פאבל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה

פאבל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה
Павел Александрович Романов
	הנסיך הגדול פאבל אלכסנדרוביץ'
לידה	3 באוקטובר 1860; צארסקויה סלו, האימפריה הרוסית
פטירה	24 בינואר 1919 (בגיל 58); פטרוגרד, רוסיה הסובייטית
שם מלא	פאבל אלכסנדרוביץ' רומנוב
מדינה	רוסיה
בת זוג	אלכסנדרה, נסיכת יוון ודנמרק
שושלת בית רומנוב
תואר	הנסיך הגדול של רוסיה
אב	אלכסנדר השני, קיסר רוסיה
אם	מריה, נסיכת הסן
צאצאים	ראו בהמשך

הנסיך הגדול פאבל אלכסנדרוביץ' רומנוב (ברוסית: Павел Александрович Романов;‏ 3 באוקטובר 1860 - 24 בינואר 1919) היה בנו של הצאר הרוסי אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, ונרצח לאחר המהפכה הבולשביקית.

ביוגרפיה

ראשית חייו

פאבל נולד ב-3 באוקטובר 1860, לאלכסנדר השני, קיסר רוסיה ולמריה, נסיכת הסן, בתם של לודוויג השני, הדוכס הגדול של הסן ווילהלמינה, נסיכת באדן. פאבל היה בן הזקונים של הוריו, והיה עדין ושקט, שלא כמו אחיו הגדולים. פאבל התחנך יחד עם אחיו סרגיי ואף החל בקריירה צבאית, אולם בשל גילו הצעיר לא השתתף במלחמה עם הטורקים בשנת 1877.

בשנת 1881 נרצח אביו אלכסנדר השני, קיסר רוסיה, ואחיו אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה עלה לשלטון במקומו. בשנת 1884 התחתן אחיו סרגיי עם אליזבת, נסיכת הסן, ולאחר מכן ליווה פאבל את הזוג לבריטניה לביקור אצל ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת (שהייתה סבתה של אליזבת), ולאחר מכן ליווה אותם לביקור בירושלים.

נישואיו הראשונים

פאבל ביקר תכופות ביוון בעקבות מחלתו התכופה בדרכי הנשימה, שם הכיר פאבל את אלכסנדרה, נסיכת יוון ודנמרק, בתם של גאורגיוס הראשון, מלך היוונים ואולגה קונסטנטינובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה, וב-17 ביוני 1889 התחתו השניים.

בהיות אלכסנדרה בחודש השביעי בהריון של בנה השני, טיילה עם חברותיה על גדות נהר מוסקבה. אלכסנדרה קפצה לסירה שעגנה בנהר, אולם התהפכה ונפלה למים. למחרת התמוטטה אלכסנדרה, ילדה את בנה דימיטרי, ולאחר מכן שקעה בתרדמת, וכעבור 6 ימים ב-24 בספטמבר 1891 מתה. אלכסנדרה נקברה בסנקט פטרבורג, והיה צורך לרסן את פאבל שלא יקפוץ לתוך הקבר.

נישואיו השניים והגלות

בשנת 1895 החל פאבל ברומן עם אולגה קארנוביץ' פאליי, שהייתה נשואה לאריך פון פיסטולקורס, שהיה עוזרו של ולדימיר אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. בתחילה הקשר נשמר בסוד, אך עד מהרה התפרסם בחצר המלוכה. בשנת 1897 דרשה אולגה גט מבעלה, אולם הגט ניתן בשנת 1902 רק לאחר שפאבל הבטיח שלא יתחתן עמה. אולם על אף ההבטחה והלחצים הרבים מצד בני משפחתו, ב-10 באוקטובר 1902 התחתן פאבל עם אולגה בליוורנו שבאיטליה, ובעקבות כך גורש מרוסיה ועבר להתגורר בפריז. בשנת 1905 הגיע פאבל ללוויית אחיו סרגיי לבדו, ולאחר מכן חזר למשפחתו. בשנת 1908 התחתנה בתו מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה עם הנסיך וילהלם, דוכס סדרמנלנד, בנו של גוסטב החמישי, מלך שוודיה, ובאותה שנה ביקר פאבל עם אשתו וילדיו ברוסיה. בשנת 1912 ביטל ניקולאי השני, קיסר רוסיה את צו הגירוש, והחזיר לפאבל את תאריו ואף הכיר בנישואיו לאולגה. בשנת 1913 ביקר פאבל ברוסיה לרגל חגיגות 300 שנה לשלטון בית רומנוב, ובשנת 1914 חזר להתגורר ברוסיה.

