סיקורסקי S-61R

סיקורסקי S-61R
Sikorsky S-61R

סיקורסקי HH-3F פליקן של משמר החופים של ארצות הברית
סיקורסקי HH-3F פליקן של משמר החופים של ארצות הברית
מאפיינים כלליים
סוג	מסוק תובלה
ארץ ייצור
יצרן	סיקורסקי אגוסטה (ברישיון)
טיסת בכורה	1959
תקופת שירות	1961–הווה (כ־64 שנים)
משתמש ראשי	חיל האוויר של ארצות הברית (יצא משירות) משמר החופים של ארצות הברית (יצא משירות) חיל האוויר האיטלקי (יצא משירות) חיל האוויר התוניסאי

סיקורסקי S-61R הוא מסוק דו מנועי למשימות תובלה וחיפוש והצלה, מתוצרת חברת סיקורסקי, מארצות הברית. דגם S61R הוא פיתוח של הסיקורסקי SH-3 סי קינג, ויוצר גם על ידי חברת אגוסטה האיטלקית תחת הסימול AS-61R. בחיל האוויר של ארצות הברית סומל המסוק CH-3C/E וכן HH-3E ג'ולי גרין ג'יאנט (אנגלית: Jolly Green Giant, ענק ירוק עליז), ובמשמר החופים של ארצות הברית זכה המסוק לסימול HH-3F ולכינוי "פליקן" (שקנאי).

פיתוח

הסיקורסקי S-61R הוא גרסה של דגם S-61 של חברת סיקורסקי, SH-3 סי קינג על פי סימול הצי. גרסה R היא בעלת גוף משופר עם כבש הטענה בירכתי המסוק, גוף קונבנציונלי אך אטום למים בניגוד לגוף ההידרודינמי של ה-S-61, ושלושה כני נסע מתכנסים. גוף המסוק היה הבסיס לתכנון הדגם הבא של סיקורסקי, הCH-53 סי סטאליון הגדול בהרבה, והסיקורסקי S-92 המאוחר יותר, הדומה בממדיו.

אב הטיפוס של ה-S61-R נבנה על ידי חברת סיקורסקי כיוזמה פרטית, והמריא לראשונה ב-1963. במהלך הפיתוח הזמין חיל האוויר של ארצות הברית מסוקים מדגם זה, שזכו לסימול CH-3C. המסוק הוזמן כדי שישמש במשימות חילוץ טייסים שנטשו את מטוסיהם. ב-1965 יוצרה גרסה CH-53E, שהייתה בעלת מנועים חזקים יותר. הגרסה הבאה הייתה HH-3E ולה ניתן הכינוי "ג'ולי גרין ג'יאנט". נבנו שמונה מסוקים מגרסה זו, וכל המסוקים מגרסה CH-3E שודרגו לרמה זו. השדרוג כלל שריון הגנתי, מכלי דלק נאטמים מאליהם ומכלי דלק נתיקים, מנור מתכנס לתדלוק אווירי, מנוף חילוץ וציוד ייעודי נוסף.

משמר החופים של ארצות הברית הזמין ב-1965 גרסה שסומלה HH-3F סי קינג, שנודעה בכינוי "פליקן". מסוקי משמר החופים היו מיועדין למשימות חילוץ ימי בכל מזג אוויר, וכללו מכ"ם חיפוש, מותקן בראדום בצידו השמאלי של חרטום המסוק. בנוסף כללה גרסה זו יכולת נחיתה במים.

חברת אגוסטה האיטלקית בנתה ברישיון גרסה שסומלה AS-61R. 22 מסוקים מגרסה זו יוצרו עבור חיל האוויר האיטלקי.

שירות מבצעי

סיקורסקי CH-3C בטיסה מעל וייטנאם, 1968

אגוסטה AS61-R של חיל האוויר האיטלקי

ארצות הברית

מסוקי חיל האוויר של ארצות הברית שירתו בטייסות חילוץ אווירי וחילוץ למשימות חקר החלל במסגרת פיקוד ההיטס הצבאי (Military Airlift Command, בראשי תיבות: MAC), בטייסות חילוץ של פיקוד הקרב האווירי (Air Combat Command,‏ ACC) ופיקודים מרכזיים אחרים של חיל האוויר של ארצות הברית ברחבי העולם. בנוסף שירתו המסוקים במספר טייסות מילואים של פיקוד העתודה של חיל האוויר וטייסות של המשמר הלאומי האווירי (Air National Guard). כל המסוקים מגרסה HH-3E של חיל האוויר, כולל טייסות המילואים וטייסות המשמר הלאומי הוצאו משירות בשנות ה-90 של המאה ה-20 והוחלפו במסוקי סיקורסקי HH-60G פייבהוק.

גרסה HH-3F פליקן הייתה סוס העבודה של משמר החופים החל מסוף שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-90. כל המסוקים מגרסה זו הוצאו משירות והוחלפו במסוקי סיקורסקי HH-60J ג'ייהוק, ששודרגו מאז לגרסה MH-60T.

