פטריות פסילוסיבין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים בעייתיים לפעמים, צורך בהגהה ועריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ניסוחים בעייתיים לפעמים, צורך בהגהה ועריכה.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
פטריות פסילוסיב סמילנסיטה

פטריות פסילוסיבין הן קבוצה של פטריות המכילות את המרכיבים הפסיכואקטיבים פסילוסיבין ופסילוסין, ולעיתים גם טריפטמינים פסיכואקטיביים אחרים. לפטריות פסילוסיבין יש מספר כינויים, הנפוצים בהם הם: פטריות קסם, פטריות (Shrooms) או פטריות הזיה[1]. פטריות פסילוסיבין היו בשימוש בטקסים דתיים קדומים[2], ומוזכרות באומנויות סלע על מגוון אבנים מתקופת האבן ברחבי אירופה ובאפריקה.

היסטוריה

מוקדמת

אבנים פרה-קולומביאניות המתארות פטריות

ישנן מספר ראיות ארכאולוגיות לשימוש בפטריות בזמנים עתיקים, ביניהן ציורי סלע מ"טסילי אן אג'ר" (אתר פרה-היסטורי בצפון אפריקה המזוהה עם התרבות הקאפיסיאנית) אשר הוגדרו על ידי הסופר ג'ורג'יו סמוריני כמתארים את השימוש השמאני בפטריות פסילוסיבין. כמו כן, לזנים הלוצינוגניים של פסילוסיב ישנה היסטוריה של שימוש בקרב הילידים של מרכז אמריקה לצורכי טקסים דתיים, חיזוי העתיד וריפוי, מהתקופה הפרה-קולומביאנית ועד היום. פסלים בצורת פטריות שנמצאו באתרים ארכאולוגיים מצביעים גם הם על כך ששימוש טקסי בפטריות הזיה הוא עתיק למדי.

מוטיבים של פטריות נמצאו בהריסות של מקדש שבט המאיה בגואטמלה. החוקרים נחלקים בשאלה, האם המוטיבים מסמלים שימוש בפטריות הזיה או שמדובר בצירוף מקרים בלבד. קונקרטי יותר הוא פסל במצבה במערב מקסיקו במדינת קולימה, המתאר פטרייה שמאוד מזכירה את "פסילוסיב מקסיקנה". פסילוסיב הלוצינוגנית ידועה לאצטקים כ"טאוננקטל" (בתרגום חופשי "הפטריה ה"קדושה"", טאו=קדוש, ננקטל=פטריה) וישנם דיווחים כי שימשה בהכתרת שליט האצטקים "מוקטוזומה השני" ב-1502. אצטקים ומצטקים מתייחסים לפטריות פסילוסיבין כפטריות נעלות, פטריות מקודשות ופטריות נפלאות. ברנרדינו דה סהגון דיווח על שימוש טקסי בטאוננקטל בקרב האצטקים, כשטייל למרכז אמריקה אחרי המשלחת של הרנן קורטז.

אחרי הכיבוש הספרדי, קתולים מסיונרים יצאו נגד "פולחן האלילים", כתוצאה מכך השימוש בצמחים הלוצינוגניים לרבות פטריות ההזיה, כמו מנהגים פרה-נוצריים אחרים, הופסק במהירות. הספרדים האמינו שהשימוש בפטריות אפשר לאצטקים לתקשר עם שדים. כשניסו להפוך אנשים לקתולים, עודדו הספרדים לעריכת טקסי המיסה ולחם ה"קודש" הנוצריים במקום השימוש בטאוננקטל. על אף ההיסטוריה הזאת, עדיין נשאר השימוש בטאוננקטל במקומות מסוימים בעולם.

האזכור הראשון של פטריות הלוצינוגניות בספרות הרפואה המערבית מופיע ב"London Medical and Physical Journal" ב-1799: אדם שהגיש פטריות "פסילוסיב סמילנסיטה", שאסף בגרין פארק בלונדון, בארוחת בוקר שערך עם משפחתו. הרופא שטיפל בהם תיאר לאחר מכן איך שהילד הצעיר נתקף התקפי צחוק מוגזמים ולא נרגע גם אחרי שהוריו ניסו לרסן אותו.

מודרנית

ב-1955 ולנטינה ור. גורדון ואסון הפכו למערביים הראשונים שלקחו חלק פעיל בטקס פטריה אמיתי. הואסונים עשו הרבה כדי לפרסם את שגילו ואפילו פרסמו כתבה על ההתנסות שלהם ב- Life ב-1957. ב-1956 הגדיר רוג'ר היים את הפטריה ההלוצינוגנית שהביאו הואסונים ממקסיקו כפסילוסיב וב-1958, אלברט הופמן הגדיר לראשונה את הפסילוסיבין והפסילוסין כמרכיבים הפעילים בפטריות האלה.

