סבת-בית
| מדינות | אתיופיה |
|---|---|
| דוברים | 1,000,000[1] |
| כתב | כתב געז מותאם |
| משפחה |
|
| קוד שפה |
ISO 639-3: קוד sgw |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
סֶבַּת-בֵּית (בסבת-בית: ሰባትቤት "סֶבַּתְבֵּת") היא שפה שמית המדוברת באתיופיה. היא משתייכת לקבוצת השפות האתיו-שמיות בענף השמי הדרומי. המשמעות המילולית של השם "סבת-בית" היא "שבעה בתים", כינוי לשבעת העמים הגדולים החולקים שפה זו.
סבת-בית היא אחת משפות גוראגה, המדוברת באזור גוראגה המערבי שבמדינת האומות, הלאומים ועמי הדרום בדרום אתיופיה. על פי מיון המקובל, יש לשפה כמה ניבים:[2]
- צ'חה (čehā, čexā, Chaha, Cheha) מדובר במחוז צ'חה והוא הניב הנחקר ביותר.
- אז'ה (Ezha, Eza, Izha) מדובר באזור אֵזַ'ה-נַה וּוֹלֵנֵה.
- מוּחֵר (Muher, Muxar) מדובר בהרים מצפון לצ'חה ולאז'ה-נה וולנה.
- גוּרָה מדובר במחוז גוּרוֹ
- גוּמֵר (Gwemarra, Gʷəmarə) מדובר במחוז גומר
- אינור (Enemor) מדובר במחוז אֵנֵמוֹרִי-נַה אֵאֲנֵר.
על פי מאגר אתנולוג, הניבים של סבת-בית הם: צ'חה, אֵזַ'ה, גוּמֵר (או גְװֵּמַרֵה), גוּרַה, גְײֵטוֹ (או גְײֵטַה) ומוּחֵר (או מוּהֵר, מװַּחֵר או מװַּהֵר). עם זאת, חלקן נחשבות לפעמים לשפות בפני עצמן. בפרט, מוּחֵר שונה כל כך מיתר הניבים, עד כדי כך שרוברט חצרון, בדעת יחיד,[3] אינו מסווג אותו בקבוצת שפות גוראגה המערבית כלל.[4]
צ'חה נחקר יותר מהניבים האחרים.
פונולוגיה
מערך הפונמות בסבת-בית גוראגה הוא טיפוסי למדי לענף האתיו-שמי, עם שלשות של עיצורים חוסמים קולי–אטום–מסודק.
לקריאה נוספת
- Leslau, Wolf. 1997. "Chaha (Gurage) Phonology" in Kaye, Alan S. (ed.): Phonologies of Asia and Africa 1. Winona Lake: Eisenbrauns. pp. 373–397.
- Rose, Sharon. 2007. "Chaha (Gurage) Morphology" in Kaye, Alan D. (ed.): Morphologies of Africa and Asia 1. Winona Lake: Eisenbrauns. pp. 403–427.
קישורים חיצוניים
- מידע על צ'חה באטלס העולמי של מבני השפות
- "סרט ישו" בגוראגה מערבית
- קבוצת המחקר של גוראגה וסילטה באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו
- דף הבית של שרון רוז במחלקה לבלשנות באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו
- BeteGuraghe.org
הערות שוליים
- ^ סבת-בית במאגר אתנולוג (מהדורה 15, 2005)
- ^ שפת סבת-בית במאגר אתנולוג, באתר www.ethnologue.com (באנגלית)
- ^ Leslau, Wolf., Etymological dictionary of Gurage, Harrassowitz, 1979, מסת"ב 3-447-02041-5
- ^ Robert Hetzron, Ethiopian Semitic : studies in classification, Manchester: Manchester University Press, 1972, מסת"ב 0-7190-1123-X