שני מסוקי HH-3E של חיל האוויר של ארצות הברית היו המסוקים הראשונים שביצעו טיסה טרנס-אטלנטית. המסוקים המריאו מניו יורק ב-31 במאי 1967, ונחתו ב{{ס:ה|סלון האווירי בפריז}] בלה בורז'ה ב-1 ביוני, לאחר טיסה בת 30 שעות ו-46 דקות. במהלך הטיסה בוצעו תשעה תדלוקים אוויריים. שני המסוקים שביצעו את הגיחה אבדו בפעילות מבצעית בדרום-מזרח אסיה, ב-1969 וב-1970.

איטליה

ייצרו המסוק באיטליה, על ידי חברת אגוסטה, החל ב-1974. החברה ייצרה 22 מסוקים שהחליפו את המטוסים הימיים מדגם גראמן HU-16 אלבטרוס שהופעלו עד אז על ידי חיל האוויר האיטלקי למשימות חיפוש והצלה ימיות. המסוקים הופעלו בחמש טייסות של כנף 15, מארבעה בסיסים ברחבי המדינה. החל מ-1993 החלה הכנף לבצע משימות סיוע בעת אסונות טבע. בנוסף סייעה הכנף במשימות חיפוש והצלה במהלך פעילות מבצעית של צבא איטליה באזורים שונים בעולם, כמו סומליה, אלבניה, בוסניה, קוסובו, עיראק ואפגניסטן. ב-26 בספטמבר 2014 הוצאו אחרוני המסוקים משירות, והוחלפו במסוקי אגוסטה ווסטלנד AW139.

גרסאות

סיקורסקי HH-3E ג'ולי גרין ג'יאנט בסכמת הסוואה מדברית בהכנות לקראת מבצע סופה במדבר, 1990

GG-3F פליקן של משמר החופים לאחר נחיתה על המים, ליד סירה בוערת

• S-61R

סימול חברת סיקורסקי למסוק תובלה צבאי.

• S-61R-10

אב טיפוס, נבנה ביוזמת חברת סיקורסקי. טס לראשונה ב-17 ביוני 1963.

• S-61R-12

סימול למסוק אחד שהועבר לחיל האוויר הארגנטינאי, זהה לגרסה HH-3F.

• CH-3C

מסוק תובלה ארוך טווח עבור חיל האוויר של ארצות הברית. נבנו 75 מסוקים.

• CH-3E

מסוק תובלה ארוך טווח עבור חיל האוויר של ארצות הברית. 41 מסוקים הוסבו מגרסה C ו-45 יוצרו בגרסה זו.

• HH-3E ג'ולי גרין ג'יאנט

מסוק למשימות חיפוש והצלה ארוכות טווח עבור חיל האוויר של ארצות הברית. הוסבו 50 מסוקים מגרסה E.

• MH-3E

גרסה למשימות כוחות מיוחדים עבור חיל האוויר של ארצות הברית.

• VH-3E

גרסה לתובלת אח"ם עבור חיל האוויר של ארצות הברית.

• HH-3F פליקן

גרסה למשימות חיפוש והצלה ארוכות טווח עבור משמר החופים של ארצות הברית. נבנו 40 מסוקים.

• AS-61-R

גרסה של דגם HH-3 למשימות חיפוש והצלה ארוכות טווח שיוצרה ברישיון על ידי חברת אגוסטה באיטליה. נבנו 22 מסוקים.

מפעילות

חיל האוויר האיטלקי (יצא משירות)

חיל האוויר הארגנטינאי (יצא משירות)

חיל האוויר של ארצות הברית (יצא משירות)

משמר החופים של ארצות הברית (יצא משירות)

חיל האוויר התוניסאי

מאפיינים

HH-3F פליקן

מאפיינים כלליים

• צוות: 3
• נוסעים: 28
• אורך: 17.45 מטרים
• גובה: 5.51 מטרים
• קוטר רוטור: 18.90 מטרים
• משקל ריק: 5,600 ק"ג
• משקל המראה מקסימלי: 10,000 ק"ג
• הנעה: 2 × מנוע טורבו ציר ג'נרל אלקטריק T58-10 בעלי הספק של 1,500 כוח סוס כל אחד

ביצועים

• מהירות מרבית: 143 קשר (265 קמ"ש)
• טווח: 1,255 ק"מ
• תקרת שירות: 6,400 מטר

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סיקורסקי S-61R בוויקישיתוף

• S-61 HSS-2, SH-3A/B/D/G/H, S-61L/N, CH/HH-3C/E/F באתר sikorskyarchives.com
• Sikorsky S-61R / CH-3 / HH-3 "Jolly Green Giant" באתר aviastar.org
• Sikorsky S-61 / HSS-2 / H-3 Sea King באתר all-aero.com
• SIKORSKY S-61R (JOLLY GREEN GIANT) באתר airvectors.net
• Sikorsky HH-3E Jolly Green Giant באתר militaryfactory.com

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סיקורסקי S-61R24707845