עוקץ-עקרב
 עוקץ-עקרב
| |
|---|---|
עוקץ-עקרב אירופי
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים קדומים |
| סדרה: | זיפנאים |
| משפחה: | זיפניים |
| סוג: | עוקץ-עקרב |
| שם מדעי | |
 Heliotropium
| |
עֹקֶץ-עַקְרָב (שם מדעי: Heliotropium) הוא סוג של צמחים עשבוניים חד-שנתיים או רב-שנתיים, שעירים או מחוספסים, קוסמופוליטי ממשפחת הזיפניים[1][2]. הסוג כולל 255 מינים מהם 13 מינים בישראל וסביבתה[3]. מינים אחדים של עוקץ-עקרב ידועים כצמחי נוי תרבותיים, למשל עוקץ-עקרב שיחני (Heliotropium arborescens) שמוצאו מערב דרום אמריקה (בוליביה, פרו וקולומביה)[4]. עוקץ-עקרב ביצני אינו שייך לסוג עוקץ-עקרב אלא לסוג Euploca, אי-לכך מספר המינים הוא 13 ו-לא 14 כמופיע בספרות.
מקורות השם - אֶטִימוֹלוֹגִיָה (גִּזָּרוֹן)
השם המדעי הלטיני של הסוג Heliotropium משמעותו "פונה לשמש". ביוונית, המילה "helios" משמעותה "שמש", ומשמעות המילה "trepein" היא "לפנות". בפועל, הפרחים ולא התפרחת פונים לשמש.
השם העברי "עוקץ העקרב" שניתן לסוג מופיע לראשונה בחוברת של אפרים רובינוביץ' "שמות צמחי ארץ ישראל שנתחדשו או שנתבררו", שראה אור בשנת תרע"ז (בסעיף 111). השם ניתן במילון "ילקוט הצמחים" (בסעיף 520) משנת 1930, בהסתמך על הכתוב בתלמוד ירושלמי, מסכת עבודה זרה, פרק ב', הלכה ב' ובמסכת שבת, פרק י"ד, הלכה ד'[5]. השם אושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 438[6] ונקבע סופית ללא ה' הידיעה – עוקץ-עקרב.
מורפולוגיה
הגבעולים גלילים (עגולים בחתך רוחב).
העלים מסורגים וחסרי לוואים, ועל פי רוב בעלי עורקים בולטים בצדם העליון.
התפרחות עקרביות חד-צדדיות (במינים מדבריים גבעול התפרחת ישר על פי רוב ואינו מסתלסל בקצהו בצורת זנב של עקרב). תפרחות עקרביות חד-צדדיות הן תפרחות סיומיות חד-בדיות, שפרחיהן על צד אחד של ציר התפרחת. התפרחות אינן מלוות בחפים, ואף הפרחים אינם מלווים בחפים או עלים (לפחות ברובה הגדול של התפרחת). הפרחים על פי רוב יושבים (ללא עוקץ) או כמעט יושבים בתפרחות שמסודרים לאורך קצות הגבעולים.
הפרחים קטנים, דו-מיניים ובעלי שחלה עילית. הפרחים נכונים, מאוחי עלי כותרת בבסיסם, שצבעם לבן עם כתם צהוב במרכזם או צהובים ונושרים כיחידה אחת.
הגביע בעל 5 עלים צרים, מפורדים, והוא משתייר, דהיינו הוא גדל ומתרחב עם הבשלת הפרי[7].
הכותרת נכונה, בעלת 5 עלי כותרת מאוחים ועשויים בדמות מסמר או משפך (צינור שמסתיים באוגן של 5 אונות. כל האונות שוות זו לזו בגודלן ובצורתן ולפעמים יש שן אחת בין כל שתי אונות[7]. לוע הכותרת חסרת קשקשים קטנים מבפנים (בשונה מסניפטון).
האבקנים 5, קבועים על צינור הכותרת ואינם ערוכים מול עלי הכותרת, הזירים קצרים מאוד, המאבקים חבויים בתוך צינור הכותרת או בולטים מתוכה במקצת[7][8][4]. המאבקים נפתחים לאורכם.
השחלה עילית, בעלת שני עלי שחלה, ושתי מגורות. כל מגורה מתחלקת לשתי מגורות על ידי מחיצה מדומה. השיליה זוויתית.
עמוד השחלה יושב בראש השחלה, הצלקת מורחבת בבסיסה, דמוית חרוט או מרצע.
