סמיוטיקה

סמיוטיקה היא חקר הסימנים ומערכות סימנים. העיסוק המקורי של הסמיוטיקה התמקד בשפות טבעיות. עם הזמן הסמיוטיקה החלה לכלול מערכות סמלים נוספות כמו שפת תכנות, שפה פורמלית ומערכות סמלים (כמו קוד מורס או כתב ברייל). בהמשך הסמיוטיקה התרחבה גם למערכות טבעיות שונות אשר יצרו תתי תחומים כמו ביו-סמיוטיקה, סוציו-סמיוטיקה, אתנו-סמיוטיקה וסמיוטיקה אבסטרקטית.

"סימיוזה" היא תהליך הפירוש של סימן או התהליך של יצירת משמעות.

תחום העיסוק

השאלה העיקרית שבה עוסקת הסמיוטיקה היא מה שמכונה, "בעיית האבטיפוס" (the prototype problem), כלומר בשאלה כיצד אנו מזהים עצמים שונים כבעלי משמעות זהה ומדוע נראה כי למרות יכולתנו לעשות זאת, אנו זקוקים תמיד גם לאבטיפוס המייצג את המשמעות הזו. כדי להבין את הבעיה, נסו לדמיין שולחן. סביר להניח שרובכם ראיתם בדמיונכם לוח עץ מרובע בעל ארבע רגליים. למרות זאת לא תתקשו לזהות שולחנות בעלי צורה שונה ומשונה, או בעלי מספר כלשהו של רגליים, כשולחנות. השאלה היא אם כן, מה הופך את השולחן לבעל משמעות "שולחנית", ומדוע למרות יכולתנו להעניק משמעות כזו לעצמים שונים ומשונים, רובנו יתארו "סתם שולחן" כאותו אבטיפוס.

סמיוטיקה והבלשנות המבנית

הבלשנות המבנית מנסה לתאר את המערכת הלשונית כמערכת של מסמנים. ככזאת, העיסוק בצימוד של "ערך" למסמן לשוני נתון הוא אחד העיסוקים העיקריים במחקר המבני אודות הלשון. רוב הבלשנים המשתייכים לאסכולה המבנית, מקבלים כנקודת המוצא שלהם את הניגוד הלשוני, כפי שהוגדר על ידי פרדינן דה סוסיר, כמקור להיווצרותו של הערך הלשוני, תוך ניסיון להימנע מהשימוש במונח "משמעות" שאינו מוגדר באופן מדויק מספיק לטעמם ואי לכך מעורפל ולא מדעי דיו.

הבלשן הדני לואי יילמסלאו (Hjelmslev) בספרו "Prolegomena to a theory of language", המשיך לפתח את הרעיונות של סוסיר בדבר מסמן ומסומן, תוך ביקורת הן עליהם והן על הבלשנות המבנית של תקופתו. לתורתו הסמיולוגית הוא קרא בשם "גלוסומטיקה" - "מחקר יחידות שפה".

סמיוטיקה חישובית

סמיוטיקה חישובית היא הניסיון להנדס את תהליך הסימון בצורה שניתנת למעקב. ניתן לתפוס סמיוטיקה חישובית כצורת חקירה של בינה מלאכותית וייצוג ידע, שמושרשת בתאוריית הסימנים.

סמיוטיקה רפואית

סמיוטיקה רפואית חוקרת את הצורה שבה מפרשים חולים את הסימפטומים שלהם, ומעניקה חשיבות מיוחדת לדרך שבה חולה מתאר כאב או סימפטומים אחרים, שפיזיולוג אינו יכול לחוות או למדוד ישירות.

סמיוטיקה ותורת הספרות

סמיוטיקה ספרותית מחילה את תורת הסימנים (וכן תורת התקשורת ותורת האינפורמציה) על פרשנות של יצירות ספרות. לעיתים קרובות נוטים סמיוטיקאים ספרותיים להשתמש בכלים וטכניקות של "מדעים קשים", כגון מתמטיקה וניתוח ממוחשב של טקסטים, לביקורת ספרותית.

