פורטל:עולם הישיבות/הידעת?/7

בעולם הישיבות, זמן הוא כינוי לתקופת לימודים רציפה (בדומה לסמסטר). שנת הלימודים בישיבה מחולקת לשלושה זמנים. לכל זמן יש אורך שונה, ובין כל זמן לבא אחריו ישנה חופשה הנקראת בין הזמנים.

כיום, בכל סוגי הישיבות (קטנות, הסדר, גבוהות ולעיתים גם בתיכוניות), כמו גם בחלק מהמכינות והמדרשות קיימים שלושה "זמנים":זמן אלול - מראש חודש אלול עד ליום הכיפורים; זמן חורף - מראש חודש חשוון עד ראש חודש ניסן; וזמן קיץ - מראש חודש אייר עד תשעה באב. תקופות ה"זמנים" נקבעות לפי החגים, כאשר חג הסוכות וחג הפסח נחשבים לחגים משפחתיים שבהם התלמידים חוזרים לבתיהם, לעומת חג השבועות והימים הנוראים שבהם שוהים התלמידים בישיבה. אולם, חלוקה זו היא חדשה יחסית, ובישיבות אירופה היו רק שני "זמנים", זמן החורף וזמן הקיץ, שנמשך עד הימים הנוראים. בעבר, היה מקובל כי כל זמן התחלק בעצמו לשלושה שלישים, שלכל אחד מהם תכנית לימודים שונה: מראש חודש חשוון או אייר עד חנוכה או שבועות, מחנוכה או שבועות עד ט"ו בשבט או ט"ו באב, מט"ו בשבט או ט"ו באב עד ראש חודש ניסן או תשרי.

בדרך כלל, לכל "זמן" נקבעת מסכת מרכזית הנלמדת בישיבה בסדרי העיון והבקיאות, כאשר לעיתים לומדים את המסכת במשך זמן אחד בלבד ולעיתים במשך מספר "זמנים" או שנה שלמה. נהוג שגם כאשר ממשיכים ללמוד אותה מסכת במשך ה"זמן" הבא, יילמד פרק אחר מאותה המסכת.