בהשראת הכתבה של הואסונים במגזין Life, נסע טימותי לירי למקסיקו כדי לחוות פטריות הלוצינוגניות ישירות מהמקור. כאשר חזר להרווארד ב-1960, הוא וריצ'רד אלפרט התחילו את "פרויקט הפסילוסיבין של הרווארד", וקידמו מחקר פסיכולוגי ודתי של פסילוסיבין וסמים הלוצינוגניים אחרים. אחרי שלירי ואלפרט הושעו בהרווארד ב-1963, הם מיקדו את עבודתם בהבאת החוויה הפסיכדלית לתרבות ההיפית המרדנית שהתפתחה באותה תקופה.

ההתעסקות הרבה באנתאוגנים על ידי ואסון, לירי, טרנס מק'קיין, רוברט אנטון וילסון ואחרים, הובילה להתפוצצות בשימוש בפסילוסיב הלוצינוגני ברחבי העולם. בתחילת שנות ה-70, מספר זנים של פסילוסיב פסיכואקטיבי מצפון אמריקה, אירופה ואסיה, תוארו והוגדרו והחלו להיאסף באופן נרחב. ספרים המתארים שיטות לגידול "פסילוסיב קובנסיס" בכמויות גדולות פורסמו באותה תקופה. הנגישות הקלה יחסית לפסילוסיב הלוצינוגני מהטבע ושיטות הגידול והטיפוח שלו, הפכו אותו לסם ההלוצינוגני הנפוץ ביותר.

כיום, שימוש בפטריות הלוצינוגניות דווח בקרב מספר קבוצות ספרדיות ממרכז מקסיקו עד אוקסקה כמו המיקסטקים, מצטקים, זפוטקים ואחרים. שמאנים משבט המאיה בכפרים באזור צ'יאפה של מקסיקו, כמו סאן חואן דה מנצ'ולה, נותנים לעיתים פטריות כטיפול להפרעות נפשיות ופסיכולוגיות.

ההשפעה

למרות הסיכונים, פטריות עושות הרבה פחות נזק בממלכה המאוחדת מאשר חומרים פסיכואקטיבים אחרים.

פטריות פסילוסיבין אינן ממכרות, כמו כן, הן מביאות לעליה בסבילות אליהן לטווח קצר בקרב המשתמשים בהן. פטריות רעילות (לעיתים קטלניות) הנאספות בטבע עשויות להיראות כמו פטריות פסילוסיבין, אך פטריות פסילוסיבין אמיתיות הן לא רעילות כלל, ודורגו כפחות רעילות מאספירין. כאשר אוכלים פסילוסיבין הוא הופך בגוף לפסילוסין שהוא בעצם החומר האחראי לתופעות ההלוצינוגניות.

כמו עם פסיכדליים רבים, השפעת פטריות פסיכדליות היא סובייקטיבית ועשויה להשתנות בין משתמש למשתמש. שינוי מצב התודעה על ידי פטריות המכילות פסילוסיבין נמשך בדרך כלל בין 3 ל-8 שעות, בהתאם לגודל המנה, שיטת ההכנה, וחילוף החומרים של האדם הצורך אותן. ההשפעה עשויה לתת תחושה כאילו נמשכה זמן רב יותר ממה שנמשכה בפועל בעקבות השפעת הפסילוסיבין על תפיסת הזמן.

פיזית

תלוי בכמות הפטריות שנאכלו, יכולות להופיע תגובות פיזיות רבות: איבוד תיאבון, תחושת קור עז, עליה בדופק, חוסר תחושה בפה ותווי הפנים הקרובים, בחילה, עליה בלחץ הדם, עייפות בגפיים (דבר המקשה על ניידות), רפיון שרירים, פיהוקים, נפיחות בפנים ואישונים מורחבים.

תחושתית

שינויים בחושי השמיעה, הראיה והמישוש מורגשים אחרי עשר דקות – שעה אחרי האכילה. השינויים הוויזואליים כוללים העצמת צבעים והניגודיות שלהם, מראה אור מוזר (כמו אאורות מסביב למקורות אור למשל), עליה בחדות הראיה, משטחים נראים כגליים, מנצנצים או נושמים; מראות בעיניים פתוחות וסגורות של צורות גאומטריות ותמונות, חפצים מעוותים, או מחליפים צבעים חזקים. תחושת התמזגות עם הסביבה וראיית שובל אחרי חפצים זזים. צלילים נשמעים בבהירות רבה יותר; מוזיקה, למשל, מקבלת עומק חדש. יש משתמשים המדווחים על סינסתזיה, כאשר אדם רואה צליל מסוים כצבע. בשיעור לא ידוע של מקרים, שינויים אלה עלולים להפוך לארוכי טווח או קבועים, מצב הנקרא HPPD[3][4].