סמיוטיקה וסוציולוגיה

אחרים, כמו החוקר הצרפתי רולאן בארת, ומרקסיסטים רבים, משתמשים בשיטות סמיוטיות כמכשיר לביקורת פוליטית וחברתית. מוצרי תרבות הפופ נעשו למטרות שכיחות לגישה הסמיוטית. בארת, למשל, פרסם מחקרים רבים המנתחים פרסומות, סדרות טלוויזיה, משחקי ילדים וכדומה. מחקרים אלה התפרסמו גם בעברית בספר "מיתולוגיות".

סמיוטיקה בחינוך

סמיוטיקה בחינוך הוא תחום אשר התפתח מאד בעולם החל מסוף המאה ה-20. בארצות הברית, באוסטרליה, באנגליה, בצרפת, בגרמניה, באיטליה, בספרד, בפינלנד, בדרום אמריקה וכו' קמו מגמות בבתי ספר לחינוך ובאוניברסיטאות, וכמו כן הוקמו קבוצות ומכוני מחקר. יישומיי סמיוטיקה בחינוך בודקים תרומתם של המודלים הסמיוטיים, ובמיוחד תרומתו של המודל הסמיוטי של הפילוסוף האמריקאי צ'ארלס סנדרס פירס לסוגיות חינוך והוראה. ג' ל' למקה (J. L. Lemke) מאוניברסיטת שיקגו עוסק בניתוחי מולטימדיה ומשחקי מחשב וכן בניתוחים סמיוטיים בחינוך למדע.

בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 עסקו בצרפת ביישומי המודל הסמיוטי של גרימס L'ecole de Paris. קבוצת פרפיניאן וחבריה, ,G. Deledalle, Marty R. עסקו בהפצת המודל האמריקאי של פירס ויישומו בסוגיות חינוכיות. Benazet תלמידו של Marty, בנה מודל הערכה למולטימדיה חינוכיים המתבסס על המודל הסמיוטי של צ'ארלס סנדרס פירס.

Nicole Everaert-Desmedt פעילה בבלגיה בנושאי חינוך ויישומי הסמיוטיקה של פירס.

קיימים יישומי סמיוטיקה רבים בלימודי אמנות, בחינוך לתקשורת, ספרות, מוזיקה ומדעים. במיוחד בולט נושא החינוך המתמטי. קמו קבוצות רבות ונערכו כנסים בפינלנד, באוסטרליה, באנגליה בארצות הברית בנושא תרומת הגישה הסמיוטית לחינוך המתמטי. התחום זכה לפיתוח נרחב על ידי פול ארנסט (Paul Ernest) הבריטי וקבוצת "POME Philosophy of Mathematics Education" מקדישה מקום רב במחקר ביישומי הסמיוטיקה לחינוך המתמטי.

תת-התחום "סמיוטיקה חברתית" (Social Semiotics), פותח באנגליה על ידי גונתר קרסס (Gunther Kress) וכן על ידי מיכאל הולידי (Michael Halliday). זרם זה משפיע מאד גם על המחקר בנושא החינוך המתמטי וכן החינוך הלשוני.

ההיסטוריה של הסמיוטיקה

ג'ון לוק הוא הראשון שטבע את המונח סמיוטיקה בשנת 1690 בחיבורו "An essay concerning human understanding".

צ'ארלס פירס (1839–1914), ממכונני האסכולה הפרגמטית בפילוסופיה, ייסד את הסמיוטיקה כתחום מחקר. צורה זו של סמיוטיקה מבוססת על התפיסה כי סימנים מורכבים מיחס משולש בין עצם, ייצוגו והנמען המפרש את הסימן.

פרדינן דה סוסיר (1857–1913), ממייסדי הבלשנות המודרנית, יצר, בערך באותו זמן כמו פירס, תחום מחקר שקרא לו "סמיולוגיה". סוסיר ביסס מושג של הסימן כבנוי משני אלמנטים, מסמן ומסומן וקבע ששני אלו מקיימים ביניהם קשר שרירותי. יש דעה של חוקרים אחרים לפיה הקשר בין הסימן למסומן הוא טבעי ולא שרירותי; ראה הבקורת של אמיל בנבניסט. המחלוקות סביב שאלה זאת היא המחלוקת סביב טבע או הסכמה בלשון. אומברטו אקו גרם לקהל רחב להיוודע לסמיוטיקה על ידי פרסומיו השונים, שהמוכר בהם הוא A Theory Of Semiotics. אקו הכיר במפורש בחשיבותו של פירס.

