פורטל:המורשת העולמית/מדינה נבחרת/6
עושרה התרבותי והטבעי של אתיופיה בא לידי ביטוי באתרי המורשת העולמית הטרום היסטוריים וההיסטוריים שבה, ואשר היו בין הראשונים שהוכרזו ככאלה על ידי ארגון אונסק"ו.
נהר אוואש הוא אחד הנהרות הגדולים באתיופיה ואורכו כ-1,200 ק"מ. הנהר נובע דרומית-מערבית לבירה אדיס אבבה וזורם תחילה מזרחה. לאחר מכן פונה בקשת רחבה וזורם לכיוון צפון, ולבסוף הוא פונה לכיוון מזרח ומסתיים בגבול ג'יבוטי. בני אדם חיו בעמק האוואש משחר היות המין האנושי, ובעמק הנהר המרכזי נמצאו שרידיהם של מספר הומינינים. הממצא החשוב ביותר נתגלה ב-1974, כאשר 52 חלקי שלד אפשרו את הרכבתה של לוסי, שמו הנפוץ של מאובן עתיק.
גם בעמק נהר האומו בדרום-מערבה של המדינה התגלו שרידי הומינינים.
שלוש ערים באתיופיה הוכרזו כאתרי מורשת עולמית. אקסום בצפון המדינה שנתנה את שמה לקיסרות אקסום אשר שלטה באזור משך 1,500 שנה לערך, משנת 400 לפנה"ס ועד המאה ה-10. אקסום היא העיר הקדושה ביותר לנוצרים באתיופיה, ובה הוכתרו קיסרי אתיופיה בני השושלת הסולומונית. העיר ידועה בשדה האסטלות הצפוני שבו יותר מ-120 אסטלות. בשנת 1937 אסטלה בגובה של 24 מטר ובמשקל של 160 טון נחתכה לשלושה חלקים בפקודת בניטו מוסוליני ונשלחה לרומא. האסטלה שגילה מוערך ביותר מ-1700 שנה, זכתה לכינוי "אסטלת רומא" או "האובליסק של רומא", והיא הושבה לאתיופיה ב-2005 והוקמה מחדש בשנת 2008.
העיר לליבלה ברמת אתיופיה מכונה "פטרה של אפריקה", וזאת בזכות הכנסיות החצובות בסלע הגעשי שנבנו בה, ואשר 11 מהן הוכרזו כאתר מורשת עולמית בשנת 1978. הכנסיות החצובות בסלע בלליבלה ייחודיות בשל שלושה מאפיינים - בריכוזן בתא שטח כה קטן, בעידונן ובעובדה שארבע מהן אינו חצוב בסלע במובן המקובל, אלא הן חופשיות ממנו מכל צדדיהן. עוד מוכרת העיר בכינוי "ירושלים החדשה" בזכות אתריה הדתיים הנושאים במקרים רבים שמות של אתרים בירושלים.
את התרבות המוסלמית באתיופיה מייצגת העיר הראר. במשך מאות שנים, הייתה הראר מרכז מסחרי עיקרי, שחיבר את דרכי המסחר של אתיופיה עם יתר ערי קרן אפריקה וחצי האי ערב. ב"הראר ג'וגול" (העיר העתיקה) 82 מסגדים ו-102 בתי תיפלה מוסלמיים אחרים הכוללים גם קברים. לכל אתרי המורשת העולמית באתיופיה.