עיסא בנדק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עיסא בנדק
ראש עיריית בית לחם
יולי 1934 – יוני 1938
(כ־3 שנים ו־48 שבועות)
מאי 1946 – 1951
(כ־4 שנים)

עיסא באסיל בנדקערבית: عيسى بن باسيل البندك; 18911984) היה פוליטיקאי ערבי פלסטיני־ירדני, שכיהן כראש עיריית בית לחם וכשגריר ירדן בספרד ובצ'ילה.

ביוגרפיה

בנדק הקים בספטמבר 1919 יחד עם יוחנא ח'ליל דכרת ירחון בשם "בית לחם" שהופיע במשך כשנתיים. השניים היו שותים גם בסניף בית לחם של המועדון הספרותי, תנועה פוליטית ערבית שזוהתה עם משפחת נשאשיבי, כאשר דכרת שימש כנשיא הסניף ובנדק כמזכירו. העיתון נאלץ להסגר לאחר שדכרת פרסם נובלה שהופיעה במקום הירחון בחודשי הקיץ של 1921 בשם אסל א־שקא, חיבור ביקורתי על ההירכייה דתית שגרר את דרישת הפטריארכיה הלטינית של ירושלים לסגור את העיתון והביא את דכרת לעקור לשיקגו.[1]

בבמאי 1922 הקים בנדק שבועון בשם סאות א־שעב (קול העם). בהקמה השתתפו יוסוף אבו אל־ערג' ויוסוף יעקוב דבדוב שהיו אחראים על הניהול הכלכלי, שכנדק משמש כעורך העיתון. אבו אל־ערג' פרש מהשבועון באוגוסט 1922 ודבדוב נותר מעורב עד 1925.[2]

בשלושת שנותיו הראשונהות הופיע סאות א־שעב בבית דפוס בירושלים. ב־1925 רכש בנדק מכונת דפוס מידי המנזר היווני בירושלים לצורך הוצאת עיתונו לצד שימוש מסחרי. בעקבות כך החל העיתון בספטמבר 1925 להופיע פעמיים בשבוע. ההיבט המסחרי של העיתון עבר לניהולו של ח'ליל עיסא מורקוס.[2]

העיתון נקט גישה אנטי־ציונית מובהקת, וועדת שו שהוקמה לבחינת אירועי מאורעות תרפ"ט האשימה את העיתון, בין אחרים, בהסתה שהובילה למהומות.[2]

בינואר 1932 מונה לסגן יו"ר הוועד הפועל של אגודת הנוער הערבי.[3]

בבחירות ב־1934 נבחר בנדק ללא מתחרים לראשות עיריית בית לחם. ביולי 1934 מינהו הנציב העליון לראש העירייה.[4]

בנדק היה בין מקימי מפלגת הרפורמה, מפלגה שבה היו שותפים מספר ראשי עיריות שרצו להתבדל מהחוסיינים ונשאשיביים בראשות חוסיין אל-ח'אלידי, ביוני 1935.[5]

ביוני 1936 הפסיק הממשל הבריטי את הוצאת עיתונו "סות א־שעב" למשך ששה שבועות.[6]

ביולי 1937 נעשה ניסיון להתנקש בחייו. אשתו וביתו נפצעו באורח קל, ומשרתת נפצעה באורח קשה.[7]

בנובמבר 1937 עברה עריכת סאות א־שעב ליוסוף בנדק, בנו של עיסא, בעוד עיסא כותב כתבות שער.[2]

ביוני 1938 ערכה משטרת המנדט חיפוש בביתו של בנדק ובבית הדפוס שלו, ובנדק נעצר לארבעה ימים.[8] מעצרו הוארך לשלושה חודשים בכלא עכו.[9][10] מעצרו בא בעקבות האשמה בלקיחת שוחד ולאחר שחרור עבר לממלכת יוון.[11] בעקבות מעצרו התפטר בנדק והוחלף בחנא קאוואס.[12]

בנדק הוגלה ושהה ביוון ובאירופה עד 1940.[2]

לאחר הבחירות לעיריות במנדט הבריטי באפריל 1946 מונה בנדק שוב לראש עיריית בית לחם.[13]

ב־5 בינואר 1948 העביר ראש המטה הארצי של ההגנה ישראל גלילי לידי מפקד פלמ"ח יגאל אלון פקודת מבצע בה נקבע כי יש לחסל ללא היתר נוסף את בנדק, לצד אישים נוספים.[14]

באפריל 1951 מינהו עבדאללה הראשון, מלך ירדן לציר ירדן בספרד.[15] במרץ 1952 ביקש אידריס הראשון, מלך לוב מבנדק לכהן גם כציר לוב בספרד.[16] הוא כיהן בתפקיד עד 1954. בנדר כיהן גם כשגריר ירדן בצ'ילה (1954–1957).[17]

חיים אישיים

בנו של עיסא, יוסוף, כיהן כחבר בבית הנבחרים הירדני,[18] אך בעקבות קשר זרקא עבר לסוריה.[19] אחיינו של עיסא היה אליאס בנדק, ששימש כראש עריית בית לחם.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עיסא בנדק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Musallam, Adnan A. (1984). "Bethlehem, Palestine Under the British, (1917-23)". Bethlehem University Journal. 3: 15–31. JSTOR 26447885.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Musallam, Adnan A. (באוגוסט 1986). "Palestinian Arab Press Developments Under British Rule with A Case Study of Bethlehem's Sawt al-Sha'b"1922– 1939". Bethlehem University Journal. 5: 75-92. JSTOR 26444513. {{cite journal}}: (עזרה)
  3. ישיבת הועה"פ של אגודת הנוער הערבי, הארץ, 20 בינואר 1932
  4. במושבות הערבים, דואר היום, 11 ביולי 1934
  5. יעקב שמעוני, ערבי ארץ ישראל, תל אביב: "מכורה" – הוצאת עם עובד, תש"ז, עמ' 290
  6. הפסקת עלון, דבר, 25 ביוני 1936
  7. התנקשו בראש עירית בית־לחם, דבר, 4 ביולי 1937
  8. למאסרו של עיסא בנדק, דבר, 30 ביוני 1938
  9. עיסה בנדק לעכו, דבר, 4 ביולי 1938
  10. עיסא בנדק שוחרר, דבר, 1 בספטמבר 1938
  11. עוד עסקן ערבי ברח, הארץ, 20 בנובמבר 1938
  12. ראש עירית בית־לחם, הבוקר, 13 ביוני 1938
  13. נתמנה ראש עיריית בית לחם, הארץ, 20 במאי 1946
  14. משה ארנוולד, בירי אקדח ממטוס ניסו ויצמן וחברו לחסל את האוייב שבג'יפ, האומה 213, תל אביב, אביב תשע"ט פברואר 2019, עמ' 68
  15. עיסא בנדק נתמנה ציר בספרד, דבר, 18 באפריל 1951
  16. עיסא בנדק, הבוקר, 17 במרץ 1952
  17. Pieraccini, P. (2019). "Catholic Missionaries of the 'oly Land' and the Nahda: The Case of the Salesian Society (1904–1920)". Social Sciences and Missions. 32(3-4: 311–341. doi:10.1163/18748945-03203020.
  18. יוסף אל בנדק נאשם בריגול, הארץ, 7 באפריל 1958
  19. הפרלמנט הסורי ידון מחר באיחוד, חרות, 4 בפברואר 1958
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עיסא בנדק40667017Q6087951