פאול בקר
.jpg)
פאול בקר (בגרמנית: Paul Eugen Max Bekker 11 בספטמבר 1882 - 7 במרץ 1937) היה מבקר מוזיקה גרמני, ממוצא יהודי, מן הרהוטים ורבי ההשפעה ביותר במאה ה-20.
חייו
בקר נולד בברלין ב-11 בספטמבר 1882. אביו היה חייט יהודי ואמו תופרת. הוא למד כינור וניגן תקופה מסוימת ככנר עצמאי בברלין וכן הופיע כמנצח באשאפנבורג (1903-1902) ובגרליץ (1904-1903). בשנת 1906 החל בקריירה העיתונאית כמבקר מוזיקה, בעיתונים Berliner Neueste Nachrichten ו- the Berliner Allgemeine Zeitung. בשנת 1909 עבר ל"ברלינר אלגמיינה צייטונג" ובשנת 1911 התמנה למבקר הראשי של ה"פרנקפורטר צייטונג", שם נשאר עד 1923. מעמדו של בקר היה איתן, הודות לסגנונו המזהיר ולידע התאורטי והמעשי המקיף שלו. בכתיבתו העיתונאית היה תומך נלהב במאהלר ובשרקר אך פחות מכך בריכרד שטראוס ובאלבן ברג.[1]
ב-1911 התפרסם ספרו על בטהובן שזכה להצלחה רבה. במהלך חיו פרסם כשלושים ספרים. בשנת 1925 הגשים שאיפה רבת-שנים לנהל בית אופרה, תחילה בקאסל ואחר, מ-1927, כמנהל מוזיקלי של האופרה הממלכתית של ויסבאדן. בתקופת כהונתו, שנמשכה עד 1932 וכללה גם עבודת בימוי, העלה בקר הפקות שאפתניות, בהן יצירות שלא היו ברפרטואר השגור מאת ברליוז, בואלדייה, צ'ימרוזה, דיטרסדורף ועוד, נוסף לבכורות, עולמיות ומקומיות, של יצירות מאת אלפאנו, קאזלה, הינדמית, מיו, שנברג, סטרווינסקי, וייל ואחרים. בשנת 1933 עזב בקר, שאביו היה יהודי, את גרמניה הנאצית והתיישב בפריז, משם עבר כעבור שנה לניו יורק, וכתב בעבור New Yorker Staatszeitung עד למותו בשנת 1937.[2]
ספריית המוזיקה של אוניברסיטת ייל בארצות הברית מחזיקה ב"אוסף פאול בקר", המכיל מגוון מכתבים, מסמכים, מתכונים, תצלומים, פרטיטורות מודפסות ועוד, שלחלקם ערך היסטורי ומוזיקולוגי רב.
ספרו של פאול בקר, "בטהובן", יצא בעברית בהוצאת ניב בשנת 1962, בתרגומו של יצחק הירשברג.
מספריו
- Das deutsche Musikleben (1916)
- Franz Schreker, Studie und Kritik der modernen Oper (1919)
- Gustav Mahlers Sinfonien (1921),
- Wagner, das Leben im Werke (1924)
- Intendant in Kassel (1925–27)
- Wiesbaden (1927–32),
קישורים חיצוניים
- The Paul Bekker Papers מספריית אירווינג ס. גילמור, אוניברסיטת ייל
הערות שוליים
- ^ כריסטופר היילי, "פאול בקר" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ היילי, גרוב
26651481פאול בקר