עבר יומו בטל קרבנו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבר יומו בטל קרבנו ובצורתו השימושית יותר עבר זמנו בטל קרבנו, הוא פתגם עברי שמשמעו: אין טעם בעשיית הדבר לאחר שעבר הזמן המתאים לעשייתו.

מקור הפתגם

הדין לפיו "עבר יומו בטל קורבנו" מקורו בדרשת הספרא[1]: ”דבר יום ביומו (ויקרא, כ"ג, ל"ז), מלמד שאם עבר היום ולא הביאן אינו חייב באחריותן”. מכח דרשה זו נפסק במשנה (תלמוד בבלי, מסכת תמורה, דף י"ד עמוד א') שקרבנות ציבור אין חייבים באחריותם, אם מסיבה כלשהי לא הקריבו את אחד מקרבנות היום, אי אפשר ולפיכך אין חובה להקריבן בתורת "תשלומין" כעבור זמן. זאת בשונה מקרבנות יחיד, שאם לא הביאם היום עליו להביאם כשיוכל לעשות זאת.

במסכת ברכות נידונה האפשרות שלא יהיה ניתן להתפלל תפילת תשלומים במקרה ששכחו להתפלל תפילת מנחה, שמא בדומה לקרבנות נאמר גם בתפילות הכלל שאם עבר יומו בטל קרבנו. להלכה נדחתה אפשרות זו ואפשר להשלים את התפילה בתפילת ערבית כפולה.

לגבי קריאת פרשת השבוע פסק הרמ"א[2] שאם לא קראו את הפרשה הראויה בשבת, אין אומרים בזה "עבר זמנו בטל קרבנו" וצריכים לקרוא בשבוע הבא גם את פרשת השבוע שעבר.

לגבי הבדלה נפסק כי מי שלא הבדיל עד יום רביעי, עבר זמנו ובטל קרבנו ואינו יכול עוד להבדיל עד למוצאי השבת הבאה[3].

שימושים

בשפה העברית בת זמננו נעשים בפתגם זה מספר שימושים, שמשמעותם המדויקת שונה והושאלה מן הפתגם המקורי:

  • דבר שנעשה לשעתו מאבד את תוקפו לאחר שלא נוצל בזמן המקורי שנקבע עבורו[4].
  • במשמעות קרובה למשמעות המקורית: החמצת הזדמנות. שימוש מקובל במיוחד בתחום המשפטי שבו לאחר תקופה קשה מאד להשיג ראיות קבילות וגם חוקי ההתיישנות מאיימים על סיכויי התביעה. שימוש דומה נעשה בתזכורת לניצול זכויות ממוניות ואחרות הקצובות בזמן[5].
  • במשמעות כללית של ניצול הזמן; בשימוש זה מתייחסת המילה "קרבנו" אל הזמן עצמו. הפתגם בהקשר זה מדרבן את השומע לנצל כל רגע בשל היותו חד-פעמי וחולף, ולאחר שיעבור זמנו שוב יתבטל קרבנו - לא יהיה ניתן לעשות בו שימוש.
  • שימוש נוסף בפתגם המקובל בשיח הישראלי הוא: עבר מפואר אין בו כדי להצדיק השקעה עכשווית, כי לאחר שעבר זמנו של הדבר אין לו חשיבות כלשהי[6].
  • מי שלא התייצב בשעה שנקבעה לו, איבד את תורו[7].

פתגם מקובל אחר בעל משמעות זהה, הוא: "משלוח מנות אחרי פורים"[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פרשת אמור פרשתא יב הלכה ט.
  2. ^ דרכי משה, אורח חיים, סימן קלה ס"ק ב; ובשולחן ערוך שם סעיף ב.
  3. ^ ראו: רבי חיים בנבנישתי, שיירי כנסת הגדולה, אורח חיים, הגהות הטור סימן רצט בסופו.
  4. ^ פסק בית הדין הגדול לערעורים שקיבל תביעה לביטול הסכם גירושין שלאחריו שבו בני הזוג לדור יחד והתגרשו רק לאחר תקופה.
  5. ^ למשל כאן: אליצפן רוזנברג, חייל משוחרר? אל תשכח את הפיקדון האישי, באתר ynet, 9 בינואר 2010.
  6. ^ ראו למשל: אורי יזהר, עבר זמנו בטל קורבנו, על התנועה הקיבוצית, בפורטל התנועה הקיבוצית "אתר הקיבוצים". יעקב כץ (כצל'ה) על האיחוד הלאומי: כצל'ה: "חופשי ומאושר", באתר ערוץ 7, 18 בפברואר 2013.
  7. ^ שימוש לדוגמה: דוד טל, במליאת הכנסת.
  8. ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית: מס שפתיים, באתר nrg‏, 18 בפברואר 2010.