הפרי מפרדת העשוי כרגיל מ-4 פרודות נפרדות יבשות חד-זרעיות, לפעמים הפרודות מאוחות שתיים שתיים או כל ארבעתן יחד, ולפעמים חלק מהן מתנוון[7]. הפרודות הנפרדות יושבות בתוך גביע משתייר, וביניהם מצויה השחלה.
מיני הבר בישראל וסביבתה
בישראל וסביבתה גדלים בר 13 מינים, מהם 7 חד-שנתיים ו-6 בני שיח. לכולם פרחים לבנים מלבד עוקץ-עקרב צהוב ולעוקץ-עקרב מדברי שפרחיו בשני צבעים על אותו הצמח: פרחים לבנים לצידם של פרחים צהובים. כולם שעירים ולא בשרניים מלבד עוקץ-עקרב בשרני שהוא צמח גר אמריקאי.
מתוך 6 בני שיח, שלושה מהם צמחי מדבר קיצוני מובהקים: עוקץ-עקרב מדברי, עוקץ-עקרב גלוני (לשניהם עלים צרים) ועוקץ-עקרב ים-המלח, שלפעמים חולקים את אותו בית גידול. הרביעי, עוקץ-עקרב עגול-עלים מצוי בכל הארץ, אך לא במדבר הקיצוני, החמישי, עוקץ-עקרב צהוב הוא צמח חולות נודדים במדבר. השישי, עוקץ-עקרב בשרני הוא בן שיח נדיר מאוד, בשרני וקירח, שבית גידולו רק בעמק עכו וחוף הגליל על קרקעות מלוחות וחולות מיוצבים בחוף הים.
מתוך 7 מיני עוקץ-עקרב החד-שנתיים שלושה מהם נדירים: עוקץ-עקרב ארם-צובא, עוקץ-עקרב שעיר-פרי, עוקץ-עקרב בשרני. לכל אחד מהשלושה סימן היכר ברור: לע"ע ארם צובא יש שן זקופה בין כל שתי אונות כותרת מעוגלות ועלים צרים. לע"ע שעיר-פרי יש פרי שעיר. לע"ע בשרני יש גבעול ועלים בשרניים.
ארבעת המינים האחרים, קיציים, לעיתים חולקים אותו בית גידול: עוקץ-עקרב שעיר, עוקץ-עקרב אירופי, עוקץ-עקרב שרוע ועוקץ-עקרב אפור. לכל אחד מהם שעירות שונה, ואונות הכותרת מעוגלות מלבד לעוקץ-עקרב אפור שאונות הכותרת שלו משולשות-מחודדות עד קהות (אבל לא מעוגלות). עוקץ-עקרב ביצני אינו שייך לסוג עוקץ-עקרב אלא לסוג Euploca.
עוקץ-עקרב אירופי
עוקץ-עקרב אירופי (Heliotropium europaeum) הוא צמח עשבוני חד-שנתי מצוי שגדל בבתות, צידי דרכים, קרקעות כבדים (לא רק) ובתי גידול מופרעים מהגולן בצפון ישראל עד צפון הנגב. הפריחה מסוף אפריל עד תחילת נובמבר. ראו ערך מורחב.
עוקץ-עקרב אפור
עוקץ-עקרב אפור (Heliotropium bovei) הוא צמח עשבוני חד-שנתי ים-תיכוני מצוי, שגובהו 30 עד 50 ס”מ, מסועף מבסיסו. הוא מאפיר במקצת, וכולו מכוסה שערות לבנבנות קצרות והדוקות. הוא מצוי בשדות מעובדים, במקומות נטושים, בצדי דרכים ובקרקעות כבדות במרכז וצפון הארץ.
הגבעולים גליליים ועדינים, שרועים עד זקופים והם מסתעפים מבסיסם ומתפצלים לאורכם לגבעולים משניים.
העלים מסורגים, פשוטים, נישאים על פטוטרות. הטרפים דמויי ביצה או אליפטיים, קהים או מעט מחודדים בקודקודם, שפתם אינה גלית. הטרפים מכוסים שערות אפורות, קצרות צפופות והדוקות המקנות לצמח גוון אפרפר (אבל לא מכסיף כמו בעוקץ-עקרב עגול-עלים). השערות אינן יוצאות מתוך יבלות (בשונה מעוקץ-עקרב אירופי)[8]. העורקים שקועים על פני הטרף ובולטים בצדו התחתון.
