עליית סיטקוב
עליית סיטקוב הייתה עלייה של חקלאים יהודים מפולין, גליציה, רוסיה הקרפטית וטרנסילבניה, שאורגנה על ידי התאחדות האכרים בשנת 1935 כדי להביא כח עבודה חקלאי למושבות.
היסטוריה
לאחר תלונות מצד גורמי הימין ביישוב על כך שהסרטיפיקטים מחולקים באופן לא ראוי, ולאחר משא ומתן ארוך, הוקצו להתאחדות האיכרים 400 סרטיפיקטים כדי להביא עולים מוכשרים לעבודה חקלאית לארץ ישראל[1]. כדי לבחור את האנשים נשלח יששכר סיטקוב, נציג התאחדות האיכרים למזרח אירופה בתחילת 1935[2]. בסוף הסיור של סיטקוב פורסם: "הסיור הוכיח שוב את ההנחה הקודמת של התאחדות האיכרים שמשפחות רבות של עובדי אדמה מנוסים ומורגלים מילדותם לעבודה פיזית ושמוכנים לעלות לא"י, לא נתנה להם האפשרות הזאת עד כה."[3].
250 סרטיפיקטים ניתנו ליהודים מפולין וגליציה, 40 ליהודים מהקרפטים ו-110 ליהודים מטרנסילבניה[4]. מכיוון שהעולים היו בעלי משפחות, על כל סרטיפיקט הגיעה משפחה שלמה. בחלק מהמקרים, צירפו העולים למשפחתם קרובי משפחה כדי להגדיל את מספר העולים[5]. לעולים הובטחה עבודה מצד התאחדות האיכרים, שטענה שהעולים נדרשים לה כדי להגביר את העבודה העברית במושבות[6]. תוקף הסרטיפיקטים היה עד סוף מרץ 1935 והממשלה האריכה את תוקפם בשלושה חודשים כדי לאפשר את ניצולם[7].
סיטקוב חיפש אנשי עבודה והלך למקומות הנידחים ביותר לחפש עובדים מתאימים. נטען שהוא פסל אנשים שהשתייכו לארגונים ושאנשים התחזו לפשוטי עם כדי לזכות בסרטיפיקטים המיוחלים[8]. ככלל, העובדים היו דתיים[9].
בקרב מפלגות השמאל היה מתן סרטיפיקטים להתאחדות האיכרים לסדין אדם. כשלקראת סוף 1935 העלתה התאחדות התעשיינים הצעה דומה שיינתן לה להביא עולים בעלי מלאכה בתעשייה, נכתב בדבר: "לעינינו עברו בלהות העלייה של מר סידקוב"[10].
עלייה
קבוצה ראשונה של עולים, שמנתה 24 משפחות, הגיעה ליפו ב-19 במאי 1935. קבוצה שנייה של עולים, 53 משפחות ממרמרוש, הגיעה לחיפה על סיפון הדצ'יה ב-30 במאי 1935. קבוצה שלישית של עולים, שכללה 32 משפחות מבסרביה הגיעה לחיפה על סיפון ה"הרדיאל" ב-3 ביוני 1935. קבוצה נוספת של עולים, 25 משפחות ממרמרוש, הגיעו לחיפה על סיפון הד'ציה ב-14 ביוני 1935[11].
קליטה
העולים פוזרו בין 12 מושבות. קבוצת העולים שהגיעה ב-19 במאי 1935 פוזרה בין נתניה (8 משפחות), אבן יהודה (5 משפחות), חדרה (4 משפחות), בנימינה (3 משפחות), כפר סבא, מגדיאל, ראשון לציון ופתח-תקוה (משפחה אחת לכל מושבה).
כרבע מהעולים הגיעו לנתניה[12][13] ומספרים משמעותיים הגיעו גם לחדרה, רחובות, בה נקלטו 92 משפחות בעיקר מיוצאי רומניה, וראשון לציון. למקומות רבים נוספים בשרון הגיעו קבוצות קטנות יותר. לאבן יהודה הגיעו 7 משפחות[8].
