כאשר ריצ'רד פיינמן חקר את משואת דיראק הוא המציא את סימון סלאש של פיינמן הנוח והקצר יותר לרישום גדלים המערבים מטריצות גאמה של דיראק.
אם A הוא 4-וקטור קו-וריאנטי, אזי הסלאש שלו מוגדר להיות
כאשר משתמשים בהסכם הסכימה של איינשטיין ו-γ הן מטריצות גאמה של דיראק.
זהויות
על ידי שימוש בתכונות האנטי-קומוטטור של מטריצות הגאמה של דיראק ניתן להראות שעבור זוג 4-וקטורים קו-ואריאנטים כליים ו-, מתקיים
- .
בפרט
ניתן להסיק זהויות נוספות המערבות את סימון הסלאש מתכונות מטריצות גאמה של דיראק על ידי החלפת הטנזור המטרי במכפלה פנימית, לדוגמה:
- .
- כאשר
- הוא טנזור לוי-צ'יויטה.
עם 4-תנע
לעיתים קרובת, כאשר משתמשים במשוואת דיראק ופותרים כדי לחשב חתכי פעולה, ניתן למצוא את סימון הסלאש על וקטור 4-תנע:
בהצגת דיראק
ומהגדרת ה-4-תנע
רואים במפורש
|
|
|
|
|
|
הביטוי p עם סימון סלאש של פיינמן מופיע בפרופוגטור פיינמן של פרמיון:
ראו גם
לקריאה נוספת
- Halzen, Francis; Martin, Alan (1984). Quarks & Leptons: An Introductory Course in Modern Particle Physics. John Wiley & Sons. מסת"ב 0-471-88741-2.
{{cite book}}
: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] סימון סלאש של פיינמן22362702