התפרחות העקרביות מרובות פרחים וארוכות מאד. לעיתים קרובות התפרחות מסודרות במזלג בראשי הגבעולים. ציר התפרחת מתארך עם ההתבגרות והרווחים בין הגביעים המבשילים גדלים. תפרחת שסיימה לפרוח עשויה להגיע לאורך של יותר מ-20 ס”מ.
הפרחים יושבים כמעט יושבים (העוקצים קצרים) על ציר התפרחת, מרוחקים למדי זה מזה, ערוכים בשורה אחת מסורגת קלות. הפרחים דמויי משפך, בולטים רק במעט מהגביע, קוטרם 4 מ”מ בערך, צבעם לבן ובמרכזם בפתח צינור הכותרת יש כתם צהוב.
הגביע זיפני ומחולק ל-5 אונות צרות, דמוי אזמל ומחודדות בקודקודן. ואורכו 4 מ"מ והוא ארוך כאורך צינור הכותרת או מעט יותר. לעיתים קרובות הגביע משתייר על ציר התפרחת לאחר ההבשלה ובגביע המתפרה יש 2 עד 4 פרודות זעירות.
הכותרת בעל 5 אונות שאינן פרושות, אורכה 5 מ"מ, קירחת מבפנים, אונות הכותרת משולשות-מחודדות עד קהות (אבל לא מעוגלות כעוקץ-עקרב אירופי), חודיהן ישרים ופונים החוצה ממרכז הפרח. האונות הלבנות, שעירות בשטחן הפונה אל החוץ וקירחות בשטחן הפנימי, לעיתים מצויה שן זעירה בין האונות. אורך צינור הכותרת כאורך אונות האוגן.
האבקנים 5, גדולים וקבועים בחלק התחתון של צינור הכותרת (לא במרכזה כמינים אחרים). המאבקים מסתיימים בחוד (בשונה מעוקץ-עקרב אירופי שמאבקיו אינם מסתיימים בחוד). עמוד השחלה קצר מאוד, נושא צלקת חרוטית מורחבת בבסיסה וארוכה, אורך הצלקת גדול מרוחבה[7], והיא שעירה בקצה.
הפרי נפרד ל-4 פרודות זעירות, מחודדות, מקומטות-מגובששות, שעירות מעט או קירחות, שעטופות בגביע משתייר. בין הפרודות הבשלות בולטת צלקת חרוטית טיפוסית. הגביע ניתק מהגבעול יחד עם הפרודות בשונה מעוקץ-עקרב אירופי ועוקץ-עקרב עגול עלים, שהגביע שלהם נשאר על הציר התפרחת, גם לאחר שנשרו מעליו הפרודות[8].
הפריחה מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר.
עוקץ-עקרב ארם-צובא
עֹקֶץ-עַקְרַב אֲרַם-צוֹבָא (Heliotropium myosotoides Banks & Sol) הוא צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, קייצי עדין ונמוך (גובה עד 20 ס”מ) ובעל גבעול זקוף הגדל בעיקר במחשופי סלעי גיר (נארי) בחבל הים-תיכוני ולא במדבר. הצמח כולו מאפיר ומכוסה זיפים קשים זקופים וצפופים. העלים צרים, קשים ודמויי אזמל תמימים ולא גלוניים, כסותם זיפנית (בשונה ממינים אחרים שעליהם מכוסים משערות עדינות. הפרח קטן (3 מ”מ), לבן, עם כתם צהוב עז קטן בלוע הכותרת. אונות הכותרת מעוגלות, וישנה שן מחודדת זקופה, שניצבת לאוגן הכותרת, בין כל 2 אונות. שיניים אלה ייחודיות רק לעוקץ-עקרב ארם-צובא מבין כל המינים של עוקץ-עקרב בישראל (סימן היכר מובהק).
המאבקים ארוכים. בראש הצלקת יש מכחול של שערות. תפוצתו העולמית של עוקץ-עקרב ארם-צובא משתרעת בארצות מזרח הים התיכון. ההרים מצפון עד דרום. יכון. מדרום מזרח טורקיה לעיראק לסוריה ולבנון ולישראל. הוא נפוץ בארץ בעיקר באזורי ההרים מצפון עד דרום בעיקר גדל בכיסי-קרקע במשטחים של סלע סלעי גיר (נארי) בחבל הים תיכוני (לא במדבר). עוקץ-עקרב ארם-צובא פורח דווקא בקיץ, מסוף אפריל עד אמצע אוקטובר.
