סילטית
| אזורים | מדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום באתיופיה |
|---|---|
| דוברים |
940,000 של סילטית גרידא,[1] 125,000 של ניב וּוֹלָאנֶה (מִפקד 2007)[2] |
| כתב | כתב געז מותאם |
| משפחה |
|
| לאום | סילטה |
| קוד שפה |
ISO 639-3: סילטית stv, וולאנה wle |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סילטית (בסילטית: ስልጥኘ [siltʼiɲɲə] "סילְטִ'ינְיה", או שפת סילטה የስልጤ አፍ [jəsiltʼe af] "יְסִילְטֶ'ה אַף") היא שפה אתיו-שמית המדוברת במרכז אתיופיה, והיא משתייכת לענף השמי הדרומי במשפחה השמית. דוברי השפה הם בני הקבוצה האתנית סילטה, החיים בעיקר באזור סילטה שבמדינת אומות הדרום, הלאומים ואזור העמים באתיופיה.
דוברים וניבים
לשפה יש חמישה ניבים: סילטי, וּוֹלָאנֶה, אַזֵרְנֵת-בֵּרְבֵּרֶה, וּוּרִירוֹ ואוּלְבַּרֵג. יש כ-940,000 דוברים ילידיים של סילטית (על פי מפקד אוכלוסין ב-2007); ו-125,000 דוברי וולאנה.
דוברי וולאנה חיים בעיקר במחוז קוֹקִיר גֵדֵבָּאנוֹ שבאזור גוראגה, וכן ברובע סדן סודו השכן שבמדינת אורומיה. חלקם התיישבו גם באזורים עירוניים באזורים אחרים במדינה, במיוחד באדיס אבבה.
פונולוגיה
הטבלאות להלן מציגות את הפונמות בסילטית.
עיצורים
בסילטית יש קבוצת עיצורים אופיינית למדי לשפה אתיו-שמית. ישנם העיצורים המסודקים הרגילים, לצד העיצורים האטומים (הפשוטים) והקוליים. כל העיצורים למעט /h/ ו-/ʔ/ ניתנים להכפלה, כלומר להארכת העיצור. בטבלה להלן העיצורים כתובים באלפבית הפונטי הבינלאומי, והתעתיק השמי/האתיו-שמי מובא בסוגריים משולשים אם הוא שונה ממנו.
| דו-שפתיים/ | שיניים/ | מכתשיים-חכיים/חכיים | וילוניים | סדקיים | ||
|---|---|---|---|---|---|---|
| סותמים/ | אטומים | * p | t | t͡ʃ ⟨č⟩ | k | * ʔ |
| קוליים | b | d | d͡ʒ ⟨ǧ⟩ | g | ||
| מסודקים | tʼ | t͡ʃʼ ⟨čʼ⟩ | kʼ | |||
| חוככים | אטומים | f | s | ʃ ⟨š⟩ | h | |
| קוליים | z | ʒ ⟨ž⟩ | ||||
| אפיים | m | n | ɲ ⟨ñ⟩ | |||
| מקורבים | w | l | j ⟨y⟩ | |||
| רוטטים | r | |||||
הערות לטבלה:
- הסותם הדו-שפתי האטום /p/ הוא שולי בלבד, כי הוא מופיע רק בכמה מילים בניב אזרנת.
- הסותם הסדקי /ʔ/ הוא שולי בלבד, כי הוא מושמט לעיתים קרובות (כמו באמהרית ובעברית).
תנועות
התנועות בסילטית נבדלות במידה ניכרת מהסט הנפוץ בשפות האתיו-שמיות של שבע תנועות, כמו באמהרית, בתיגרינית ובגעז. לעומתן, בסילטית יש חמש תנועות קצרות וחמש ארוכות, האופייניים לשפות הכושיות המזרחיות הסמוכות – אלה עשויות להיות מקור ההשפעה על סילטית.
ניכר גיוון אלופוני בקרב התנועות הקצרות, במיוחד עבור התנועה /a/: בטבלה להלן מובא רק האלופון השכיח ביותר שלה, [ə]. בנוסף, כל התנועות הקצרות עשויות לאבד את קוליותן לפני פֶסֶק.
| קדמיות | מרכזיות | אחוריות | |
|---|---|---|---|
| סגורות | i, ii | u, uu | |
| אמצעיות | e, ee | [ə] a | o, oo |
| פתוחות | aa |
כתב
ערך מורחב – כתב געז
מאז לפחות בשנות השמונים, סילטה נכתב בכתב געז, שפותח במקור לשפת געז העתיקה, ובשימוש כיום בין היתר באמהרית, בתיגרינית ובסבת-בית.