התאחדות האיכרים פעלה לקלוט את העולים במושבות ולצורך כך הוקמו ועדות קליטה במושבות[14][15]. כן נעשה מאמץ לארגן לעולים שיכון ולצורך כך הוקמה, בין השאר, שכונת אפרים ברחובות בה יושבו שמונה משפחות מעולי סיטקוב, רמת אפרים בנתניה[16] ושכונת נוה חיים בחדרה[17][18][19]. על העולים עברו תלאות רבות ועלו תלונות על אי עמידה בהבטחות לגבי כמות העבודה ועל העדר סיוע בשיכון[20].
הערכה
המחלוקת על הבאת עולי סיטקוב נמשכה גם שנים לאחר מכן, בהערכה של מידת הצלחתם. באנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו נכתב בערך של יששכר סיטקוב: "הם הצטיינו בתור עובדי אדמה טובים, וכיום מהוים הם אוכלוסייה חקלאית עצמאית, בעלת משקים פורחים."[21]
לעומת זאת, חברת הכנסת פייגה אילנית מהשמאל אמרה בכנסת, ב-13 בפברואר 1951: "עולי סיטקוב, במקום להשתרש בחקלאות, חזרו ברובם לדפרולטאריזאציה, לרוכלות ולחנוונות זעירה."[22]
קישורים חיצוניים
- מענין לענין, הבוקר, 13 ביוני 1945
הערות שוליים
- ^ מנאומו של ה' אוסישקין במושב הועד הפועל הציוני - מעשה בשני יהודים שעלו לא"י, הארץ, 9 באפריל 1935
- ^ 14,000 עלו מפולין לא"י ב-1934, דואר היום, 22 בפברואר 1935
- ^ מידיעות התאחדות האכרים, הירדן, 12 במרץ 1935
- ^ דו"ח של ה' סיטקוב על שליחותו, הארץ, 5 במאי 1935
- ^ לדוגמה: נצר משורשיו יפרה, 2018, עמוד 115
- ^ בין הפועלים שהובאו על ידי התאחדות האיכרים, הארץ, 5 בנובמבר 1935
- ^ פועלים חקלאים מחוץ לארץ, הארץ, 12 במרץ 1935
- ^ 8.0 8.1 עליית סיטקוב, אתר בית הראשונים אבן יהודה
- ^ בני מרמורוש עולים בחומה, עת־מול 235, עמ' 21-22
- ^ מ. יבנאלי, העובד בקונגרס הי"ט ולאחריו, דבר, 1 באוקטובר 1935
- ^ ד"ר יואל פיקסלר, עלית התאחדות האיכרים או עלית סיטקוב, גמלה עט 23, 20 נובמבר 2014
- ^ הלשכה הנייטרלית בנתניה, דבר, 17 בדצמבר 1935
- ^ תיאור חלקי נמצא בספר נתניה, 1982, עמ' 131
- ^ דוד תדהר (עורך), "אברהם דב בן-דור (בינדר)", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יב (1962), עמ' 4051
- ^ עולי התאחדות האיכרים בארץ, הבוקר, 8 בדצמבר 1935
- ^ נתניה מפעל הירקות, הארץ, 14 בינואר 1940
- ^ רחוב ע"ש אוסישקין בנוה חיים, דבר, 17 ביוני 1937
- ^ קבלת פני המשוחררים בחדרה, הבוקר, 7 בפברואר 1938
- ^ דוד תדהר (עורך), "איתמר יוסף בנעט", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2528
- ^ בינם לבין עצמם, דבר, 5 בנובמבר 1935
עוד לעניין העולים של הועד החקלאי, דבר, 6 בנובמבר 1935 - ^ דוד תדהר (עורך), "יששכר סיטקוב", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2171
- ^ דברי ימי הכנסת, כרך 8, 1951, עמוד 1067
29599084עליית סיטקוב