עוקץ-עקרב ביצני
עוקץ-עקרב ביצני (שם מדעי: Euploca ovalifolia, שם נרדף: Heliotropium ovalifolium) הוא צמח עשבוני חד-שנתי או בן שיח נדיר מאוד. עוקץ-עקרב ביצני אינו שייך לסוג עוקץ-עקרב אלא לסוג Euploca. עוקץ-עקרב ביצני מצוי במתחם מצומצם בתוך מאגרי שיקוע מנשה, כ-2 ק״מ מזרחית לאור עקיבא (8 ק”מ צפונית לחדרה). הופעת המין יציבה במקום. הוא מעדיף קרקעות חוליות-לחות או בוציות. מין זה עדין, זיפני-מלבין, שרוע עד זקוף, גובהו בארץ כ-25 ס"מ. העלים דמויי ביצה או דמויי אליפסה, מסתיימים בחוד פתאומי ומכוסים בשערות הדוקות. הפרי בעל ארבע פרודות מכוסות מבחוץ בזיפים הדוקים. הפריחה מסוף יוני עד סוף נובמבר[9][10][11].
עוקץ-עקרב בשרני
עוקץ-עקרב בשרני (Heliotropium curassavicum) הוא בן שיח נדיר מאוד. הוא היחיד מבני סוגו הגדלים בר בישראל שהוא קירח לחלוטין או בשרני וגם גר. מוצאו של עוקץ-עקרב בשרני מאמריקה ומאוסטרליה משם התפשט לאירופה, אסיה הקטנה וצפון אפריקה, דרום אפריקה הודו ומערב ההימלאיה ועוד[12]. בישראל הוא גדל רק בעמק עכו וחוף הגליל על קרקעות מלוחות וחולות מיוצבים בחוף הים[13]. הגבעולים עבים, בשרניים, מכחילים, מסועפים מעט, ובתנאים טובים הגבעולים מזדקפים עד זקופים ומגיעים לגובה של עד 50 ס"מ. העלים מסורגים, פשוטים, בשרניים חסרי פטוטרות ודמוי סרגל. הטרפים תמים, קודקודם קהה והעורק הראשי שלהם ניכר בקושי. התפרחות נישאות בראשי הגבעולים ולעיתים יש בראש הגבעול מזלג תפרחות. התפרחות העקרביות נושאות לאורך צירם פרחים לבנים שערוכים בצפיפות, בשתי שורות מקבילות (בדומה לעוקץ-עקרב אירופי). אונות הכותרת פרושות לרווחה, קירחות, קודקודן קהה ושפתן גלונית. הגביע משתייר וחמשת האונות שלו מאוחות בבסיסן אל ציר התפרחת. הפרי עשוי 4 פרודות חומות, קירחות, מקומטות. הפריחה מתחילת אפריל עד סוף אוגוסט.
עוקץ-עקרב גלוני
עוקץ-עקרב גלוני (Heliotropium bacciferum) עוקץ-עקרב גלוני הוא בן-שיח מדברי נפוץ, שרוע, שגבעוליו העשבוניים זקופים ומגיעים לגובה 20 ס"מ, חלקיהם המעוצים אינם עולים על 5 ס"מ (אין גבעול ראשי). צמח בעל גוון ירוק משחיר (לא מאפיר). הגבעולים הירוקים מכוסים שערות זיפניות קצרות וצפופות המקנות לצמח גוון מאפיר. על פי רוב משחירים גם הענפים המתייבשים שנשארים בצד הצמח ומוסיפים על הגוון הכללי. העלים ירוקים, מחוספסים וצרים, דמוי אזמל, גלוניים בשפתם ואורכים פי 2 ויותר מרוחבם. הם כהים מאוד משחירים ומכוסים שערות זיפניות קצרות וצפופות המקנות לצמח את הגוון הכהה. הפרחים מסודרים בתפרחות, לאורך קצות הגבעולים. הפרחים קטנים, לבנים עם כתם צהוב קטן בלוע הפרח, אורכם 6 מ"מ קוטרם כ-3 מ"מ, אוגן הכותרת שלו זקוף וצר ואיננו פתוח לרווחה. אונות הכותרת מעוגלות, לעומת עוקץ-עקרב מדברי ועוקץ-עקרב ים המלח להם אונות כותרת משולשות ומחודדות, ואין שיניים זקופות מצויות בין האונות. המאבקים קבועים בגובה אמצע צינור הכותרת או למטה מזה. עמוד השחלה יושב בראש השחלה, הצלקת מורחבת בבסיסה אורך הצלקת גדול מרוחבה. עוקץ-עקרב גלוני גדל רק בערוצים חצציים קטנים, מישורים ובחולות לאורך הבקעה הדרומית מאזור אילת, ודרום הנגב והערבה המרכזית הדרומית עד ים המלח. מין סודני-מדברי המותאם לגדול בבתי גידול יבשים קיצוניים. גדל בערוצים קטנים או בסלעים במקומות החמים והיובשניים ביותר. הפריחה מסוף פברואר עד תחילת יוני, ועיקרה ממרץ מאי, אולם באתרים לחים הפריחה נמשכת בדלילות כל חודשי השנה. עוקץ-עקרב גלוני, עוקץ-עקרב מדברי, עוקץ-עקרב ים-המלח חולקים את אותו בית גידול. עוקץ עקרב גלוני נבדל מהם בקלות העלים שלו צרים ארוכים וגלוניים והאונות הכותרת שלו מעוגלות ולא משולשות חדות.
