פורטל:הדף היומי/תמצית הדף/בבלי/מכות ז

• עדי ממון אסורים להיות קרובי משפחה לא ללווה ולא לערב.
• בית דין שגמרו דינו של אדם למיתה וברח, ועדים מעידים עליו בבית דין אחר שהוא חייב מיתה - סומכים על אותם עדים ואין דנים אותו מחדש, מלבד אם ברח מחוץ לארץ לארץ ישראל - שאז פותחים את הדיון מחדש, לכבודו של ארץ ישראל.
• בארץ ישראל יש מצווה למנות סנהדרין בכל פלך ובכל עיר, ובחוץ לארץ אין חיוב למנות כי אם בכל פלך.
• על חברי הסנהדרין יש להזהר לחקור היטב את העדים. נחלקו אמוראים אם עדי ערווה צריכים לראות עד כדי כמכחול בשפופרת או לא.
• רוצח שהרג בשוגג במקום שהיתה לו ולנרצח רשות להיכנס, חייב לנוס לעיר מקלט כדי להנצל מנקמת גואל הדם, אך אם נתכוון להרוג, על אף שלא נתכוון להרוג את הנרצח, כגון שנתכוון להרוג בהמה, גוי או נפל, או שחשב שמותר להרוג, או שנתכוון לזרוק מעט מהחפצים שגרמו לרצח ונזרקו הרבה - אינו ניצול על ידי בריחתו לעיר מקלט.

רוצח אינו נס לעיר מקלט רק אם החפץ שגרם לרצח נפל בדרך נפילתו ולא בדרך העלאתו, והוא הדין כשנפל בשעה שהוריד את החפץ לפני העלאתו. שליבת סולם שנפלה וגרמה לרצח, אם נפלה מפני שהתליעה או שהייתה רופפת - הרי זו דרך נפילה. ואם הייתה חזקה ונשברה מחמת כובד משאו של העולה עליו, אם נשברה בדרך עלייתו - אינו גולה, ובדרך ירידתו - גולה.

הכורת עצים ונשמט להב הגרזן או בקעת העץ שנכרת ונפל על אדם ונהרג, נחלקו תנאים אם חייבים לנוס לערי מקלט, ומחלוקתם תלויה במחלוקת האם יש אם למסורת ואם למקרא.