גרף המתאר את זמן ההשפעה והעוצמה של פסילוסיבין

רגשית

כמו חומרים פסיכדליים אחרים, החוויה (נקרא גם "הטריפ") מושפע מאוד מהמצב הפסיכולוגי שבו נמצא האדם, הציפיות שלו מהחוויה וכמובן הסביבה שבה הוא נמצא (Set and Setting). סביבה שלילית עלולה להביא ל"טריפ רע", בעוד שסביבה נוחה ומוכרת תביא ברוב המקרים לחוויה חיובית.

ב-2006 מימנה ממשלת ארצות הברית מחקר שבוצע באוניברסיטת ג'ונס הופקינס המובילה בתחומי מחקר רפואי, לימודי רפואה ומדעים לצורך חקר ההשפעות הרוחניות של פטריות פסילוסיבין. המחקר כלל 36 בוגרי קולג', שמעולם לא התנסו בפסילוסיבין, או השתמשו בסמים כלשהם, ושהם בעלי התעניינות ברוחניות ודת. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 46. עקבו מקרוב אחר המשתתפים במקטעים של 8 שעות במעבדה כאשר היו בהשפעת פטריות פסילוסיבין. שליש מהמשתתפים דיווחו כי תחת ההשפעה הם חוו את הרגע הרוחני ביותר בחייהם אי פעם, ושני שלישים דיווחו כי זה היה בין 5 החוויות הרוחניות ביותר בחייהם. חודשיים אחרי המחקר, 79% מהמשתתפים דיווחו על עליה ברמת החיים והסיפוק שלהם מדברים; חברים וקרובי משפחה שלהם אישרו זאת. למרות תנאי המעבדה שנועדו למנוע תגובות שליליות, 22% מהמשתתפים (8 מתוך 36) חוו רגשות פחד ופראנויה, אשר "טופלו מיידית על ידי הרגעת המשתתף"[5]. המעקב על אותם משתתפים בניסוי המקורי נערך לאחר 14 חודשים ונמצא כי לא היו השפעות שליליות לטווח הארוך והמשתתפים טוענים כי זאת הייתה החוויה המיסטית המשמעותית בחייהם ובעלת השפעה חיובית מתמשכת שתוארה על ידם וכמו כן על ידי בני משפחתם, חבריהם ובני זוגם שתוחקרו גם הם[6].

שימוש ברפואה

היו בקשות למחקר רפואי של שימוש בפטריות פסילוסיבין או בפסילוסיבין סינתטי כדי להביא לשיפור בטיפול במצבים מנטאליים שונים, כמו כאבי ראש כרוניים. יש מספר תיאורים שלפיהם פטריות פסילוסיבין מביאות להקלה מיידית ב-OCD ובדיכאון קליני הקשור ב-OCD (שתיהן בעיות נפוצות מאוד)[7], הקלה שנשארת לחודשים אחרי טיפול אחד, בהשוואה לתרופות הקיימות שיעילות רק באופן חלקי ובעלות תופעות לוואי רבות. מחקר חדש מתנהל כיום במרכז למחקר רפואי הופקינס על התרומה של פטריות אלו לחולי סרטן.

ישנם שימושים בפטריות האלו כמחזקות מערכת החיסון ותפקוד מערכת העצבים.

באוגוסט 2018 מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר ניסוי קליני מלווה בפסילוסיבין לטיפול בדיכאון עמיד[8].

מינון

המינון בפטריות המכילות פסילוסיבין תלוי בעוצמה של הפטריות (כמות הפסילוסיבין והפסילוסין שמכילה הפטריה), שמשתנה באופן משמעותי בין הזנים של הפטריות וגם בין פטריות מאותו הזן, אך לרוב היא ניתנת למדידה; 0.5%-2% ממשקל הפטריה המיובשת. המנה האופיינית לזן הנפוץ יחסית, פסילוסיב קובנסיס, היא בין 1 ל-2.5 גרם, כאשר בין 2.5 ל-5 גרם פטריות מיובשות נחשבת למנה חזקה. מעל 5 גרם של פטריות מיובשות נחשב למנה עוצמתית.

חוקיות

פטריות פסילוסיבין מיובשות

הפסילוסיבין והפסילוסין נרשמו כסמים בנספח בוועידת החומרים הפסיכוטרופיים של האומות המאוחדות 1971. הסמים המצוינים בנספח הם כאלה שזוהה אצלם פוטנציאל גבוה לשימוש לרעה ואינם בעלי שימוש רפואי מוכר. עם זאת, פטריות הפסילוסיבין עצמן אינן רשומות בפקודת הסמים.

הפטריות חוקיות באיחוד האירופי ומותר סחר וגידול מפוקח, יש איסור על מיצוי החומר פסילוסיבין, אבל פסילוסין נשאר חוקי.