מלחמת העולם הראשונה

עם פרוץ המלחמה הצטרפו בניו של פאבל לצבא האימפריה הרוסית, ואילו בתו מריה הפכה לאחות בצבא. באוגוסט 1915 העניק ניקולאי השני, קיסר רוסיה לאשתו של פאבל - אולגה ולילדיה את התואר "נסיכי פאליי", ולאחר מכן העניק לפאבל בהמלצת הקיסרית אלכסנדרה פיודורובנה את הפיקוד על קורפוס המשמר ה-1. אולם עוד לפני שנטל פאבל את הפיקוד על הקורפוס הוא חלה בכיס המרה, ורק במאי 1916 נטל את הפיקוד על הקורפוס. על פעולותיו בחזית קיבל פאבל את עיטור צלב גאורגי ה"קדוש", ובספטמבר 1916 קיבל את הפיקוד על המשמר הקיסרי במטה הצאר.

בסתיו 1916 יצא פאבל לחופשה של שלושה שבועות בחצי האי קרים עם אשתו וילדיו, ובדרכו חזרה צפונה, ביקר בנובמבר את מריה פיודורובנה הקיסרית האלמנה וחתנה אלכסנדר מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה בקייב, וניסה לגייסה לשכנע את ניקולאי השני, קיסר רוסיה ואשתו בצורך להיפטר מההשפעה המזיקה של גריגורי רספוטין, אולם ללא הצלחה. ב-30 בדצמבר 1916 נרצח רספוטין, ופאבל גילה לחרדתו שבנו דימיטרי היה מעורב ברצח. פאבל ניסה להשיג חנינה מניקולאי השני לבנו, אולם ניקולאי שלח את דימיטרי לחזית הפרסית למעין גלות.

ב-28 בפברואר 1917 אלכסנדרה פיודורובנה זימנה את פאבל וביקשה ממנו לצאת לחזית ולגייס חיילים כדי לשמור על כס המלוכה, אולם הוא סירב, משום שהיה משוכנע שזה יהיה מאמץ עקר. במקום זאת, פאבל בסיוע הנסיך מיכאיל פוטיאנין ועורך הדין ניקולס איבנוב, ניסו להפוך את השלטון למונרכיה חוקתית כשניקולאי השני יישאר כקיסר. המנשר נחתם על ידי פאבל, מיכאיל אלכסנדרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה וקיריל ולדימירוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, שלושת הנסיכים הגדולים הבכירים ביותר בתקופה האחרונה של האימפריה הרוסית, ונמסר לדומה על מנת שיוצג לחתימת הצאר ב-1 במרץ. אולם ב-2 במרץ ויתר ניקולאי השני על שלטונו לטובת מיכאיל השני, קיסר רוסיה שסירב לקבל עליו את השלטון, וכתוצאה מכך הוקמה ממשלת המעבר הרוסית.

המהפכה הרוסית

במרץ 1917 נשלחו ניקולאי השני, קיסר רוסיה ומשפחתו לגלות בסיביר, ואילו פאבל הושם במעצר בית. לאחר מהפכת נובמבר נשלח פאבל למעצר, וביתו ונכסיו הוחרמו, אולם כעבור שבועיים הוא שוחרר בעקבות בריאותו הרופפת, וחזר להתגורר בצארסקויה סלו.

