עלי ותד

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עַלִי וַתַד
علي وتد
לידה 28 באפריל 1958 (גיל: 66)
ג'ת, ישראל
ענף מדעי בלשנות עברית
עיסוק ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל ומרצה בכיר ללשון עברית
תרומות עיקריות
מחקרים בתחומי הלשון העברית של תקופת ימי הביניים; המילונאות העברית הדו-לשונית: עברית (שומרונית)-ערבית לתורה על פי הנוסח השומרוני; הוראת הערבית בבתי הספר הערביים; השפעת העברית על הערבית

פרופסור עַלִי וַתַדערבית: علي وتد; נולד ב-28 באפריל 1958 בכפר ג'ת במשולש) הוא מרצה בכיר ללשון העברית, לשעבר ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. תחומי התמחותו הם: מילונאות דו-לשונית (עברית-ערבית) של העברית על פי הנוסח השומרוני; הלשון העברית של תקופת ימי הביניים; והכשרת מורים בחברה הערבית בישראל. הוא פרסם מחקרים שראו אור בישראל ומחוצה לה.[1]

ביוגרפיה

עלי ותד נולד בשנת 1958 בכפר ג'ת במשולש. בגיל 15 עבר לבדו לעיירה טירה, בה גר בגפו. במהלך לימודיו בבית הספר התיכון, סייע לפרנסת המשפחה בעבודה בחקלאות במשק של המשפחה. בשנת 1977, מיד לאחר לימודי התיכון, החל את לימודיו באוניברסיטה העברית לתואר ראשון בלשון עברית (חוג מורחב).

לאחר סיום התואר הראשון, המשיך ברצף את לימודיו לתואר השני בלשון עברית בהתמחות בעברית של תקופת ימי הביניים וכתב חיבור גמר בנושא "משנתו הלשונית של רבי יהודה חיוג' מבעד למונחיו במקורם הערבי ובתרגומם העברי" בהנחייתו של הפרופסור דוד טנא. במקביל לתחילת לימודי התואר השני, התחיל בשנת 1980 ללמד בבית הספר התיכון בטירה, שבו סיים את לימודיו קצת פחות משלוש שנים קודם לכן.

בשנים 1985–1990 לימד והגיש תלמידים ערבים לבחינת בגרות בעברית גם בבית הספר התיכון החקלאי ימה. בשנת 1991 התחיל להרצות בסמינר למורים ולגננות ערבים במכללה האקדמית בית ברל, שלימים הפך למכון האקדמי הערבי לחינוך.

בשנת 1995 התחיל את לימודיו לתואר השלישי בלשון עברית באוניברסיטת תל אביב בהתמחות במסורת המילונאית הדו-לשונית לתורה על פי נוסח שומרון. בשנת 1999 הוענק לו תואר דוקטור על החיבור "המליץ – המילון המיוחס לפנחס הכהן בן יוסף הרבן (בן המאה ה-14)" (חיבור של 4 כרכים) בהנחייתם של הפרופסור אברהם טל ושלמה רז. ותד ממשיך ללמד בחוג ללשון עברית וספרות עברית במכון האקדמי הערבי לחינוך במכללת בית ברל. באפריל 2021 אישרה המועצה להשכלה גבוהה את העלאתו של ותד לדרגת פרופסור.

תפקידים

בשנים 1995–1999 היה ראש החוג ללשון וספרות עברית במכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל. בשנים 2000–2009 היה מרכז ההתמחות בהוראה, תפקיד חדש במדינה, והוא ייסד אותו במכון והטמיע אותו בחברה הערבית.

בשנת 2005 התמנה לתפקיד המרכז האקדמי של המכון וכיהן בתפקיד זה עד 2012, במסגרת התפקיד העביר את ההכשרה המעשית של המכון מדגם מסורתי לדגם ה- PDS. בשנת 2006 – 2007 היה מפקח תוכן למקצוע העברית כשפה שנייה לבתי הספר הערביים באגף תכנון תוכניות לימודים במשרד החינוך, במסגרת התפקיד הוביל יחד עם הוועדה את תוכנית הלימודים המקיפה הכוללת של לימודי העברית בבתי הספר הערביים.

בשנת 2008 הוזמן על ידי מנהלת אגף התמחות וכניסה להוראה/סטאז' במשרד החינוך להיות רפרנט ההתמחות/סטאז' בחברה הערבית והוא עוסק בכך עד היום.

בשנים 2013–2018 היה ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך. משנת 2012 עד היום הוא ראש ועדת המקצוע של העברית כשפה שנייה בבתי הספר הערביים. בשנים 2017–2020 היה חבר ועדת המומחים לבחינת המבנה והמתווה של ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מטעם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), מתווה שאושר בפברואר 2021.

מאז 2019 הוא העורך הראשי של כתב העת "אלחסאד" (الحصاد = "הקציר"), היוצא לאור מטעם המכון האקדמי הערבי לחינוך במכללה האקדמית בית ברל.