עוקץ-עקרב ים-המלח
עוקץ-עקרב ים-המלח (Heliotropium maris-mortui) הוא בן שיח מדברי ירוק-עד, לא מצוי, בלעדי (אנדמי) לבקעת ים המלח בישראל ובירדן. בסיסו מעוצה וגבעוליו עשבוניים, גובהו 15 עד 35 ס"מ, והוא משתרע על פי רוב על הקרקע ויוצר כר ירוק שקוטרו 20 עד 40 ס"מ, כולו מאפיר-מכסיף עז ומכוסה בלבד בהיר, כלומר שערות לבנות וקצרות. העלים קטנים, עגולים-אליפטיים, פזורים לאורך כל הגבעולים. התפרחות הממוקמות בקצות הגבעולים צורתן כזנב עקרב על עוקצו (מכאן שמו), אבל על פי רוב גבעול התפרחת ישר בדומה למינים נוספים. בכל תפרחת קבוצה של 5 עד 15 פרחים לבנים. הפרחים קטנים ולבנים ובעלי כתם צהוב בפתח צינור הכותרת. הגביע קצר בן 5 שיניים. צינור הכותרת שעיר מבפנים ומבחוץ, בולט החוצה מן הגביע באופן ברור ונפתח לאוגן גדול בן 5 אונות משולשות, שקודקודן החד כפוף ופונה למרכז. אוגן הכותרת שעיר בדלילות או קירח, שזהו סימן היכר מובהק. עוקץ-עקרב ים-המלח גדל בערוצים, במישורים, במדרונות חצציים וצדי דרכים במדבר החם, מתחת לקו גשם 100 מ"מ. הוא נפוץ לאורך ים המלח ובמדבר יהודה הנמוך, בעיקר על גבי מדרונות סלעיים, ונדיר וכתמי בנגב המזרחי, באזור המכתש הקטן ובאזור נחל צין. בבקעת ים המלח הוא מאכלס בעיקר בתי גידול חדשים, כמו 2 או 3 קווי חוף של ים המלח הנסוג, צדי דרכים ותשתית של נחלים המתחדשת עקב פעולות הסחיפה[14]. עוקץ-עקרב ים-המלח דומה מאוד לעוקץ-עקרב עגול-עלים הנפוץ בשאר ישראל, באזור הספר ובחבל הים תיכוני היובשני, לשניהם עלים עגולים המכוסים לבד של שערות פשוטות ורכות אבל לעוקץ-עקרב עגול-עלים יש כותרת קירחת וצינור הכותרת קירחת לחלוטין מצדו הפנימי, והוא אינו בולט מהגביע. הפריחה בעיקר באביב, מסוף פברואר עד תחילת יוני ובתנאים טובים היא נמשכת באופן מצומצם כמעט כל השנה[15][16].
