עטלף פרחים
 עטלף פרחים
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי עטלפי פרי |
| משפחה: | עטלפי פרי |
| סוג: | עטלף פרחים |
| מינים | |
|
3 | |
| שם מדעי | |
 Syconycteris
| |
עטלף פרחים (שם מדעי: Syconycteris) הוא סוג של עטלף קטן במשפחת עטלפי הפירות ובו 3 מינים שמצויים ברחבי אוקיאניה. הסוג הוקם בשנת 1899 על ידי הזואולוג הגרמני פאול מטשי והוא בין הסוגים הקטנים ביותר במשפחת עטלפי הפירות. מבחינה חיצונית וגנטית, הוא קרוב לסוגים עטלף הצוף ועטלף פרחים זנוב. אין להתבלבל בין סוג זה לבין הסוג זיזף פרחים מאיי הקריבים.
תיאור
עטלף הפרחים מתאפיין בראש מעוגל וחרוטי, בגוף שמנמן וגוצי ובפנים שועליות. הלוע ארוך, מחודד וצר. אוזניו קטנות ועגולות, עיניו גדולות ושחורות, ובין נחיריו יש תלם אנכי שמסתיים בשפה העליונה. הלשון דקה וארוכה במיוחד, והיא מכוסה בקצה בגבשושיות שמסייעות באיסוף צוף ואבקנים. חוץ מהחותכות, השיניים קטנות באופן כללי.
עטלף הפרחים הוא סוג קטן: אורך הראש והגוף של המינים בו 55–97 מ״מ, אורך הזרוע 38–61 מ״מ ואורך האוזן 9–17 מ״מ; המשקל נע בין 13 ל-47 גרם ומוטת הכנפיים 40–60 ס״מ. אין דו-צורתיות זוויגית בין הזכר לנקבה. הזנב נעדר לחלוטין, וקרום התעופה האחורי צר ומצומצם.
לעטלף הפרחים פרווה צפופה וזיפית שעשויה להיות קצרה או שעירה בהתאם לאזור הגאוגרפי. צבעה הכללי משתנה בהתאם למין, ונע בין חום בהיר לחום אדמדם בהיר או כתמתם ואצל מין אחד אף חום שוקולד כהה עד שחור. אצל חלק מהמינים, הגחון חיוור יותר ונע בין צהבהב לאפרפר או בז׳. הכנפיים בצבע שחרחר או חום כהה, הזרועות, הרגליים והאוזניים בצבע כתמתם, חום חיוור או ורוד והחרטום אדמדם במקצת.
תפוצה
עטלפי הפרחים הזנובים חיים באוקיאניה; טווח התפוצה של הסוג כולל את כל גינאה החדשה, קו החוף הצפוני והצפון-מזרחי של אוסטרליה (קווינסלנד וניו סאות' ויילס), חלק מאיי מאלוקו (סאלאווטי, הלמהרה, סראם, בורו ואיי ארו), האיים ביאק ויאפן, איי האדמירליות, איי ד'אנטריסקו וארכיפלג לואיסיאד. בית הגידול של הסוג מורכב מיער גשם טרופי לח, יער גשם ממוזג, יער עננים, יער טחב ננסי, יער אקליפטוסים, סוואנה טרופית וביצות, והם נוכחים בשפלות עד רכסים הרריים גבוהים ברום 3,000 מטר מעל פני הים.
אקולוגיה
המינים בסוג פעילים בשעות הלילה, ומבלים את שעות היום בשינה בעלווה צפופה. בניגוד לעטלפי רבים, עטלפי הפרחים אינם לנים במקום קבוע, אלא משנים את מקום הלינה מדי יום. הרגל זה נועד לאפשר להם לזוז בעקבות זמינות התפרחות. בשל כך, הם אינם צריכים לנדוד בין העונות, אלא רק לשנות את אזור הפעילות מקצה היער בחורף ללב היער בקיץ. עטלפי הפרחים חיים בבדידות ומחליפים בהדרגה אזור האכלה אחת לכמה ליליות. בתקופות קרות, הם נכנסים למצב של נמנום במהלכו קצב חילוף החומרים מואט וכך הם יכולים לחסוך באנרגיה ולשרוד עד למזג אוויר נאה יותר.
עטלפי הפרחים ניזונים בעיקר מצוף, מיץ פירות ואבקנים, ומשלימים את תזונתם בבננות, גויאבות וחרקים. במקרה הצורך, הם משתמשים בחוטמם המחודד לפתוח תפרחות סגורות. האבקה שנדבקת לעיתים קרובות לגחון מועברת ממקום למקום במעופו של העטלף ובדרך זו הוא מאביק פרחים רבים. בנוסף, הם אוכלים לעיתים קרובות מהתפרחות עיסה שמורכבת מצוף, אבקה וזרעים, ובסיום תהליך העיכול הזרעים מופרשים החוצה ללא פגע ומוכנים לנביטה. העטלפים תרים אחר מזונם סמוך לקרקעית היער ומסוגלים לעוף לאט או לרחף באוויר תוך כדי יניקת צוף. הם מאתרים תפרחות באמצעות חושי הריח והראייה, ופרחים ליליים מסוימים אף מפיצים ריח מיוחד כדי למשוך את העטלפים אליהם. העטלפים מתקשרים זה עם זה בציוצים, אך אינם יכולים לנווט באמצעות אקולוקציה. הטורפים העיקריים של הסוג כוללים דורסי לילה, ועטלפי הפרחים מנסים להתמחק מהם על ידי שהיה בעלווה צפופה. בלילות עם ירח מלא, הם לרוב לא יוצאים ממחבואם.
בתחילת עונת הרבייה, עטלפי הפרחים מתקבצים בקבוצות רבייה קטנות למשך שבועיים עד חודש, והם מזהים באמצעות הריח את הזוויג של העטלפים האחרים. הזכרים מנסים לשמור על טריטוריה עשירה בתפרחות, ולמשוך עליהן בדרך זו את הנקבות. לאחר היריון של 4-3.6 חודשים, הנקבה ממליטה גור יחיד שנגמל לאחר חודשיים. הנקבה מגיעה לבגרות בגיל 6–8 חודשים, והזכר בגיל שנה. תוחלת החיים בשבי 2–6 שנים, אך בטבע היא ככל הנראה גבוהה יותר.
מינים
בסוג זה 3 מינים:
- עטלף פרחים מצוי (Syconycteris australis) - נפוץ בגינאה החדשה ובאוסטרליה.
- עטלף פרחים הוביט (Syconycteris hobbit) - אנדמי ליערות טחב הרריים בגינאה החדשה. בעל כפות שעירות ופרווה כהה.
- עטלף פרחים הלמהרה (Syconycteris carolinae) - המין הגדול בסוג. אנדמי להלמהרה.
קישורים חיצוניים
31922817עטלף פרחים