עמנואיל דוידוביץ' גוטליב
| לידה |
25 בנובמבר 1908 קרמנצ'וג, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1991 (בגיל 82) חרקוב, ברית המועצות  |
| השתייכות |
 הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1930–1959 (כ־29 שנים) |
| דרגה | רב-סרן במהלך המלחמה (השתחרר בדרגת קולונל) |
| תפקידים בשירות | |
| סגן מפקד רגימנט סיור מס' 1336 של אוגדת הסיור מס' 319 בארמייה ה-22 (ברית המועצות) | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
|
גיבור ברית המועצות (24 במרץ 1945)[1] עיטור כוכב הזהב[2] עיטור לנין עיטור סובורוב מדרגה שלישית (31 באוגוסט 1944)[3] מדליה על ההצטיינות בקרב (3 בנובמבר 1944)[4] | |
| תפקידים אזרחיים | |
|
יו"ר הקולחוז סגן מנהל מכון המחקר האוקראיני למדעי קרקע וכימיה חקלאית | |
| הנצחה | |
|
הוצב לוח זיכרון בעיר קרמנצ'וג הוצב לוח זיכרון על הבית בו התגורר בחרקוב | |
עמנואל דוידוביץ גוטליב (ברוסית Эммануил Давидович Готлиб או Эммануил Давыдович Готлиб ; 1908–1991) היה יהודי סובייטי, שעוטר כגיבור ברית המועצות שעוטר על פועלו כסגן מפקד רגימנט סיור מס' 1336 של אוגדת הסיור מס' 319 בארמייה ה-22 (ברית המועצות).
קורות חיים
נולד ב־12 בנובמבר ( 25 בנובמבר בסגנון חדש) בשנת 1908 בעיר קרמנצ'וג, כיום אזור פולטבה באוקראינה, במשפחה יהודית ממעמד הפועלים.
הוא סיים שבע כיתות של בית הספר. עבד במפעל למתכות בדנייפרופטרובסק הקרוי על שם לנין. בשנת 1929 נשלח לכפר קוסטוגריזובו שבמחוז חרסון, שם נבחר ליו"ר הקולחוז. נהיה חבר במפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות מאז שנת 1931.
בשנת 1930 גויס לצבא האדום. בשנת 1937 סיים את לימודיו בבית הספר הצבאי-פוליטי בחברובסק. השתתף בקרבות ליד אגם חסן בשנת 1938. בקרבות מלחמת העולם השנייה מנובמבר 1942 בחזית הצפון-מערבית ובחזית הבלטית השנייה.
בקיץ 1944 ערכו כוחות החזית הבלטית השנייה פעולות התקפיות. ב־8 ביולי 1944 קיבל גוטליב פקודה כסגן מפקד הרגימנט לפרוץ קו ההגנה של ורמאכט על ידי כוחות חירום התותחנים הנפרדים של המטה מס' 42 באזור נהר נש'דרה ולהשתלט על כפר קובאלי שבמחוז ויטבסק.
למרות העובדה שכוחות הארטילריה איחרו במהלך הצעדה ליעד, הפלוגה בפיקודו תקפה את עמדות האויב. האויב היה המום ממעשיהם ולא הספיק לארגן התנגדות. חיילי היחידה פרצו את קו ההגנה הראשון ואז גם השני והשתלטו על הכפר קובאלי. בניסיון להחזיר את העמדות, שלחו הנאצים שני גדודי חי"ר, שלושה טנקים וחמישה תותחים ממונעים למקום ו 16 פעמים ניסו לתקוף את העמדות הסובייטיות. גוטליב ארגן היטב את ההגנה והוביל במיומנות את הקרב. כוחות ורמאכט איבדו כ -700 חיילים וקצינים, שישה מקלעים, רובים ושני תותחי הנעה עצמית "פרדיננד" . במהלך הקרב, סגן המפקד עצמו תפס עמדה עם המקלע והדף התקפת נגד.
ב־6-7 באוגוסט 1944 הוביל גוטליב את המבצע לצליחת נהר אודזה בלטביה והוביל את פלוגת הסיור השמינית למתקפה. הנאצים ניסו לפוצץ גשר מעל הנהר כדי לעכב את התקדמות הכוחות הסובייטיים. כשהבחין בכך מיהר לגשר, זרק רימון: שני חיילים נהרגו ושניים נפצעו. משום שחוט המצית את המוקשים כבר נדלק בסיכון חייו תפס את החוט וחתך אותו בשיניים וכך המעבורת נותרה על כנה והמתקפה המשיכה.
8 באוגוסט 1944 גוטליב השתתף בקרבות לשחרור העיר קרוסטפילס בלטביה, שהפך למעוז חזק של כוחות ורמאכט. הדרך להתקפה הייתה חסומה על ידי מקלעים. התקבלה החלטה לעקוף את העיר מצידה השמאלית ולהשמיד את עמדות הירי. בתמרון עיקוף הוא עם לוחמיו הגיעו לדרום-מערב העיר לבית ממנו ירו שתי מכונות ירייה ברצף. גוטליב זחל דרך המרזב למרתף וזרק צרור רימונים שהשתיקו את המקלעים. הוא עצמו נפצע במהלך הקרבות על העיר.
ב־10 באוגוסט 1944 במהלך צליחת נהר איוויקסטה בלטביה תחת אש תותחים וירי מקלעים רציפים הוא ארגן את מעבר כוח האדם והנשק. באמצע הנהר החל המקלען הפצוע לטבוע. אז גוטליב מיהר למים, הציל את החייל ואת כלי הנשק שלו. לאחר צליחת הנהר בהצלחה החלה לחימה על מעוז שנתפס בצד השני של הנהר. גוטליב ארגן את ההגנה וירה בעצמו ממקלע קל. במהלך מתקפת הנגד השישית נפצע קשה אך נשאר בקרב עד שהאויב נסוג. הוא נמצא ליד מקלע שבור מחוסר הכרה. המעוז בגדה המערבית של הנהר נשאר בידי הצבא האדום.
עד שנת 1959, המשיך לשרת בצבא הסובייטי. לאחר ששוחרר מן השירות התגורר בעיר חרקוב ועבד כסגן מנהל מכון המחקר האוקראיני למדעי קרקע וכימיה חקלאית.
נפטר ב־6 במאי 1991 . נקבר בבית העלמין מספר 2 בחרקוב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
31827802עמנואיל דוידוביץ' גוטליב