פדור בוגאטירצ'וק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פדור בוגאטירצ'וק
Богатирчук Федір Парфенович
פדור בוגאטירצ'וק ב-1923
לידה 14 בנובמבר 1892
פטירה 4 בספטמבר 1984 (בגיל 91)
הדרגה הגבוהה ביותר אמן בינלאומי
מקצוע נוסף רופא
מדינה ברית המועצות, קנדה

פדור בוגאטירצ'וקרוסית: Фёдор Парфеньевич Богатырчук)‏ (14 בנובמבר 1892 קייב, אוקראינה - 4 בספטמבר 1984 אוטווה, קנדה) היה שחמטאי בדרגת אמן בינלאומי סובייטי-קנדי ממוצא אוקראיני. בוגאטירצ'וק היה גם אמן בינלאומי בשחמט בהתכתבות, סופר שחמט, רופא ופעיל פוליטי.

שחמט סובייטי ורוסי

כנער נסע בוגאטירצ'וק לתחרויות שחמט בחברת השחמטאי הדגול מיכאל צ'יגורין שבזמנו התמודד והפסיד בדו-קרב על אליפות העולם מול וילהלם שטייניץ. צ'יגורין (1850–1908), אימן את השחקן הצעיר, והשפיע על סגנונו ועל מבחר הפתיחות בהן השתמש.

בשנת 1911 בוגאטירצ'וק זכה בתחרות קייב. אחריו הגיעו איזבינצקי, יפים בוגוליובוב ועוד. בחודש פברואר 1914 הפסיד בוגאטירצ'וק משחק ראווה מול חוסה ראול קפבלנקה בקייב. ב-1914 הגיע למקום השלישי בתחרות קייב. ביולי-אוגוסט 1914 חלק מקום 6–10 בתחרות מנהיים. בוגאטירצ'וק ביחד עם עשרה שחקנים רוסים נוספים שהשתתפו בתחרות מנהיים, נכלאו בגרמניה לאחר הכרזת המלחמה נגד רוסיה, שלמעשה התחילה את מלחמת העולם הראשונה. בחודש ספטמבר 1914 שלושה מהשחמטאים (אלכסנדר אלכין, בוגאטירצ'וק וסאבורוב) שוחררו והורשו לחזור לביתם.

בוגאטירצ'וק שיחק בשש אליפויות ברית המועצות: 1923, 1924, 1927, 1931, 1933, 1934. ביולי 1923 חלק מקום 3–5 בלנינגרד באליפות ברית המועצות השנייה. בשנת 1924 הגיע למקום השני, אחרי וילנר, בקייב (אליפות אוקראינה הראשונה). באוגוסט-ספטמבר 1924 חלק מקום 3–4 במוסקבה, באליפות ברית המועצות השלישית.

בתחרות מוסקבה בשנת 1925 סיים בוגאטירצ'וק במקום ה-11 מתוך 21. בתחרות זו ניצח בוגוליובוב ולאחריו אלוף העולם השני בשחמט עמנואל לסקר, אלוף העולם המכהן קפבלנקה, פרנק מרשל ועוד. הייתה זו התחרות הראשונה שמומנה על ידי הממשלה הסובייטית והשתתפו בה 11 מ-16 השחמטאים החזקים בעולם, על פי נתוני דירוג של אתר chessmetrics.com. בתחרות זו עמדו ביצועיו של בוגאטירצ'וק על רמה של 2628.

בשנת 1926 בוגאטירצ'וק כתב את ספר השחמט הראשון באוקראינית. ב-1927 הוא ניצח בתחרות קייב. באוקטובר 1927 הוא חלק מקום 1–2 עם פטר רומנובסקי באליפות ברית המועצות בשחמט. קישור לטבלת התחרות: לשיא מבחינת מד הכושר הגיע באוקטובר 1927 עם 2629, המקום ה-15 בעולם. בשנת 1929 זכה שוב בתחרות קייב.

