סרגיי ויטה
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
הרוזן סרגיי יולייביץ' וִיטֵּה (ברוסית: Серге́й Ю́льевич Ви́тте; הולנדית: Witte; 29 ביוני 1849 - 13 במרץ 1915), נודע גם בתור סרגיוס ויטה היה מדינאי רב השפעה ומי שעמד בראש תיעושׂ האימפריה הרוסית. הוא היה גם מחבר מנשר אוקטובר וקידם את החוקה הרוסית הראשונה. וייטה גם היה ראש מועצת השׂרים (ראש הממשלה הרוסית).
הוא נולד בטביליסי שבגאורגיה בשנת 1849 במשפחה של גרמנים-בלטים. למד באוניברסיטת אודסה. לאחר הלימודים עבד במערכת מסילות הברזל.
בתפקידו של ויטה כשׂר האוצר הרוסי מ-1892, ביצע רפורמות רבות ברוסיה שהראשונה ביניהן הייתה תיעושׂ המדינה. עזב את התפקיד בשנת 1903. בשנים 1905–1906 היה ראש הממשלה. במהלך מהפכת 1905 נאלץ להתפטר לטובת מחליפו איוואן גורמיקין.
התחתן עם יהודיה שהתנצרה.
פגישתו עם הרצל
באוגוסט 1903, לאחר פרעות קישינב, נפגש איתו תאודור הרצל. ויטה פתח בנאום אנטישמי: "היהודים מספקים די סיבות לאיבה. יש בהם שחצנות אופיינית, אולם רובם עניים, ומפני שהם עניים הם מלוכלכים ועושים רושם דוחה. הם גם עוסקים בכל מיני עיסוקים מכוערים ומלווים בריבית. ומשום כך קשה כל-כך להגן עליהם. ובכל זאת, הנני ידיד היהודים". ויטה הוסיף כי קשה להגן עליהם משום ש"מיד יקומו ויאמרו כי קנו אותך בכסף". לדבריו, אמר לצאר המנוח אלכסנדר השלישי: "אילו היה אפשר להטביע ששה או שבעה מיליונים היהודים בים השחור, הייתי מצדד בכך בהחלט. אבל אם אי-אפשר הדבר, יש להניח להם לחיות". הרצל הציג את תוכניתו ליציאת היהודים וביקש מוויטה שהממשלה תנקוט "צעדים מסוימים של עידוד", וויטה השיב: "אך הרי מעודדים את היהודים להגירה, למשל בבעיטות באחוריים". הרצל הציג את בקשותיו, ובהן הסרת האיסור על רכישת מניות הבנק הציוני. ויטה הבטיח לעזור.[1]
קישורים חיצוניים
- סרגיי ויטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- סרגיי ויטה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ עמוס אילון, הרצל, עמ' 417–418.
29897296סרגיי ויטה
- קצרמר פוליטיקאים
- קצרמר האימפריה הרוסית
- האימפריה הרוסית: פוליטיקאים
- ראשי ממשלת רוסיה
- מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- גרמנים-בלטים
- אבירי מסדר העיט השחור
- מסדר כוכב רומניה
- רוזנים רוסיים
- שרי האוצר של רוסיה
- סגני ראש ממשלת רוסיה
- אישים הקבורים בבית העלמין טיחווין
- ילידי 1849
- נפטרים ב-1915