עוקץ-עקרב מדברי
עוקץ-עקרב מדברי (Heliotropium arbainense) הוא בן-שיח מדברי מצוי, ירוק-עד, מסועף ומכוסה כולו בשערות זיפניות צפופות וזקופות, בסיסו מעוצה וגבעוליו עשבוניים, גובהו 20 עד 35 ס"מ, ונופו כר ירוק חי (לא מכסיף) שקוטרו 25 עד 30 ס"מ. פרחיו הצעירים צהובים שהופכים לבנבנים עם בגרותם ולכן התפרחת נראית צירוף של נקודות צהובות ולבנות, שזהו סימן היכר מובהק. הוא מכיל בענפיו ובעליו חומרים אלקלואידים רעילים ולכן אין הוא נאכל על ידי אוכלי עשב[14]. השם המדעי של הצמח נקרא על שם ואדי אל ארבעין בדרום סיני, שם התגלה לראשונה[15]. העלים פשוטים, קטנים, דמוי ביצה מוארכת או דמויי אזמל, פזורים לאורך כל הגבעולים. הטרפים בעלי שפה גלית מעט, עורקי העלה שקועים מאד בצד העליון ובולטים בצד התחתון. התפרחות חסרות עלים וממוקמות בקצות הגבעולים צורתן כזנב עקרב על עוקצו (מכאן שמו), אבל, על פי רוב גבעול התפרחת ישר בדומה למיני מדבר נוספים והיא כך נראית רק בתפרחות הצעירות[16]. הרווחים בין פרח לפרח גדולים יחסית. הפרחים גדולים יחסית, כוכביים, קוטרם כ-8 מ"מ וצהובים בהיפתחם לאחר שעות אחדות או למחרת הם מלבינים, לאחר האבקה[8]. חרקים לומדים לבקר בפרחים הצהובים שבהם יש צוף. הגביע קצר בן 5 שיניים. צינור הכותרת קירח מבפנים וארוך בהרבה מאוגן הכותרת, והוא בולט החוצה מן הגביע באופן ברור ונפתח לאוגן גדול בן 5 אונות משולשות קהות (כוכביים), וישנה שן בין כל 2 אונות. פרודות הפרי קירחות וחבויות בתוך גביע משתייר. עוקץ-עקרב ים המלח גדל בערוצים, במישורים, ושקעים במדבר במידבר החם הקיצוני, מתחת לקו גשם 100 מ"מ. הוא פזור עד מצוי בכל החבל המדברי בישראל מבקעת ים המלח ודרומה. הוא פזור באזור ים המלח הדרומי ודרומה ומתמעט והופך לנדיר בחלקו הצפוני. נדיר מאוד בערוצים של הבקעה[15]. הפריחה מסוף דצמבר עד סוף אפריל. עוקץ-עקרב ים-המלח נבדל מעוקץ-עקרב עגול-עלים בצינור כותרת שבולט מהגביע באופן ברור ושעיר מבחוץ ומבפנים, לעומת צינור כותרת שאינו בולט מהגביע וקירח לחלוטין מצידו הפנימי אצל ע"ע עגול-עגלים.
עוקץ-עקרב עגול-עלים
עוקץ-עקרב עגול-עלים (Heliotropium rotundifolium) הוא בן שיח מאפיר ירוק-עד, מעוצה בבסיסו ומסועף, הגדל בבתות ים תיכוניים, נפוץ למדי בבתות ספר הים תיכוניים, בערבות, במדבר (למשל בערוצים ובבתי גידול לחים בהר הנגב) אבל לא במדבר הקיצוני והוא חודר לבתות בחבל הים תיכוני על גבי סלעי קרטון. הוא שכיח בשטחים שהרעייה בהם חזקה, מכוון שאוכלי העשב אינם מחביבים אותם. במין זה נמצאו חומרים אלקלואידים הפוגעים בכבד של יונקים. הוא דומה לעוקץ-עקרב אירופי לעוקץ-עקרב אפור, אבל שני האחרונים צמחים עשבוניים חד-שנתיים. הגבעול מעוצה בבסיסו, גובהו 15 עד 25 ס"מ. ומכוסה בלבד (שערות קצרות והדוקות) אפור-מכסיף חזק. העלים כולם עגולים או עגולים פחות או יותר (דמוי ביצה רחבה), מרביתם בגודל 1 ס״מ, אפורים, בעלי שערות צפופות והדוקות שפתם אינה גלית (בשונה מעוקץ-עקרב גלוני). התפרחות ארוכות ומרובות פרחים אם כי גם רפות מאוד ודלילות[17][8]. הגביע ארוך כאורך צינור הכותרת או קצר ממנו במקצת או הרבה[8][7]. בכל אופן צינור הכותרת אינו בולט מגביע הפרח (בשונה מעוקץ-עקרב ים-המלח). צינור הכותרת שעיר מבחוץ וקירח לחלוטין מבפנים (בשונה מעוקץ-עקרב ים-המלח). הכותרת שאורכה 4 עד 6 מ״מ, קוטרה כ-4 מ"מ, לבנה ובעלי כתם צהוב קטן בפתח צינור הפרח. אונות פרח חדות ובעלות חוד קצר המופנה כלפי פנים (בשונה מעוקץ-עקרב אפור חודי אונות הכותרת שלו מופנים החוצה). בין אונות הכותרת אין שיניים. היא אינה שעירה בצדה הפנימי. המאבקים קבועים בגובה אמצע צינור הכותרת או למטה מזה. עמוד השחלה קצר בהרבה מהצלקת. אורך הצלקת גדול מרוחבה. הפרודות כרגיל 4, קטנות, דמויות ביצה ובעלות 3 מקצועות. הגביע נשאר זמן מה על הגבעול לאחר שנשרו מתוכו הפרודות. הפריחה מסוף מרץ עד תחילת אוקטובר.