באליפות ברית המועצות השביעית שהתקיימה במוסקבה בנובמבר 1931 חלק בוגאטירצ'וק מקום 3–6 עם 10/17. (ניצח: מיכאל בוטביניק). בשנת 1933 הוא ניצח בתחרות מוסקבה עם 4.5/6, באותה שנה סיים במקום ה-8 באליפות ברית המועצות השמינית שהתקיימה בלנינגרד עם 10.5/19. (ניצח: בוטביניק). באליפות ברית המועצות התשיעית שהתקיימה בדצמבר 1934 עד ינואר 1935 בלנינגרד סיים במקום 3–4 עם 11.5/19, מחצית הנקודה אחרי המנצחים גריגורי לבנפיש ואיליה רבינוביץ.

במרץ 1935 חלק בוגאטירצ'וק מקום 16–17 במוסקבה עם 8/19. בתחרות זו, בה השתתפו 8 מ-18 השחמטאים המובילים בעולם, ניצחו בוטביניק וסאלו פלור אך במשחק בין בוטביניק ובוגאטירצ'וק ניצח זה האחרון. לאחר משחק זה, כך דווח, אחד מראשי איגוד השחמט הסובייטי, שר המשפטים ניקולאי קרילנקו ניגש לבוגאטירצ'וק ואמר לו "אתה לעולם לא תנצח שוב את בוטביניק!"[1] וכך אמנם היה. בוגאטירצ'וק לא נפגש יותר עם בוטביניק, וכך נשאר עם מאזן מעולה של שלושה ניצחונות ושני תיקו, ללא הפסד מול אלוף העולם לעתיד.

במרץ 1936 הגיע למקום השלישי בקייב עם 11.5/17. ביולי 1937 ניצח בתחרות קייב (האליפות התשיעית של אוקראינה) עם 12.5/17, בשנת 1938 הגיע למקום השני בקייב (חצי גמר אליפות ברית המועצות) עם 11/17 אחרי וסילי פאנוב אך לא הורשה לשחק בגמר אליפות ברית המועצות בשנת 1939.

קריירה רפואית ופעילות במלחמת העולם השנייה

בוגאטירצ'וק סיים את לימודיו התיכוניים בשנת 1912 והחל ללמוד רפואה באוניברסיטת קייב באותה שנה. במהלך מלחמת האזרחים ברוסיה הועסק על ידי בית חולים צבאי והיה מורה לאנטומיה במוסד לחינוך גופני בקייב.

כרדיולוג וכרופא בשנת 1940 הועבר בוגאטירצ'וק באופן זמני לתפקיד מחקרי במרכז רפואי גרמני כאשר קייב נפלה לידי הגרמנים בספטמבר 1941. במהלך מלחמת העולם השנייה עמד בראש הצלב האדום האוקראיני והמכון לרפואה ניסוית. כאשר הצבא הסובייטי דחק את הגרמנים מקייב, בוגאטירצ'וק ומשפחתו היגרו לקרקוב ולאחר מכן לפראג, בשנת 1944. שם הצטרף לוועדה למען חופש העממים ברוסיה, ארגון אנטי-סטליניסטי חצי צבאי שבראשו עמד הגנרל הרוסי אנדריי ולאסוב. בוגאטירצ'וק היה גם המנהיג של המועצה הלאומית האוקראינית. כתוצאה מפעילויות אלו הפך בוגאטירצ'וק לאישיות בלתי רצויה (פֶּרְסוֹנָה נוֹן-גְּרָטָה) מספר אחת בשחמט הסובייטי עד לעריקתו של ויקטור קורצ'נוי. הסוביטים אף השמיטו חלק גדול ממשחקיו בפרסומים הרשמיים, הגם שאת חלקם הצליחו לשחזר ממקורות זרים.

שחמט במערב אירופה

בפברואר 1944 הגיע בוגאטירצ'וק למקום השני, אחרי בוגוליובוב בתחרות ראדום. באביב 1944 סיים בתיקו 2-2 דו-קרב עם סטפן פופל. במאי 1944 שיחק בוגאטירצ'וק שמונה משחקים נגד שחקנים מקומיים בפראג (בהם רב אמן לודק פאכמן, פודגורני, קוטנאואר, פרוכה ועוד) וזכה בשבעה משחקים וסיים אחד בתיקו.

