פורטל:הציבור החרדי/מאמר נבחר/16
חוג חזון איש (בעגה החרדית: חזונאישניקים) הוא קבוצה בציבור החרדי ליטאי הפוסקת ומדגישה את ההליכה בדרכו של החזון איש, הרב אברהם ישעיהו קרליץ.
לאחר פטירת החזון איש, בשנת תשי"ד, השפיעה הקבוצה, שמרכזה בבני ברק, על היווצרות הפלג ה"בני ברקי" הליטאי ועל פסיקת ההלכה ועל השקפת העולם הליטאית. עם השנים, כשהפך הרב שך למנהיג הציבור הליטאי, פחתה השפעת החוג.
עד לפטירתו, היה הרב חיים גריינימן, אחיינו של החזון איש, מנהיגה של קבוצה בולטת מתוך חוג זה. בעבר נטל הרב גריינימן חלק משמעותי בהנהגת הציבור הליטאי. בסוף שנות ה-תש"ל פחת מעמדו בשל מחלוקת עם הרב שך ונוצרה קהילה בראשותו שמרכזה בבני ברק.
בעיני רבים החזון איש נחשב לגדול הדור הליטאי בראשית מדינת ישראל. הוראותיו והנהגותיו בנוגע להנהגת הציבור נחשבות עד היום לאבני דרך בהשקפת הציבור הליטאי.
הנהגתו הייתה מאופיינת בפעילות שקטה. הוא פעל בנושאי החינוך החרדי, ביסוס מוסדות התורה בבני ברק, גיוס בנות וגיוס בני ישיבות. הוא הכריע בסוגיות כמו נטילת תקציבים מהמדינה למוסדות החינוך, לימוד בשפת העברית, הצבעה בבחירות ושליחת נציגים חרדיים לכנסת ולעירייה ועוד, אולם יש הכותבים כי בחלק מהנושאים הוא לא התערב. על אף שלא שימש בתפקיד רבני רשמי, נחשב לפוסק הלכה בולט ובין היתר פסק בנושאים כמו שמירת שבת ושמיטה במושבים, קו התאריך בהלכה ועוד. הוא לא מסר שיעורי תורה, אך רבים, בעיקר מתושבי בני ברק ותלמידי הישיבות שבה, באו לדבר עמו בנושאים תורניים.
בנוסף התייחדה דרכו של החזון איש בשיטת הלימוד, בצורת פסקי ההלכה, בעידוד אברכים ללימוד התורה במשך כל היום, ועוד.