פודמוס
 | |
| מדינה |
 ספרד |
|---|---|
| מנהיגים | פבלו איגלסיאס |
| תקופת הפעילות | 2014–הווה (כ־10 שנים) |
| אידאולוגיות |
שמאל דמוקרטיה השתתפותית פמיניזם |
| מטה | מדריד, ספרד |
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל |
| ארגונים בינלאומיים | השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק |
| צבעים רשמיים | סגול |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| קורטס חנרלס |
69 / 350 |
| http://www.podemos.info/ | |
פודמוס (בספרדית: Podemos; בתרגום חופשי לעברית: אנחנו יכולים), היא מפלגת שמאל ספרדית בראשות איש האקדמיה והמרצה בתחום מדעי המדינה פבלו איגלסיאס, שהוקמה בינואר 2014 מקרב פעילי ופעילות המחאה ההמונית הספרדית ממאי 2011.
.jpg)
עם הקמתה, הכריזה המפלגה על מספר עקרונות אידאולוגיים הכוללים: התנגדות למדיניות הצנע הכפויה של האיחוד האירופאי, מחויבות לחיזוק מערכות החינוך והבריאות הציבוריות, יצירת מערכת דיור ציבורי, הקלה על מצבן של משפחות שלא עומדות בתשלומי המשכנתא והתנגדות לצעדים שיגבילו את הזכות של נשים להפלה בספרד[1]. כמו כן המפלגה הצהירה על תמיכתה בהיפרדות ספרד מנאט"ו ובזכותו של המיעוט הקטלוני לקבוע אם יישאר חלק מספרד או ייפרד ממנה[2].
פודמוס מותחת ביקורת עמוקה על המערכת הפוליטית הקיימת של שתי מפלגות ותיקות השולטות לסירוגין, מאז סיום הדיקטטורה וביסוס הדמוקרטיה הספרדית. איגלסיאס מרבה לכנות את המפלגות האלו ״הקסטה השלטת״[3] ולהאשים אותן בשחיתות, בבגידה באינטרסים הציבוריים וביצירת משבר אמון עמוק בין האזרחים והמערכת הפוליטית[4].
המפלגה התמודדה לראשונה בבחירות לפרלמנט האירופאי במאי 2014, וזכתה לכ-8 אחוזים מהקולות שתורגמו ל-5 מושבים. בפרלמנט האירופי המפלגה הצטרפה לברית השמאל האירופי המאוחד/השמאל הנורדי הירוק, בה חברה גם מפלגת "השמאל המאוחד" הספרדית, ושתיהן הצטרפו לקבוצת השמאל הרדיקלי בפרלמנט. הן המצע של פודמוס והן המועמדים מטעמה לפרלמנט האירופי, נבחרו בבחירות דמוקרטיות, בהן כל אדם קיבל את הזכות לבחור ולהיבחר (פריימריז פתוח). לאחר הבחירות, הכריז איגלסיאס כי חברי הפרלמנט האירופאי מטעם התנועה ידחו את השכר המוצע בגובה 8,000 אירו, ויסתפקו בשכר של 2,000 אירו בלבד, בטענה שהשכר הגבוה של חברי הפרלמנט הוא מוגזם ומוביל לשחיתות.
ב-20 הימים הראשונים של רישום המתפקדים, רשמה המפלגה מעל 100,000 מתפקדים והפכה למפלגה השלישית בגודלה מבחינת מספר המתפקדים[5]. באוקטובר 2014 נמנו כבר מעל ל-200,000 מתפקדים שהפכו אותה למפלגה השנייה בגודלה[6].
ב-22 במרץ 2015 נערך מבחן אלקטורלי נוסף למפלגה, בבחירות באזור אנדלוסיה. פודמוס הגיעה למקום שלישי עם 14.84% מהקולות, שזיכו אותה ב-15 מושבים בפרלמנט האזורי[7]. המבחן הבא של המפלגה התרחש ב-24 במאי 2015, בבחירות האזוריות והמחוזיות ברחבי המדינה. לפי הסקרים, פודמוס הייתה צפויה לנצח בבחירות במחוז ברצלונה[8] ולהגיע במקום השני בבחירות במחוז מדריד[9]. כפי שצפו הסקרים, בברצלונה ניצחה פודמוס וגם במדריד היא התחזקה[10]. בבחירות לפרלמנט הספרדי ב–20 בדצמבר 2015 פודמוס זכתה ב-21% מהקולות והייתה למפלגה השלישית בפרלמנט, עם 69 מתוך 350 מושבים. ב–9 במאי 2016 פודמוס הקימה ברית אלקטורלית בשם "אונידוס פודמוס" עם השמאל המאוחד, אקוו, ועוד סיעות שמאליות קטנות אחרות.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של פודמוס
פודמוס, ברשת החברתית פייסבוק
פודמוס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
פודמוס, ביישום טלגרם
פודמוס, ברשת החברתית אינסטגרם
פודמוס, ברשת החברתית טיקטוק
פודמוס, סרטונים בערוץ היוטיוב- 'פודמוס' גוון חדש של השמאל העקבי בספרד באתר מפלגת מק"י
אשר שכטר, חולמים על מהפכה: מתוך התסכול, הצעירים בספרד הקימו מפלגה שמאיימת על השלטון, באתר TheMarker, 1 בינואר 2015- המהפכה הסגולה: מפלגת המחאה החברתית צפויה לנצח בבחירות בספרד באתר שיחה מקומית
- רפאל מינדר, ניו יורק טיימס, אחרי יוון, השמאל החדש צובר תאוצה גם בספרד, באתר הארץ, 13 במרץ 2015
- אשיפה קסאם, גרדיאן, רגע לפני הבחירות, תנועת השמאל בספרד מאבדת גובה, באתר הארץ, 20 במאי 2015
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
- ^ ערוץ הטלויזיה קוואטרו, 14 בינואר 2014
- ^ העיתון אסטריה דיגיטל, 17 בינואר 2014
- ^ עיתון לה ונגארדיה, 28 במאי 2014
- ^ עיתון אל מונדו, 9 במאי 2015
- ^ עיתון פובליקו, 17 באוגוסט 2014
- ^ עיתון אל בולטין, 28 באוקטובר 2014
- ^ עיתון אל פאייס El Pais
- ^ עיתון אל פאייס El Pais
- ^ עיתון אל פאייס El Pais
- ^ "אזרחי ספרד הענישו בבחירות המקומיות את ראש הממשלה", The Marker, 25.5.15
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] פודמוס25393090