סמיוטיקה התפתחה כענף של הסטרוקטורליזם, ורבים מחוקריה יצאו מאסכולה זו. עם זאת, מאז שנות השישים, כאשר הפוסט סטרוקטורליזם תפס מקום מרכזי בשיח האקדמי, הפכה הסמיוטיקה לכלי מרכזי בידיהם.

סמיוטיקה ותורת המערכות המרוכבות

החל משנות ה-80 של המאה ה-20, לצד התפתחותה של היכולת לבצע סימולציות חישוביות, התפתח ענף מתמטי הקרוי תורת המערכות המרוכבות (Complex Systems Theory) המבקש להסביר באמצעים חישוביים, את הדינמיקה של תהליכים מורכבים ביותר, בתחום מדעי הטבע בעיקר (אסטרופיזיקה, תרמודינמיקה, אקולוגיה ועוד), אך גם בתחום מדעי החברה. כחלק ממחקר זה זוהה תהליך פשוט למדי שהחוקרים מכנים אותו "סמיוזה פתוחה" (Open-Ended Semiosis). מהמחקר עולה כי סמיוזה פתוחה היא אחד מהתהליכים הבסיסיים המתרחשים בכל מערכת שבה יצורים חיים מקיימים ביניהם אינטראקציה, ושניתן להסביר באמצעותה את האופן שבו נוצר שיתוף פעולה כתוצאה מאינטראקציות אלה. בהתאם למודל שפותח על-פי ממצאים אלה (בין היתר על ידי נורמן ל' ג'ונסון ממעבדות לוס-אלאמוס של ממשלת ארצות הברית), משמעות מוענקת לפרטי מידע (או סמלים במשמעותם הסמיוטית הרחבה), על ידי תהליך איטרטיבי של יצירת רשת של קשרים ביניהם ומציאת מסלולים אופטימליים ברשת זו. מודל זה מאפשר לבסס את הסמיוזה כגורם המרכזי ביצירתה של "אינטֶליגנציה סימביוטית" המבוססת על סוג של שיתוף פעולה בתוך קבוצה של פרטים, שמאפשר פתרון של בעיות מורכבות ביותר ביחס ליכולתם האינדיבדואלית של הפרטים בקבוצה. המחקר בתחום זה שופך אור על האופן שבו פועלות חברות של בעלי חיים בביצוע של משימות מורכבות (למשל, נדידת הציפורים), ואף על דרכי הפעולה של ארגונים אנושיים.

לקריאה נוספת

• רולאן בארת, מיתולוגיות, מצרפתית: עידו בסוק, הוצאת בבל 1998.
• רולאן בארת, יסודות בסמיולוגיה, מצרפתית: אבנר להב, הוצאת רסלינג, 2006.
• פרדינן דה סוסיר, קורס בבלשנות כללית. מצרפתית: אבנר להב (על פי המהדורה של שארל באיי ואלבר סשהיי, 1916). הוצאת רסלינג, תל אביב 2005.
• דניאלה זבידה, הסמיוטיקה החינוכית להשבחת ההוראה והלמידה. הוצאת ספרי ניב, תל אביב 2017

• Umberto Eco, Trattato di semiotica generale. Milano: Bompiani 1975.
• Umberto Eco, A Theory of Semiotics. Bloomington: Indiana University Press 1976. מסת"ב 0-253-35955-4, מסת"ב 0-253-20217-5.
• Louis Hjelmslev, Omkring sprogteoriens grundlaeggelse. Copenhagen 1943.
• Louis Hjelmslev, Prolegomena to a Theory of Language. tr. by Francis J. Whitefield. Madison, Milwaukee & London: University of Wisconsin Press 1961.

קישורים חיצוניים

• גישה סמיוטית להשבחת תהליכי הוראה וחינוך בעריכת דניאלה זבידה
• מהי תרבות לגבי הסמיוטיקה של התרבות מאת איתמר אבן-זהר
• סמיוטיקה למתחילים (באנגלית)
• סמיוטיקה של הרשת (באנגלית)
• אנציקלופדיית סימנים (באנגלית)
• מאגר מידע על סמיוטיקה (באנגלית)
• אתר פרויקט האינטֶליגציה הסימביוטית של מעבדות לוס-אלאמוס (באנגלית)
• מאמר על צ'ארלס סנדרס פירס, מייסד הסמיוטיקה האמריקאית (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23965366סמיוטיקה