סלייד גורטון
לידה |
8 בינואר 1928 שיקגו, אילינוי, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
19 באוגוסט 2020 (בגיל 92) קלייד היל, וושינגטון, ארצות הברית | ||||
שם מלא | תומאס סלייד גורטון השלישי | ||||
מדינה | ארצות הברית | ||||
השכלה | אוניברסיטת קולומביה, דארטמות' קולג' | ||||
עיסוק | משפטן, פוליטיקאי | ||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||
| |||||
|
תומאס סלייד גורטון השלישי (באנגלית: Thomas Slade Gorton III; ) היה פוליטיקאי ומשפטן אמריקאי, שכיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם מדינת וושינגטון בשנים 1981–1987 ושוב מ-1989 עד 2001. טרם כהונתו בסנאט היה התובע הכללי של וושינגטון וחבר בית הנבחרים המדינתי שלה. גורטון זכה למוניטין לאומי לאחר שהביס את וורן מגנוסון, לשעבר הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית ודמות ותיקה במדינת וושינגטון, בבחירות 1980 לסנאט.
ביוגרפיה
בינואר 1928 נולד גורטון בשיקגו שבאילינוי וגדל בפרוור אוונסטון הסמוך, בנם של רות (לבית ישראל) ותומאס סלייד גורטון הבן, צאצא של אחד ממייסדי החברות שיהפכו לימים לתאגיד "Gorton's of Gloucester". אחיו הצעיר הוא השופט נתנאל מ. גורטון מבית המשפט הפדרלי המחוזי של ארצות הברית במסצ'וסטס. את ראשית לימודיו הגבוהים השלים בדארטמות' קולג', ולאחר מכן קיבל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת קולומביה. גורטון שירת בצבא ארצות הברית מ-1945 עד 1946, ולאחר מכן בחיל האוויר של ארצות הברית בשנים 1953–1956. הוא המשיך לשרת בכוחות המילואים של חיל האוויר עד 1980, עת פרש בדרגת קולונל. הוא התיישב בוושינגטון על מנת שיוכל ליהנות מסקי ומשיט מפרשיות, וחיש מהר פתח בקריירה פוליטית[1].
גורטון עסק בעריכת דין ונכנס לפוליטיקה של ארצות הברית בשנת 1958. בשנה זו נבחר אל בית הנבחרים של וושינגטון, בו כיהן מ-12 בינואר 1959 עד 13 בינואר 1969. במרוצת שנותיו בבית המחוקקים המדינתי התברג בין בכירי הסיעה הרפובליקנית בבית הנבחרים המדינתי, ובשנתיים האחרונות לכהונתו (1969-1967) היה מנהיג הרוב בבית הנבחרים. לאחר מכן כיהן כתובע הכללי של וושינגטון משנת 1969 ועד שנבחר לקונגרס ב-1981. במהלך שלוש כהונותיו כתובע הכללי, זכה גורטון להכרה על כך שנקט בצעד יוצא דופן של ליטיגציה אישית בפני בית המשפט העליון של ארצות הברית כדי להציג את עמדות מדינת וושינגטון בסוגיות מסוימות. למשל, ב-1970 תבע גורטון את ליגת ה-MLB לאחר ההפסד של הקבוצה "סיאטל פיילוטס", מה שהוביל בסופו של דבר לייסוד הקבוצה "סיאטל מארינרס"[2].
בשנת 1980 נבחר גורטון לראשונה אל הסנאט של ארצות הברית. הוא ניצח את הסנאטור המכהן מטעם המפלגה הדמוקרטית וורן מגנוסון, מוותיקי הסנאט שמילא את תפקיד הנשיא הזמני של הסנאט של ארצות הברית ושהיה בעל מוניטין רב בוושינגטון[3]. הוא גרף 54% מקולות הבוחרים, לעומת 46 האחוזים של מגנוסון. בעקבות ניצחון זה נודע כ"קוטל הענקים"[4]. גורטון הושבע לתפקידו בראשית ינואר 1981, אך כהונתו נגדעה ב-1986 לאחר שהפסיד לברוק אדמס, לשעבר מזכיר התחבורה של ארצות הברית בממשלו של הנשיא ג'ימי קרטר. שנתיים לאחר הפסדו לאדמס, התמודד גורטון ב-1988 פעם נוספת לסנאט האמריקאי – הפעם למושבה השני של וושינגטון, שהתפנה בידי בעל בריתו הפוליטי דניאל ג'. אוונס (אנ'). בבחירות אלה גבר בפער זעום על חבר בית הנבחרים של ארצות הברית הדמוקרטי מייק לאורי.
בסנאט, לגורטון היה דפוס הצבעה מתון עד שמרני, ולא פעם זכה לבוז צמד קבוצות באוכלוסייה שטענו כי לגורטון עוינות עזה כלפי עמים ילידים בארצות הברית[5]. האסטרטגיה שלו לבחירה מחדש אל הסנאט ב-1986 חגה סביב השגת שיעור גבוה של קולות באזורים מחוץ למחוז קינג הנוטה לשמאל הפוליטי. גורטון כינה את עצמו "מתון נלהב", ובמהרה ביסס את עצמו כלעומתי[4]. הוא מונה לחבר בוועדת התקציב של הסנאט ותמך ביוזמותיו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן לקיצוץ במסים ובהוצאות על רווחה ובמקום זאת חיזוק הכוחות המזוינים. עם זאת, יחסיו עם הנשיא רייגן עלו על שרטון כשתמך בתיקון לשוויון זכויות והעדיף את השימוש בכספים פדרליים למימון הפלות עבור נשים עניות[4].
