עוזי אבן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עוזי אבן
פרופ' עוזי אבן
פרופ' עוזי אבן
לידה 18 באוקטובר 1940 (גיל: 83)
תשרי ה'תש"א
ענף מדעי כימיה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
תרומות עיקריות

ייצור וחקר אלומות מולקולריות קרות

חבר הכנסת
31 באוקטובר 200217 בפברואר 2003
(15 שבועות ו־5 ימים)
כנסות 15

יעקב עוזי אבן (נולד ב-18 באוקטובר 1940) הוא פרופסור אמריטוס בבית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מרצ בשלהי הכנסת ה-15.

ביוגרפיה

אבן נולד בחיפה. אביו, גדליה קמינצקי-אבן, שימש כראש המחלקה המדינית של הש"י בעיר. הוא בעל תואר ראשון ושני בפיזיקה מהטכניון ותואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. את שירותו הצבאי הוא עשה כמדען גרעין בכור הגרעיני בדימונה, והגיע לדרגת סגן-אלוף. ב-1968 עזב את עבודתו בכור והצטרף ללק"ם.[1] במקביל לעבודתו המדעית, כתב אבן מאמרים בתקשורת על מדיניות הגרעין הישראלית ותפוצת הנשק הגרעיני בעולם.

פרופ' אבן הוא חבר בית הספר לכימיה באוניברסיטת תל אביב ואף כיהן כראש בית הספר בין השנים 19891993. מחקרו עוסק בייצור וחקר אלומות מולקולריות קרות. הוא פיתח, בשיתוף פעולה עם נחום לביא, מקור יונים המבוסס על התפשטות על-קולית (Supersonic Expansion Ion Source). על תלמידיו ברבות השנים נמנים הפרופסורים אביב עמירב ואורי צ'שנובסקי.

פעילותו הפוליטית

במאי 1981 הדליף אבן לראש האופוזיציה, שמעון פרס, את דבר ההכנות של ראש הממשלה מנחם בגין למבצע אופרה להפצצת הכור הגרעיני "אוסיראק" בעיראק.[2] בעקבות ההדלפה כתב פרס לבגין ודחק בו לבטל את המבצע ולטפל בסכנה באמצעות לחץ פוליטי על צרפת, ספקית הכור, וכן על משטרו של סדאם חוסיין. בסופו של דבר, גרם המכתב לדחיית המבצע בלמעלה מחודש.

באותה שנה התמודד לראשונה לכנסת ה-14 במסגרת רשימת מרצ אך הגיע למקום לא ריאלי. שלוש שנים מאוחר יותר שב והתמודד ונבחר במקום ה-13 בפריימריס של המפלגה. בשלהי הכנסת החמש עשרה, ב-31 באוקטובר 2002, הושבע אבן כחבר הכנסת והחל לפעול בוועדה לקידום מעמד האישה ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה. בבחירות 2003 שוב כשל בפריימריס (הוא הוצב במקום ה-15 ברשימה לכנסת) ופרש מהחיים הפוליטיים.

פרופ' אבן קרא, משיקולי בטיחות, לסגור את הכור הגרעיני בקריה למחקר גרעיני - נגב.[3] הוא בדעה שיש הגזמה רבה בהצגת האיום הקיומי על ישראל הגלום בתוכנית הגרעין האיראנית,[4] ובניגוד לגישה הרווחת בישראל לפיה הסכם המעצמות על תוכנית הגרעין האיראנית רע לישראל, הציג עמדה לפיה "ההסכם שנחתם עדיף על המצב הקיים, משום שהוא מעכב לפחות ב-15 שנה את היכולת של איראן לפתח פצצה גרעינית, ובעצם מעקר את כל התוכנית שלה".[5]

ב-2018 הוענק לו תואר יקיר העיר תל אביב-יפו.[6]



קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עוזי אבן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דיסקרטי (המשך), באתר הארץ, 22 באפריל 2005
  2. ^ אורי דן, בין בגדאד וטהראן, ג'רוזלם פוסט, 12 ביולי 2005
  3. ^ אלכס דורון, פרופסור עוזי אבן: לסגור את הכור בדימונה מייד, חדשות האנרגיה, 15 במרץ 2011
  4. ^ עוזי אבן, איום קיומי עלאק, באתר "mako",‏ 2 במרץ 2015
  5. ^ עוזי אבן, תרגיעו: אפשר לחיות עם הסכם הגרעין, באתר ynet, 15 ביולי 2015
  6. ^ פרסום שמות יקירי העיר תל אביב-יפו לשנת 2018 באתר "local"
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0