סילביה ביירק
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה . סילביה בֵיירַק (גם: סילויה בירק; באנגלית: Sylvia Beyrack; 9 באוקטובר 1923 – 4 ביוני 1948) הייתה חיילת אנגלייה ממוצא יהודי-פולני ביחידת ההאזנה של שירותי המודיעין של "ההגנה", לימים יחידה 8200, והנופלת הראשונה של יחידה זו.
ביוגרפיה
ביירק נולדה בלונדון לפרניה ושלמה (סולומון) ביירק, שהגיעו לאנגליה מפולין, הצעירה מבין ארבע אחיות. היא למדה בבית ספר עממי ותיכון ונתחנכה ברוח של יהדות לאומית. בגיל תשע הצטרפה לתנועת הנוער "הבונים". בפרוץ מלחמת העולם השנייה עמדה בראש גדוד צעירים גדול במזרח לונדון והצטיינה בטיפול בילדים בעת ההפצצות הגדולות. מאוחר יותר הייתה מדריכה במעון לילדים מפונים מלונדון שאורגן על-ידי "הבונים". היא עברה הכשרה חלוצית בחווה של התנועה ואחר כך הופקדה על פעולות השכבה הצעירה בכל בריטניה והצטיינה בעבודתה. היא כתבה, ערכה והוציאה לאור את העיתון "הבונה" לשכבה הצעירה.
בתקופה מאוחרת יותר עבדה כמארגנת מחלקת החינוך והנוער מטעם הקרן הקיימת לישראל באנגליה, ופעולתה הקיפה כאלף מורים, 500 מדריכי נוער וכ-35 אלף תלמידים וחניכים במוסדות חינוך יהודיים. היא הוציאה חומרי הסברה וספרי עזר למורים וסיפורים ותמונות ומשחקים לילדים על ארץ ישראל.
ביולי 1946 עלתה לישראל ועברה קורס מרוכז בעברית. בני המשפחה איתרו מחברת, שבה תרגמה שירי משוררים מאנגלית לעברית ולהפך, ככל הנראה כדי לשפר את ידיעתה בשפה. מאוחר יותר התקבלה לעבודה בשירותי הנוער של "הדסה". ביירק הצטרפה ל"ההגנה" והתגוררה בירושלים. בתקופת מלחמת העצמאות השתייכה לשירות הידיעות, ליחידת ההאזנה שפ"ן (שירות פענוח נסתרות) שפעלה במחנה שנלר.
ב-4 ביוני 1948 נפגעה ונהרגה בעת הפגזה של כוחות הלגיון הערבי על רחוב הנביאים בירושלים, ככל הנראה בדרכה אל המחנה או ממנו.
לאחר קבורה זמנית בבית העלמין שייח' באדר, גופתה נטמנה מחדש בבית הקברות הצבאי בהר הרצל ב־10 בספטמבר 1950, לאחר שזה הוקם[1][2].
איתורה וזיהויה
שירותה של ביירק ביחידת שפ"ן לא היה מוכר בחיל המודיעין. בזמן שצוות המורשת של חיל המודיעין חיפש מידע על ציונה חיון,[דרושה הבהרה] חיילת אחרת של היחידה, התגלה שביחידה שירתה חיילת בשם סילביה ביירק, שנהרגה בהפגזה ביוני 1948. יהושע לביא, ארכאולוג וחוקר בתי עלמין, גילה מכתב בארכיון עיריית ירושלים בפנקסים של "נצח" (היחידה לפינוי חללים שפעלה אז בעיר). נושאו של המכתב היה סילביה ביירק, "חיילת בפלוגת שפ"ן במחנה קבע מס' 1" (מחנה שנלר). המחקר המשיך בשיתוף צוות המורשת של חיל המודיעין.
באוקטובר 2020 אותר בעיתון "ג'ואיש כרוניקל" מכתב למערכת, שבו הכותב ציין כי קרובתו סילביה ביירק נהרגה גם היא בירושלים ביוני 1948, וציין שידיעה זאת הופיעה בעיתונים במדינות שונות[3][4]. על פי השם באנגלית, התברר כי ביירק מוכרת כחיילת מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ומונצחת באנדרטת חיילי מח"ל בשער הגיא בשם העברי "בירך".
בנובמבר 2020 הצליח צוות המורשת לאתר בארכיון חברה קדישא "קהילת ירושלים" מסמכים הכוללים מידע על אודות נסיבות ומקום נפילתה, כתובתה בירושלים, קרובי משפחתה בארץ, פרטי קבורתה ועוד. פנייה לארכיון צה"ל העלתה מידע נוסף שאימת שוב את השתייכותה ל"שפ"ן", ובדצמבר 2020 נמצא תיקה בארכיון "ההגנה" ובו מידע שאימת את שיוכה לארגון. במרץ 2021 התגלה בארכיון "נצח" מכתב המכיל את רשימת החפצים שנמצאו על ביירק, בין היתר תעודת חופשה מ"מחנה קבע מס' 1".
בעקבות הממצאים הוכרה כחללה של חיל המודיעין[5].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- סילביה ביירק ז"ל, באתר המרכז למורשת המודיעין
- טוראי סילויה בירק, באתר יזכור
- טוראי סילביה ביירק ז"ל, באתר ארגון מורשת ההגנה
- סיפור איתורה בתכנית "סדר יום" עם קרן נויבך (בשעה 11:31)
הערות שוליים
- ^ שרון גבע, הלוחמת שחיל המודיעין הישראלי לא הכיר, באתר אל מדף ספרי ההיסטוריה, 13 באפריל 2021
- ^ משרד הביטחון, המחלקה להנצחת החייל, Page 1 Advertisements Column 1 | על המשמר | 7 ספטמבר 1950 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il, 7 ספטמבר 1950
- ^ The Sydney Jewish News, London Girls Fought for Israel, הספריה הלאומית של ישראל, 10 בספטמבר 1948
- ^ The Australian Jewish News (Melbourne), LONDON GIRLS FOUGHT FOR ISRAEL, הספריה הלאומית, 3 בספטמבר 1948
- ^ סיפור איתורה וזיהויה של סילביה בירק ז"ל, באתר פרש, 3 במאי 2021
סילביה ביירק38441401Q124378764