ב-1994 נבחר גורטון לכהונה נוספת בסנאט, וניצח את חבר מועצת מחוז קינג רון סימס (אנ') עם 56& מהקולות. הוא היה לחבר משפיע בוועדת הכוחות המזוינים של הסנאט שכן היה החבר היחיד בוועדה במהלך כהונתו שהגיע לדרגת פיקוד בכירה באחת מזרועות הכוחות המזוינים – חיל האוויר. במהלך 1996 פעל גורטון למען מסע הבחירות של גורדון סמית' (אנ') לסנאט האמריקאי באורגון. ב-1999 נמנה גורטון בין עשרה סנאטורים רפובליקנים שהצביעו נגד האשמתו של הנשיא ביל קלינטון בעדות שקר במסגרת משפט הדחתו, על אף שהצביע בעד האשמתו בשיבוש מהלכי משפט. בבחירות 2000, מועמדת המפלגה הדמוקרטית מריה קנטוול ניהלה קמפיין עיקש נגד גורטון וגברה עליו ב-2,229 קולות בלבד[6]. יתר על כן, שבטי הילידים של וושינגטון התנגדו נחרצות לגורטון בשנה זו מפני שבמהלך כהונתו פעל בעקביות להחלשת ריבונותם במדינה. התמודדותו מול קנטוול הייתה מערכת הבחירות הצמודה ביותר לסנאט של ארצות הברית בהיסטוריה של מדינת וושינגטון[7].
לאחר הפסדו בשנת 2000 המשיך גורטון בעשייה ציבורית מחוץ לגבעת הקפיטול. ב-2002 מונה לחבר בוועדה לחקר אירועי ה-11 בספטמבר[8]. בערוב ימיו היה דירקטור, עמית במכוני מחקר, ויושב ראש של ועדות פעולה פוליטיות. בשנת 2010 ייצג גורטון את עיריית סיאטל בתובענה ייצוגית שהגישה נגד איש העסקים קליי בנט, במסגסרת מאבקה נגד העברת קבוצת הכדורסל "Seattle SuperSonics" לאוקלהומה תחת השם "אוקלהומה סיטי ת'אנדר". לבסוף העירייה הסכימה להעברת הקבוצה לאוקלהומה תמורת 45 מיליון דולר אמריקאי עם אפשרות ל-30 מיליון דולר נוספים[9]. במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 התנגד למועמדותו של דונלד טראמפ, ובמקום זאת תמך במועמדותו של הפוליטיקאי העצמאי אוון מקמלין[10]. מאוחר יותר אף תמך בהדחתו של טראמפ והפציר ברפובליקנים נוספים להצטרף אליו[11].
ב-19 באוגוסט 2020 נפטר גורטון בעיירה קלייד היל שבוושינגטון בגיל 92[12].
קישורים חיצוניים
- סלייד גורטון באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ג'ין ג'ונסון, Slade Gorton, former US senator, scion of fish stick family, dies at 92, באתר Gloucester Times, 20 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ מאט קלקינס, Former U.S. Sen. Slade Gorton was there for the Mariners ‘at every turn’, באתר סיאטל טיימס, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ AP, Former Sen. Slade Gorton dies at 92, באתר פוליטיקו, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 רוברט ד. מקפאדן, Slade Gorton, Who Was Voted Out of Senate and Then Back In, Dies at 92, באתר הניו יורק טיימס, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ מאט קלי, Tribes’ Top Target in 2000: Sen. Slade Gorton, באתר לוס אנג'לס טיימס, 30 באפריל 2000 (באנגלית)
- ^ ג'ין ג'ונסון, Slade Gorton, former Washington US senator, dies at 92, באתר וושינגטון פוסט, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ לינדה ו. מייפס, Former U.S. Sen. Slade Gorton, a towering figure in Washington state, dies at 92, באתר סיאטל טיימס, 18 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ ג'ין ג'ונסון, Slade Gorton ‘stood on principles’: Former senator dies at 92, באתר Herald Net, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
- ^ Seattle, Bennett Slam Door on the Sonics, באתר וול סטריט ג'ורנל, 3 ביולי 2008 (באנגלית)
- ^ דניאל סטראוס, Never Trump conservative McMullin makes Virginia ballot, באתר פוליטיקו, 2 בספטמבר 2016 (באנגלית)
- ^ סלייד גורטון, My Fellow Republicans, Please Follow the Facts, באתר הניו יורק טיימס, 25 בנובמבר 2019 (באנגלית)
- ^ מייקל גולדברג, Former U.S. Senator and Washington Attorney General Slade Gorton passes away at 92, באתר Washington State Wire, 19 באוגוסט 2020 (באנגלית)
סלייד גורטון34044194Q742210