סרצנים
(הופנה מהדף סרקנים)
"סָרָצֶנִים" או "סָרָקֶנִים" (בלטינית: Saracen) היה הכינוי שנתנו הרומאים העתיקים לכל השבטים "הפראיים" שממזרח לאימפריה שלהם. בימי הביניים (בייחוד בתקופת מסעות הצלב) היה סרצנים הכינוי לערבים, לפרסים, לטורקמנים, ולמוסלמים בכלל בפי הנוצרים, בין אם מוצאם מחצי האי ערב, מאסיה הקטנה או מכל מקום אחר.[1]
יש המשערים כי מקור המילה במונח הערבי شرقيين (שַׁרְקִיִין), שמשמעותו "מזרחיים", אך על פי המילון האנגלי של אוקספורד אין ודאות כי אטימולוגיה זו נכונה. על פי השערה אחרת מקור המילה הוא ב"מושתרקה" כלומר משותף, במשמעות שותפיהם של הרומאים בשמירה על הלימס. בכתבים הנוצריים מבואר המונח כמכוון ל"אלו שאינם מצד שרה", לאמור צאצאי ישמעאל בן הגר. בזמנים מאוחרים יותר שימש המונח גם לציון שודדי ים מן הים התיכון.
קישורים חיצוניים
- זאב רובין, על מאוויה (Mavia) מלכת הסאראקנים, קתדרה 47, מרץ 1988, עמ' 49-25
