סטירת לחי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סטירה (נקראת לפעמים בסלנג כּאָפָה או זָפּטָה) היא מכה הניתנת באמצעות כף היד, בדרך כלל על לחיו של אדם. יותר מהכאב הפיזי הכרוך בסטירה, בעיקר כאשר היא ניתנת בעוצמה רבה, עיקר הפגיעה בה היא ההשפלה, בפרט כאשר היא ניתנת בפומבי.

בתנ"ך מתוארת סטירת לחי שנתן צדקיהו בן כנענה, נביא שקר מממלכת יהודה, לנביא מיכיהו בן ימלה, כתגובה על כך שהעז לנבא רעות על תוצאות מלחמה עתידית באוזני המלך אחאב: "וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה וַיַּכֶּה אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי" (ספר מלכים א', פרק כ"ב, פסוק כ"ד).

הדגשת העלבון שבקבלת סטירה ניכרת בביטוי "סטירה מצלצלת", שבנוסף לתיאור של סטירה רבת עוצמה, משמש בהשאלה לתיאורו של עלבון צורב.

על פי ההלכה, סטירה באמצעות גב היד נחשבת למעליבה יותר מאשר סטירה באמצעות כף היד; ולכן בהקשר של תשלומי בושת, על סטירה באמצעות גב היד משלמים יותר מאשר על סטירה רגילה.

הסטירה ככלי משמעתי

בישראל, חוק זכויות התלמיד, משנת 2000 אוסר נקיטת אמצעי משמעת גופניים כלפי תלמיד. עוד קודם לחקיקתו של חוק זה נקבע בפסיקה כי אין לנקוט אמצעי משמעת גופניים כלפי תלמיד. קודם לקביעות אלה, היה מותר למורים בבתי ספר להשתמש במתן סטירה כאמצעי ענישה המעביר מסר חינוכי, לחינוכו של תלמיד סורר. בדיון שנערך בישיבת הממשלה בנושא האלימות הציע השר מאיר שטרית להתיר מתן סטירה לתלמיד, ואמר: "בתקופתי לא היה קורה כלום אם ילד היה מקבל סטירה כשהיה חוצה את הגבול"[1].

להפנות את הלחי השנייה

"להפנות את הלחי השנייה" או "להגיש את הלחי השנייה", הוא ביטוי המתאר מצב שבו אדם מוכן לספוג פגיעה בהבלגה גמורה ומופגנת, ולאפשר את המשכה. נוסח הביטוי באנגלית: turn[ing] the other cheek או offering [one's] cheek. בדרך כלל הוא משמש על דרך השלילה, כלומר בפי אדם המדגיש שאין בכוונתו להפנות את הלחי השנייה, ובכוונתו להגיב בחומרה על פגיעה בו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. דיאנה בחור-ניר, שטרית על האלימות: לא מזיק לתת לילד פליק, באתר ynet, 6 ביוני 2005
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0