עוקץ-עקרב צהוב
עוקץ-עקרב צהוב (Heliotropium digynum) הוא בן שיח מדברי לא מצוי, קטן ומסועף שכל פרחיו צהובים שהופכות לחום בהיר. אונות הכותרת מחודדות (משולשות וצרות) ואין שיניים משניות מצויות בין האונות, אבל יש קיפול בכל מפרץ שבין האונות. צינור הכותרת מכוסה שערות משי מבחוץ, קירח מבפנים. המאבקים קבועים בקרבת לוע הכותרת ולא המאבקים קבועים בגובה אמצע צינור הכותרת או למטה מזה כבשאר המינים בישראל. פרודות הפרי שעירות. העלים דמוי אזמל מוארכים וצבעם ירוק, מעט כהה. העלים המחוספסים קשים והגבעולים הקשיחים מכוסים שערות כוכביות זקופות, קצרות וקשות. מין זה גדל בעיקר בחולות הנודדים, ואף שולט שם. הוא עמיד לתנועת חול ולחשיפת שורשיו. השורש העומד חשוף מפתח קליפה קשה המונעת התייבשות, מאידך הצמח רגיש לכיסוי על ידי חול רב הקובר אותם כליל וגורם למותו[18]. תפוצתו של עוקץ-עקרב צהוב היא בנגב הצפוני מערבי וגם בדרום הבקעה (בערבה) ובסיני. עוקץ-עקרב צהוב קרוב לעוקץ-עקרב מדברי, והוא נבדל ממנו באונות הכותרת המחודדות שלו, בגוון הקרם של פרחיו הבוגרים, בתפרחותיו הקצרות ומעטות פרחים ובבית גידולו החולי. הפריחה מסוף פברואר עד תחילת מאי.
עוקץ-עקרב ריחני
עוקץ-עקרב ריחני (Heliotropium suaveolens) הוא צמח עשבוני חד-שנתי לא מצוי, קטן עד בינוני, גובהו עד 30 ס”מ, זקוף ומסתעף מבסיסו. הוא נפוץ בבתות ובתי גידול מופרעים בעיקר על חול במישור החוף ועל אדמת בזלת ברמת הגולן. העלים דמויי ביצה רחבה ועליהם כסות דקה ולא צפופה של שערות קצרות, שרועות ושוות המקנות להם גוון מכסיף עדין. הפרחים גדולים יחסית (קוטרם 3 עד 5 מ”מ), מפיצים ריח עדין ונעים בשעות בין הערביים, לבנים ובעלי כתם צהוב עז קטן ולא בולט בלוע צינור הכותרת בשלב הנקבי של הפרח צבע הכתם הופך לצהוב בהיר. צינור הכותרת ארוך רק במקצת מאוגן הכותרת. צינור הכותרת קירח מבפנים ובעל שעירות דלילה או קרח בצידו החיצוני. אונות הכותרת מעוגלות בקודקודן. שם המין. המאבקים קצרים. פרי מורכב מ-2 עד 4 פרודות זעירות. עוקץ-עקרב ריחני פורח במשך כל הקיץ ויותר מסוף אפריל עד תחילת דצמבר.
עוקץ-עקרב שעיר
עוקץ-עקרב שעיר (Heliotropium hirsutissimum) הוא צמח עשבוני חד-שנתי לא מצוי. הפריחה מסוף אפריל עד תחילת נובמבר. ראו ערך מורחב.
