עקידת יצחק (ספר)
 | |
| שער ספר עקידת יצחק על ספר במדבר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי יצחק עראמה |
| שפת המקור | לשון הקודש |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורות נוספות | מהדורת פרסבורג, ה'תר"ט (1849), הודפסה שנית בירושלים בשנת ה'תשכ"א; מהדורת לבוב, ה'תרכ"ח (1868), הודפסה בירושלים בשנת ה'תשל"ד |
| קישורים חיצוניים | |
| היברובוקס | https://hebrewbooks.org/home.aspx |
עקידת יצחק הוא ספר תורני שחובר על ידי רבי יצחק עראמה, הכולל דרשות על התורה, על פי מאמרי חז"ל ומדרשים ועל מצוות ומועדים יהודים. בספר 105 (ק"ה) שערים, בהם דרשות המשולבות במחקר, בעיקר בענייני אמונה.
תוכן ומבנה הספר
ספר עקידת יצחק נבנה מ-105 שערים, הבנויים משלושה חלקים, כשכל שער מחולק לשלושה חלקים:
- החלק הראשון מפרשן את פרשיות התורה מזווית פילוסופית דתית.
- החלק השני הוא דרוש על הפרשה, כשכל דרשה מתחילה בפסוק מהפרשה אותו הוא מצרף אל פרק תהילים, מדרשי חז"ל או מאמר מספר הזוהר, שהוא מקשר ומפרש בצורה פילוסופית.
- החלק השלישי עוסק בביאורים לפרשה המוצגים בדרך של שאלות ותשובות[1].
לאורך הספר מצטט רבי יצחק את גדולי הפילוסופים וההוגים היהודים, כגון רס"ג, רבי יצחק בן שלמה הישראלי, רבי שלמה אבן גבירול, ריה"ל, אבן עזרא, רבנו בחיי אבן פקודה, הרמב"ם, רבי חסדאי קרשקש, רבי יוסף אלבו ועוד.
בהקדמתו, מציין רבי יצחק ארבעה טעמים לשם הספר: מלשון חיבור - לחבר את התורה ואת החכמה יחדיו; עקידה, מלשון קישור - פרשה ופישרה; עקידה - מלשון עקידה על המזבח; ועקידה - מלשון שיעקד לדורות הבאים[2].
רבי יצחק עראמה מרבה לצטט בספרו את דברי אריסטו מספריו: ספר המידות, ספר השמע ועוד, כשברוב הפעמים מזכירו בתואר 'החכם' או 'ראש הפילוסופים'. עם זאת, בהמשך ספרו[3] הוא יוצא בביקורת נגד ראשי הפילוסופים, כך למשל הוא מכריז בספרו כי דעתם היא נמר משורש נחש הקדמוני.
רבי יצחק מקדיש חלק מרכזי בשער ה-45 של ספרו, נגד הפילוסופיה, הוגיה ולומדיה, וטוען כי הפילוסופיה היא מעשה תחבולה[4]. המחבר מסביר את יתרונה ומעלתה של תורת עם ישראל על פני תורת הפילוסופיה[5].
מעמד ותפוצת הספר
ספר העקידה נחשב לספר נכבד ויסודי, כך למשל רבי יאיר חיים בכרך מתאר בשו"ת חות יאיר[6] את לימוד ספר העקידה בדורות שקדמו לו לצד ספרי אמונה נוספים. כמו כן, החיד"א מזכיר[7] בספרו 'שם הגדולים', ש"ספר עקידת יצחק הינו ספר נחמד תואר ויש בו שערים מלמעלה מנה ויהללוהו בשערים והוא מאיר עראמא וכל ספרי הדרשנים בדורות שלפנינו שותי מימיו הנאמנים באו שעריו".
רבי יצחק אברבנאל מצטט בפירושו למקרא חלקים מסוימים מתוך ספר עקידת יצחק. בכל הפעמים (למעט פעם אחת) נעשה הציטוט בלא ציון שמו של רבי יצחק עראמה כמקור הדברים. עקב כך האשים בנו של רבי יצחק, רבי מאיר עראמה, את אברבנאל בגנבה ספרותית מספרו של אביו. במבוא למהדורה חדשה של עקידת יצחק[8] מובאים דברי החוקר ריי"א פאלק שהוכיח, לטענתו, שפירוש האברבנאל נכתב בצעירותו כסיכום לעצמו, ולא נועד להפצה, ולכן לא טרח האברבנאל לציין את מקורותיו, אך לא הייתה כאן כוונה לגניבה ספרותית.
מהדורות
- מהדורת פרסבורג, ה'תר"ט (1849), הודפסה שנית בירושלים בשנת ה'תשכ"א
- מהדורת לבוב, ה'תרכ"ח (1868), הודפסה בירושלים בשנת ה'תשל"ד
- מהדורת ירושלים, ה'תשע"ד (2014)
קישורים חיצוניים
- קישורים לספרים באתר HebrewBooks
- ספר עקידת יצחק בראשית
- ספר עקידת יצחק שמות
- ספר עקידת יצחק ויקרא
- ספר עקידת יצחק במדבר
- ספר עקידת יצחק חמש מגילות
- אודות הספר
- הרב שמואל ברוך גנוט, מבוא לספר עקידת יצחק ותולדות חיי רבי יצחק ערמאה, אתר השבת
הערות שוליים
- ^ הרב יעקב קורצוויל, רבי יצחק עראמה הוגה שיטתי או מאסף לכל המחנות, חמדעת, כרך ו, עמ' 91 – 105.
- ^ רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, הקדמה.
- ^ רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, שער ה'.
- ^ רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, שער מ"ה.
- ^ רבי יצחק עראמה, עקידת יצחק, שער י"א.
- ^ רבי יאיר חיים בכרך, שו"ת חות משה, מהדורת למברג, ה'תרנ"ו, סימן קכ"ד, באתר היברובוקס.
- ^ רבי חיים יוסף דוד אזולאי, שם הגדולים, מהדורת בלייורנו, 1984, חלק ב', מערכת ע', אות נ"ב., באתר היברובוקס.
- ^ שמואל ברוך גנוט, עקידת יצחק, הקדמה, מהדורת ירושלים, ה'תשע"ה.