ב-27 בדצמבר 1917 הוחרמו כל נכסי בית רומנוב שהיו מופקדים בבנקים, ובעקבות כך איבד פאבל כל התכשיטים שירש מהוריו והיו מופקדים בבנקים. בתחילת ינואר 1918 התברר לפאבל ומשפחתו שהם לא יכולים להרשות לעצמם לחמם את ארמון צארסקויה סלו, והם נאלצו לעבור לדאצ'ה אנגלית סמוכה שהייתה שייכת לאחיינו בוריס ולדימירוביץ, הנסיך הגדול של רוסיה. זמן קצר לאחר שהם יצאו מהארמון, ביתם הופקע והפך למוזיאון, ואילו לנין הפקיע לעצמו את מכוניתם.

במרץ 1918 כל חברי בית רומנוב, כולל בנו של פאבל ולדימיר, נצטוו להירשם במטה הצ'קה, וזמן קצר לאחר מכן הם נשלחו משם לגלות ברוסיה הפנימית. ולדימיר נרצח בידי הבולשביקים יחד עם כמה קרובי משפחה אחרים ב-18 ביולי 1918 במכרה ליד אלאפאייבסק, יום לאחר הרצח של הצאר ניקולאי השני ומשפחתו הקרובה ביקטרינבורג. פאבל שהיה חולה מכדי לנסוע, נמלט בתחילה מגורל בנו, והמשיך לחיות חיים פשוטים עם אשתו ושתי בנותיהם בדאצ'ה של הנסיך הגדול בוריס.ב-2 באוגוסט 1918 בתו מריה פבלובנה ובעלה הנסיך סרגיי פוטיאטין באו להיפרד מפאבל, בעת שברחו מרוסיה דרך אוקראינה. שבוע לאחר מכן הציע השגריר הדני לפאבל להבריחו אל מחוץ למדינה, על ידי שיילקח לווינה במדים אוסטריים, יחד עם שיירה של שבויי מלחמה שמוחזרים לאוסטריה, אולם פאבל סירב בכל תוקף, והעדיף למות ולא ללבוש מדי אויב.

מותו

ב-13 באוגוסט 1918 בשעה 03:00 לפנות בוקר נעצר פאבל, ולמחרת בבוקר נשלח לכלא ספאלרנאיה, שם כבר שהו בני דודיו: דמיטרי קוסטנטינוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ניקולאי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה וגאורגי מיכאילוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. אשתו של פאבל הורשתה לבקרו פעמיים בשבוע, ועשתה כל מה שיכלה כדי לשחררו. בנוסף אלכסנדרינה, מלכת דנמרק, שהייתה אחייניתם של הנסיכים הגדולים ניקולאי וגאורגי מיכאילוביץ', ניסתה להשיג את שחרורם, אולם ללא הצלחה.

ב-6 בדצמבר התדרדר מצבו הבריאותי של פאבל, והוא הועבר לבית החולים שבכלא. לפני שעזב, הוא הורשה להיפרד מבנותיו הצעירות, אירינה ונטליה, וזמן קצר לאחר מכן, אשתו דאגה להבריח את שתי הבנות לפינלנד.

בחג המולד הגיעה אשתו לראותו ולהביא לו אוכל, אולם היא הורשתה לראותו זמן קצר בלבד, וזו הייתה הפעם האחרונה שלהם ביחד. אשתו המשיכה לעשות ניסיונות נואשים על מנת לשוחררו באמצעות התערבות של מקסים גורקי, אולם כל הניסיונות עלו בתוהו.

ב-28 בינואר 1919 הועברו פאבל ובני דודיו לכלא אחר, ובשעה 03:00 לפנות בוקר הוצאו לחצר הכלא, בליווי חיילים מכל צד, וכעבור זמן קצר הוצאו להורג ביריות. פאבל שהיה כחוש וחולה מכדי לעמוד, נורה תוך שהוא שוכב על אלונקה. ארבעת הנסיכים נקברו בקבר אחים בחצר המבצר, וב-31 בינואר 1919 פורסם בפרבדה הידיעה על הוצאתם להורג של ארבעה הדוכסים.