בסקוטית: Ayr, בגאלית סקוטית: Inbhir Àir – "שפך הנהר אייר") היא עיר המהווה את המרכז המנהלי של מחוז דרום איירשייר שבסקוטלנד.
היסטוריה
אייר נוסדה על ידי ויליאם הראשון, מלך סקוטלנד ב-1205. מאז 1261 התקיימו בעיר ירידים שנתיים. בתקופה ההיא מנתה אוכלוסייתה 1,500 תושבים ופעל בה נמל מרכזי בחוף המערבי של סקוטלנד. בין השנים 1301 – 1312, במהלך מלחמות העצמאות של סקוטלנד, היא נכבשה על ידי אנגליה.[2]
ב-26 באפריל 1315, התכנס באייר הפרלמנט הראשון של סקוטלנד בראשותו של רוברט הראשון, מלך סקוטלנד. מאוחר יותר, בתקופתו של אוליבר קרומוול, שימשה העיר כבסיס וכמבצר לחלק מאנשיו. קרומוול בנה חומה ענקית סביב לאזורים מסוימים בעיר, שאת רובם ניתן עדיין לראות עד היום והם מהווים את מצודת העיר. מגדל סנט ג'ון היה במקור חלק מכנסייה, אך זו נחרבה. כיום המגדל מוגן על ידי תושבי האזור המבוצר במסגרת אגודת ידידים. עם השלמת בנייתם של מחנות צבאיים באזור המצודה ב-1795 החלה להיות במקום נוכחות צבאית קבועה.
גאוגרפיה
אייר היא עיר חוף השוכנת על שפך הנהר אייר. נהר זה נשפך לשפך הנהר קלייד. מחופו של האי אראן הסמוך ניתן לראות ביום בהיר את הקצה הצפוני של צפון אירלנד. רוב השטח סביב לעיר שטוח ומשמש לגידול בקר למשק החלב. מדרום לאייר השטח גבוה יותר מרוב שטחי המחוז. אייר שוכנת כ-55 ק"מ מדרום-מערב לגלאזגו.
כלכלה
כלכלת אייר פרחה במשך השנים בעיקר בשל סמיכותה של העיר לנהר אייר. ספינות שנבנו על שפך הנהר במאה ה-18 שיפרו את כלכלת העיר. בין השנים 1833 – 1901, נבנו 143 ספינות ודוברות על ידי חברת בניית הספינות של סמואל ב, נייט. ב-1960 הופסקה עבודת תיקוני הספינות באייר כאשר החברה העביר את פעילותה לעיר טרון.
חלקו הצפוני של הנהר עדיין פועל כנמל מסחרי בימינו, בעיקר לייצוא פחם. בנוסף, שימשו נהר אייר והנהר דון לדיג של דגי סלמון. אלה יוצאו דרך נמל אייר.
תוצרי ענף הטקסטיל, כמו שטיחים ובטנות, היו חשובים לכלכלת העיר עד שבשנות השבעים של המאה ה-20 נסגרו בתי החרושת. בכך נגרמה אבטלה נרחבת באייר. רבים מבתי החרושת הישנים עדיין עומדים על תילם וניתן לראותם בשדרות מק'קאלס וברחוב ווקר שבצפון העיר, אף שרבים מהמבנים הללו נטושים ובלתי בטוחים. כמו כן היה קיים בעיר מפעל גדול לייצור דשנים ושאר מוצרים חקלאיים וגם מפעל זה נסגר, אך חלקים ממנו מושכרים לעסקים מקומיים.
אייר גם הייתה מרכז מסחרי לדרום סקוטלנד כאשר נפתחה בה חנות הכלבו הראשונה ב-1896. בשנות השבעים של המאה ה-20, פרחה אייר כאשר נפתח בה סניף של רשת מרקס אנד ספנסר וב-1988 נפתח בה מרכז הכניות הראשון, מרכז קייל. ב-1993 נפתחו באייר מרכזי קניות פתוחים וב-2006 נפתח מרכז הקניות המרכזי של העיר עם חניון תת-קרקעי של 500 מכוניות.
במהלך המאות ה-19 וה-20 הפכה אייר ליעד תיירות פופולרי, הודות לחופיה החוליים ולמסילת הברזל שנסללה ב-1840 וקישרה אותה לגלאזגו.
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
22550027אייר (סקוטלנד)