עוקץ-עקרב שעיר-פרי
עֹקֶץ-עַקְרָב שְׂעִיר-פְּרִי (Heliotropium lasiocarpum) הוא צמח עשבוני חד-שנתי ים-תיכוני נדיר מאוד. גדל בבתי-גידול מופרים. הוא נדיר מאוד בגולן, בקעת חולה, הגליל התחתון, הרי יהודה, עמון, מואב. תפוצתו בעיקר באזורים החמים ממצרים עד דרום מזרח רוסיה האירופית ועד צפון מרכז סין[19][20].
הפרחים הדוקים זה לזה בצפיפות והתפרחת נראית כזנב רחב בו ניכרים שני טורים. הפרודות מכוסות בצפיפות שערות מפושקות.
לבלוב העלווה מסוף מרץ והקמילה באמצע אוקטובר. הפריחה מאמצע מאי עד תחילת ספטמבר. פרי ירוק מצוי מסוף מאי, פרי בשל מצוי בסוף אוגוסט והפצת הזרעים מתחילת ספטמבר ועד סוף נובמבר.
עוקץ-עקרב שרוע
עוקץ-עקרב שרוע (Heliotropium supinum) הוא צמח עשבוני חד-שנתי לא מצוי, שרוע, מלבין-מאפיר של מעונות לחים. הצמח, שגובו 15 עד 40 ס"מ, מסועף מבסיסו, מכוסה בשערות ארוכות, זקופות ודלילות, ובין השערות האלה ישנן שערות קצרות, שרועות וצפופות. העלים דמויי ביצה, בעלי חוד קהה בראשם ושפתם אינה גלית. התפרחת קצרה יחסית, ובה פרחים לבנים זעירים שגודלם 1 עד 2 מ”מ אונות הכותרת מעוגלות בקודקודן ומסתיימות בחוד קהה. בין אונות הכותרת אין שיניים זקופות. אורך הצלקת גדול מרוחבה. עמוד השחלה ארוך מהצלקת. אונות הגביע אינן מתפשקות לצדדים בזמן הבשלת הפרי והגביע נושר יחד עם הפרי
הפרי אינו נפרד ל-4 פרודות בהבשלתו, ובכך הוא שונה משאר בני מינו. הפרודות נשארות מלוכדות לכדי פרודה גדולה (3 עד 4 מ״מ) ומבריקה, פחוסה בצדה האחד וקמורה בצדה השני ומעובה בשפתה הפרודה שבה רק זרע אחד ניתקת מהצמח יחד עם הגביע הסגור. עוקץ-עקרב שרוע גדל בקרקעות כבדות ובמיוחד של שלוליות חורף או שדות המוצפים בחורף. נפוץ ברוב אזורי צפון הארץ ומרכזה. הלבלוב בתחילת מאמצע מרץ והפריחה עיקרה מאמצע מאי עד תחילת נובמבר.
קישורים חיצוניים
- עוקץ-עקרב, באתר ITIS (באנגלית)
- עוקץ-עקרב, באתר NCBI (באנגלית)
- עוקץ-עקרב, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עוקץ-עקרב, באתר Tropicos (באנגלית)
- עוקץ-עקרב, באתר GBIF (באנגלית)
- עוקץ-עקרב, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Heliotropium, POWO plants of the World Online. Published on the Internet, 4-7-2024
- ^ Heliotropium, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, 6-2024
- ^ עוקץ-עקרב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 4-7-2024
- ^ 4.0 4.1 א. פאהן, ד. הלר, מ. אבישי, מגדיר לצמחי התרבות בישראל, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1998, עמ' 355-356
- ^ מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 1930
- ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 525-30
- ^ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 361-365
- ^ Euploca ovalifolia, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ עוקץ-עקרב ביצני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ דרור מלמד, עוקץ-עקרב ביצני, באתר צמח השדה
- ^ Heliotropium curassavicum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ עוקץ-עקרב בשרני, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 14.0 14.1 עזריה אלון, מיכה לבנה, דוד הלר (ע), כרך 11, החי והצומח של ארץ ישראל, רמת גן: משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע, 1983, עמ' 43-4
- ^ 15.0 15.1 15.2 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 141-2
- ^ 16.0 16.1 אבי שמידע, כרך ב, מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 70, 84
- ^ עוקץ-עקרב, באתר צמחיית ישראל וסביבתה, 4-7-2024
- ^ אבינעם דנין, ערך מיכה לבנה (ע), הצומח בנגב: (מצפון לנחל פארן), תל אביב: ספרית פועלים והוצאת יחדיו, 1977
- ^ Heliotropium lasiocarpum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ עוקץ-עקרב שעיר-פרי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
39230407עוקץ-עקרב