מערכת הכתב הזו מבחינה בין שבע התנועות של געז ואמהרית. לכן חלק מהתנועות המובחנות באורכן אינן מסומנות. בפועל, זה כנראה לא מפריע להבנת הכתב, כיוון שקיימים רק מעט זוגות מינימליים על בסיס אורך התנועה. בסילטית כתובה, עשר תנועותיה של סילטית ממופות על שבע התנועות שהכתב מאפשר לייצג, כדלקמן:
| החוק | דוגמה | ||
|---|---|---|---|
| בכתב, ומשמעותה | קריאה בגעז/אמהרית | קריאה בסילטית | |
| "ä" נקראת [a] | አለፈ "חָלַף" | [äläfä] / [aläfä] | [alafa] |
| "u" נקראת
[u], או [uu] |
ሙት "מוות"
ሙት "דָבָר" |
[mut] | [mut]
[muut] |
| "i" נקראת [ii] | ኢን "עין" | [in] | [iin] |
| "i" נקראת [i] בסוף מילה | መሪ "חבר" | [märi] | [mari] |
| "i" נקראת [i] בסוף בסיס של שם עצם | መሪከ "חברוֹ" | [märika] | [marika] |
| "i" נקראת [i] בסוף פועל סתמי בעבר | ባሊ "אָמְרוּ" (סתמי), למשל:
በባሊም "אפילו אִם אָמְרוּ" |
[bali] | [baali]
|
| "a" נקראת [aa] | ጋራሽ "בֵּיתֶךְ" | [garaš] | [gaaraaš] |
| "e" נקראת [e] | ኤፌ "כִּיסָה, חִיפָּה" | [efe] | [eeffe] |
| "ǝ" נקראת [i] | እንግር "כף רגל" | [ǝngǝr] | [ingir] |
| "ǝ" שותקת כשיש עיצור ללא תנועה אחריו (כמו באמהרית) | አስሮሽት "שתים-עשרה" | [asrošt] | [asroošt] |
| "o" נקראת [o],
או [oo] |
ቆጬ "צב",
או: "חתך" |
[kʼočʼe]
[kʼočʼe] |
[kʼočʼe]
[kʼoočʼe] |
הישרדות השפה
מֵשֵשָה מָאקֶה ג'וֹבּוֹ דיווח במאמרו ב-2016 כי חלק מהדוברים, בכמה תחומי שימוש בשפה, עוברים להשתמש באמהרית במקום בסילטית. הוא מצביע על גורמים פוליטיים וחברתיים גדולים, רבים ברמה הלאומית. הוא גם מציין גורמים מקומיים קטנים יותר, כגון העובדה שלא קיימות סוגות יצירתיות בסילטית.[3]
לקריאה נוספת
- Dirk Bustorf 2011: Lebendige Überlieferung: Geschichte und Erinnerung der muslimischen Siltʼe Äthiopiens. With an English Summary. Wiesbaden: Harrassowitz (Aethiopistische Forschungen 74).
- Cohen, Marcel (1931). Études d'éthiopien méridional. Société Asiatique, Collection d'ouvrages orientaux. Paris: Geuthner.
- Drewes, A.J. (1997). "The story of Joseph in Sïltʼi Gurage", in: Grover Hudson (ed.), Essays on Gurage language and culture: dedicated to Wolf Leslau on the occasion of his 90th birthday, November 14, 1996, Wiesbaden: Harrassowitz, pp. 69–92.
- Gutt, E.H.M. & Hussein Mohammed (1997). Siltʼe–Amharic–English dictionary (with a concise grammar by E-A Gutt). Addis Ababa: Addis Ababa University Press.
- Gutt, E.-A. (1983). Studies in the phonology of Silti. Journal of Ethiopian Studies 16, pp. 37–73.
- Gutt, E.-A. (1991). "Aspects of number in Siltʼi grammar", in: Proceedings of the 11th International Conference of Ethiopian Studies (Addis Ababa), pp. 453–464.
- Gutt, E.-A. (1997). "Concise grammar of Siltʼe", in: Gutt, E.H.M. 1997, pp. 895–960.
- Leslau, W. (1979). Etymological Dictionary of Gurage (Ethiopic). 3 vols. Wiesbaden: Otto Harrassowitz. מסת"ב 3-447-02041-5
- Wagner, Ewald (1983). "Seltʼi-verse in arabischer Schrift aus dem Schlobies-Nachlass", in: Stanislav Segert & András J.E. Bodrogligeti (eds.), Ethiopian studies dedicated to Wolf Leslau, Wiesbaden: Harrassowitz, pp. 363–374.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
32102067סילטית