עם סיום מלחמת העולם השנייה, נדד בוגאטירצ'וק בין מספר ערים כולל ברלין ופוטסדאם ולבסוף השתקע במאי 1945 בעיר שנשלטה על ידי האמריקנים ביירוית. זמן מה חי במינכן ושיחק באירועי שחמט גרמניים בשם בדוי "בוגנקו" כדי להימנע מלהישלח בחזרה לברית המועצות. בשנת 1946 הוא ניצח בתחרות רגנסבורג עם 7/9, לפני אלמרס זמגאליס, וולפגאנג אוניצקר ואחרים. בפברואר 1947 הגיע למקום השלישי בתחרות קירשהיים טאק. בספטמבר 1947 הגיע רביעי בתחרות שטוטגרט.

הגירה לקנדה

בשנת 1948 בוגאטירצ'וק היגר לקנדה, וקיבל משרת פרופסור באוניברסיטת אוטווה. הוא חיבר מחקרים מדעיים רבים וכמו כן ספרי זיכרון רבים. בקונגרס של האוקראינים התומכים בפדרליזם במפלי הניאגרה בשנת 1952 הוא נבחר ליושב ראש של איגוד האוקראינים התומכים בפדרליזם והעורך הראשי של הבטאונים שלהם. הוא גם מחבר מאמרים עיתונאיים רבים בנושא ההיסטוריה של תנועת השחרור של עממי רוסיה וספרים כגון "דרך החיים שלי עם ולאסוב" ו"מניפסטו של פראג" שיצאו לאור בשנת 1978.

בנוסף שיחק בוגאטירצ'וק בשלוש אליפויות קנדה לשחמט. בשנת 1949 הגיע למקום השני עם 7/9 (ניצח: מוריס פוקס), לפני דניאל ינובסקי, פרנק אנדרסון ופובילאס ואיטוניס. בשנת 1951 חלק מקום 3–4 עם 8.5/12 בונקובר (ניצח: ואיטוניס). בשנת 1955 חלק מקום 3–5 באוטווה (ניצח: אנדרסון ואחריו ינובסקי). בוגאטירצ'וק ייצג את קנדה באולימפיאדת השחמט ה-11 שהתקיימה באמסטרדם בשנת 1953. הוא שיחק בלוח הרביעי וסיים עם שבעה ניצחונות, חמישה הפסדים ושלוש תוצאות תיקו[2].

בשנת 1954 קיבל דרגת פיד"ה של אמן בינלאומי לשחמט. תוצאותיו המוקדמות, במיוחד אלו שהשיג באליפויות ברית המועצות היו מספיקות לקבלת דרגת רב אמן אך הרוסים חסמו זאת מסיבות פוליטיות. בשנות השבעים שלו החל בוגאטירצ'וק לשחק שחמט בהתכתבות וזכה פעמיים באליפות קנדה לשחמט בכתב, בשנים 1963 ו-1964. כמו כן שיחק בלוח הראשון של נבחרתה האולימפית של קנדה באולימפיאדת השחמט בכתב בין השנים 1962–1965. בשנת 1976 קיבל את דרגת ICCF של אמן בינלאומי לשחמט בכתב. בוגאטירצ'וק המשיך להיות פעיל בשחמט המקומי באוטווה עוד בשנות השמונים שלו והמשיך לשחק שחמט בכתב עד גיל 85.

בתקופה שחי באוטווה סייע בוגאטירצ'וק לאמן את לורנס דיי הצעיר (יליד 1949) שבעצמו קיבל דרגת פיד"ה של אמן בינלאומי לשחמט בשנת 1972, ושייצג את קנדה מספר שיא של 13 פעמים באולימפיאדות השחמט. סגנון המשחק של דיי הושפע בצורה משמעותית על ידי בוגאטירצ'וק.

בבסיסי הנתונים השונים קיימים משחקים של בוגאטירצ'וק משנת 1923 ועד 1977. משחקים רבים שלו משנים קודמות חסרים.

משחקי שחמט חשובים של בוגאטירצ'וק

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פדור בוגאטירצ'וק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ IM Fedor Bohatirchuk, MD., באתר correspondencechess.com
  2. ^ Bohatirchuk, Fedor, באתר OlimpBase
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24754744פדור בוגאטירצ'וק