חברות במועצות ציבוריות

ותד הוא חבר במועצה הציבורית של היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות במשרד המשפטים שהוקמה ב-2018.[2]

בשנת 2019 התמנה כחבר במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית.

ותד הוא חבר האגף להתמחות וכניסה להוראה במינהל הכשרה ופיתוח מקצועי לעובדי הוראה שבמשרד החינוך[3] ומשמש כאיש קשר להפעלת מערך ההתמחות והליווי במגזר הערבי.

תחומי ההתמחות והמחקר

  • חקר הלשון העברית בתקופת ימי הביניים: מדקדקים עבריים, הלשון העברית המשוערבית, השוואה בין מדקדקים עבריים ומדקדקים ערבים בתקופת ימי-הביניים; חקר המלונאות הדו-לשונית (עברית-ערבית) לתורה נוסח שומרון, מדקדקים שומרוניים, פרשנות שומרונית ערבית.
  • חקר הוראת העברית כשפה שנייה, השפעות הדדיות בין העברית והערבית בת-ימינו, הכשרת מורים ערבים לעברית.

עמדות

לדברי ותד, מה שמניע אותו הוא השאיפה לקדם את החברה האנושית בכלל ואת החברה הערבית בישראל בפרט.[4]

ותד היה בין חותמי מחאת הבלשנים בעקבות חוק הלאום.[5]

פרסומים

ספרים

  • משנתו הלשונית של ר״י חיוג׳ מבעד למונחיו במקורם הערבי ובתרגומם העברי (כולל מילון קונקורדנציוני), חיפה: הוצאה לאור הוואדי, 1994[6]
  • שלושת חיבורי הדקדוק של ר' יהודה חיוג' במקורם הערבי ובתרגומם לעברית - מהדורה ביקורתית (יחד עם דניאל סיון), באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, תשע"ב/2012[7]
  • ספר ה"מליץ" - המילון (كتاب الترجمان) המיוחס לפינחס הכהן בן יוסף הרבן (בן המאה ה-14), מהדורה מדעית בצירוף מבוא ופירוש, ירושלים: האקדמיה ללשון  העברית, תשפ"א/2021 (בתמיכת הקרן הלאומית הישראלית למדעים)
  • דקדוק עברי שימושי : לבתי ספר ערביים ודרוזים (יחד עם עאדל מח'ול), ירושלים, 1993[8]

מאמרים

  • "מיהו מחבר ״המליץ״ - המילון העברי (שומרני)־ערבי?", בתוך כתב העת ״תעודה״- כרך ט"ז + י"ז, בית הספר למדעי היהדות וארכאולוגיה על שם חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, 2000, עמודים 477–490
  • "מי הוא מחבר הטור הערבי של "המליץ", המילון התלת-לשוני: עברי-ערבי-ארמי?",  לשוננו, פב, חוברת שלישית, האקדמיה ללשון העברית, ירושלים, 2020, עמ' 284 - 295.
  •  "להבנת המונח 'عوض = פיצוי' בספר המסלול של אבו אסחק בן מארות' ". אלחצאד, 1,  83–99. המכון האקדמי הערבי לחינוך, המכללה האקדמית בית ברל, 2011
  • " 'שרח אם בחקותי'  לשמס אלחֻכמא נפיס אלדין אבו אלפרג' בן-אלכת'אר  (מאה 13), לקראת הוצאתו לאור במהדורה מדעית". ספונות, כו, מכון יד בן-צבי: ירושלים, 2019, עמ' 13–36
  • "בחינה מחודשת של מושג הנח הנעלם (אלסאכן אלליין) בספר המסלול של אבי יצחק אברהם בן מארות' ", בתוך: אליצור בר–אשר סיגל ודורון יעקב (עורכים), העברית והארמית בימי הביניים - עיונים בלשון ובחוכמת הלשון, אסופות ומובאות בלשון כ"ו, ירושלים: האקדמיה ללשון העברית, 2020, עמודים 300–313
  • "תוכנית לימודים חדשה: עברית כשפה שנייה בבתי-הספר הערביים". בתוך: נאוה נבו ועלית אולשטיין (עורכות): השפה העברית בעידן הגלובליזציה, עיונים בחינוך  היהודי, ( קעא – קעז). ירושלים, 2020, האוניברסיטה העברית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
  • "The Term ʿiwaḍ (“Compensation”) and Its Meaning in Sefer ha-Maslul and in the Works of Rabbinic and Arab Grammarians," Intellectual History of the Islamicate World, 2020, Brill, Germany, 1–18.
  • "An Anonymous Samaritan Bilingual Glossary, Hebrew and Arabic: Dating of the Manuscript and the Glossary", ANES: Ancient Near Eastern Studies, Leiden, 57: pp. 59 – 80, 2020, University of Melbourne
  • "A Linguistic Issue in كتاب شرح אם בחקותי   by Nafīs al-Dīn Abū l-Faraj Ibn al-Kathār   (13th century)", JSS - Journal of Semitic Studies LXV/2, pp. 531– 548, 2020, Oxford University.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31359403עלי ותד