הפטריות נמכרות באיחוד האירופי, גם טראפלס (חלק מהפטריה שצומח מתחת לאדמה כאשר הפטריה לא מסוגלת לגדול מעל האדמה).

פטריות פסילוסיבין ווסתו או נאסרו במדינות רבות, ושימוש בהן במדינות האלה הוא לא חוקי וגורר לענישה. האיסור על פטריות פסילוסיבין עורר ביקורת רבה מכיוון שהפטריות נחשבות לסם לא ממכר, עם סיכוי נמוך לשימוש לרעה, ורעילות נמוכה.

פטריות קסם טריות נשארו חוקיות במדינות מסוימות כמו ספרד ואוסטריה. ב-29 בנובמבר 2008, הודיעה הולנד על איסור עיבוד ושימוש בפטריות המכילות פסילוסיבין אך זה לא תקף כלפי הטראפלס, שנכנס לתוקף ב-1 בדצמבר 2008. הנהגת האיסור באנגליה ב-2005 הביאה לביקורת רבה אך האיסור נכנס לתוקף במהירות בסוף הקדנציה של הפרלמנט שכיהן בשנים 2001–2005. לפני 2005 נמכרו פטריות פסילוסיבין בחנויות רבות ובאתרים באינטרנט בבריטניה.

בארצות הברית, בית המשפט בניו מקסיקו קבע ב-14 ביוני 2005 שגידול פטריות פסילוסיבין לשימוש עצמי לא ייחשב כ"גידול לצורכי סחר". אך זה עדיין נחשב לא חוקי מבחינה פדרלית.

בשנת 2018 חקר מנהל המזון והתרופות האמריקאי את השימוש בפטריות פסילוסיבין לשימושים רפואיים[9].

במאי 2019 אושרה בעיר דנוור הצעת חוק לאי-הפללה של משתמשי פטריות פסילוסיבין.{{תושבי דנוור הצביעו בעד אי-הפללה של פטריות פסיכדליות, באתר "הקליידסקופ", 11 במאי 2019}} ביוני 2019 אושרה בעיר אוקלנד (קליפורניה) הצעת חוק דומה.

החומר פסילוציבין אסור לשימוש על פי החוק בפורטוגל ובהודו, אך שימוש אישי בפטריות פסילוסיבין נחשב חוקי במדינות אלה.

בישראל

פסילוסין ופסילוסיבין אסורים על פי חוק לפי "פקודת הסמים המסוכנים", אך למרות זאת הפטריות עצמן אינן נכללות בפקודה זאת. משמעות הדבר היא שאין איסור מפורש לשימוש, החזקה, גידול וסחר בפטריות עצמן, אך ישנו איסור על מיצוי החומרים, השימוש, הסחר, והחזקה בהם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פטריות פסילוסיבין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Kuhn, Cynthia., Buzzed : the straight facts about the most used and abused drugs from alcohol to ecstasy, 2nd ed, New York: W.W. Norton, 2003
  2. ^ Gastón Guzmán, Hallucinogenic Mushrooms in Mexico: An Overview, Economic Botany 62, 2008-10-23, עמ' 404–412 doi: 10.1007/s12231-008-9033-8
  3. ^ J Halpern, Hallucinogen persisting perception disorder: what do we know after 50 years?, Drug and Alcohol Dependence 69, 2003-03-01, עמ' 109–119 doi: 10.1016/S0376-8716(02)00306-X
  4. ^ Marie-Laure Espiard, Laurent Lecardeur, Pascale Abadie, Isabelle Halbecq, Hallucinogen persisting perception disorder after psilocybin consumption: a case study, European Psychiatry: The Journal of the Association of European Psychiatrists 20, 2005-8, עמ' 458–460 doi: 10.1016/j.eurpsy.2005.04.008
  5. ^ "Griffiths, R.R., Richards, W.A., McCann, U., & Jesse, R. Psilocybin can occasion mystical experiences having substantial and sustained personal meaning and spiritual significance" (PDF). Psychopharmacology 187(3):268-283. באוגוסט 2006. נבדק ב-2008-09-25. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Griffiths, R.R., Johnson, M.W., Richards, W.A., McCann, U., & Richards, B.D. Mystical-type experiences occasioned by psilocybin mediate the attribution of personal meaning and spiritual significance 14 months later" (PDF). Journal of Psychopharmacology 22(6), 621-632. ביולי 2008. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Sam Wong, Magic mushrooms' effects illuminated in brain imaging studies, Imperial College London, January 24, 2012
  8. ^ Kevin Kunzmann, FDA Approves Landmark Psilocybin Trial for Treatment-Resistant Depression, mdmag.com, ‏אוגוסט 24, 2018
  9. ^ Natalie Rahhal, FDA approves first US trial on magic mushrooms as depression treatment run by Peter Thiel-backed start-up, Daily Mail, August 24, 2018

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פטריות פסילוסיבין27639506