סטיוארט בראנד

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.

סטיוארט בראנד (באנגלית: Stewart Brand; נולד ב-14 בדצמבר 1938) הוא יזם תרבות אמריקאי, מאבות תרבות האינטרנט; אחד הבולטים שבדור ההיפים, ביולוג בהכשרתו ואקולוגיסט פעיל, סופר, עיתונאי ועורך- הידוע במיוחד כמייסדו ועורכו של קטלוג העולם כולו (1969).

בראנד יזם מספר ארגונים, ביניהם: קהילת ה-WELL, רשת הקהילה העסקית- Global Business Network, והעכשיו הארוך' (the Long Now). וחיבר ספרים שנודעה להם השפעה רבה על קהלים רחבים בתחומי דעת שונים. בין השאר בנושאי טכנולוגיה דיגיטלית ואקולוגיה.

הוא אחד מחלוצי הקהילות הווירטואליות ונחשב לפורץ דרך באופן שבו תפס את המערכת הווירטואלית כהבטחה לחברה חופשית שתהווה חלק מהתפתחותו האבולוציונית של האדם.

הקהילה הווירטואלית אותה ביקש בראנד לקדם, הייתה כזו המאפשרת לחבריה לכונן יחסים אנושיים באופן בלתי מתווך היררכית, שעם הזמן יחברו לקהילות נוספות שבסיס כולן הוא שיתוף אינפורמציה תוך שמירה על אינדיווידואליות.

במהלך חייו ופעילותו בראנד קשר סביב התרבות הקיברנטית והטכנולוגיה מהנדסים עם אמנים, נציגי הממסד הביטחוני עם גיבורים של תרבות הנגד ואנשי אקדמיה עם היפים מן החוף המערבי.

נעוריו ותחילת דרכו

בראנד נולד ב-1938 ברוקפורד שבאילינוי, למשפחה ממעמד הביניים. אביו היה קופירייטר ומפעיל משדר רדיו חובבני בשעות הפנאי, אמו, עקרת בית, בוגרת ווסר קולג' ואסטרונומית חובבת.

כמו רבים מבני דורו בארצות הברית שגדלו בצל תעמולת המלחמה הקרה, גם בראנד פחד בנעוריו מהאפשרות של שואה טכנולוגית והתקפה אטומית. ביומנו משנת 1957 כסטודנט בסטנפורד, כתב על חששותיו מן הסכנה הסובייטית העלולה לגרום לאבדן הזהות האישית: " אם תהיה מלחמה, לא אלחם בעד אמריקה, לא בעד הבית או בעד הנשיא אייזנהאואר, לא עבור קפיטליזם ואפילו לא בעבור הדמוקרטיה. אני אלחם עבור אינדיווידואליזם וחירות אישית... אלחם על מנת שלא להפוך להיות סתם מספר..." חששות אלו חיברו אותו אל הלכי הרוח של תרבות הנגד שהתגבשה בעת ההיא ותרמו בהמשך דרכו לביסוס החשיבה הא-היררכית וקידומה על מנת לאפשר לאינדיוודואל להתפתח כדרך לתיקון העולם.

לימודי ביולוגיה

בשנת 1960 השלים בראנד תואר ראשון בביולוגיה ואקולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. אחד ממוריו הבולטים היה פול ארליך, מחבר הספר התפוצצות אוכלוסין ומראשוני הביולוגים שאימצו את הקיברנטיקה לטובת המחקר הביולוגי. התוודעותו של בראנד לשדה המחקרי של ארליך, השפיעה רבות על תפיסתו של בראנד את האדם כחלק ממערכת משוב-חוזר של קשרים המשפיעים זה על זה.

יומניו של בראנד מעידים כי האווירה המדעית בשלהי שנות החמישים, העשור שלאחר מלחמת העולם השנייה ועיצומה של המלחמה הקרה, שילבה בין מחקר שהעמיק יותר ויותר במתן הקשרים רחבים בתוך מרכיבי מערכת, ובין הפחד האמריקאי מהקומוניזם והצורך בהגנה על האינדיוודואל.

בהשפעת פול ארליך והקיברנטיקה, הסיק בראנד כי שחרורו של הפרט, יכול לבוא כשהוא פועל במערכת אופקית-רשתית ולא במערך היררכי. רעיון החופש האישי מילא תפקיד באתוס האינדיווידואליסטי האמריקאי, לא רק עבור בראנד, אלא עבור אלפים רבים של צעירי תרבות הנגד.

אווירה מדעית זו, אף על פי שנולדה מהצורך המלחמתי של ארצות הברית לשיפור האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותה, חלחלה תודעתית, דרך האקדמיה, אל לבבות הצעירים של תרבות הנגד ומשם אל תוך החברה והצעירים של אמריקה כרעיון לבניית מערך חיים חדש שיאפשר קיום שאינו נשלט על ידי מנגנונים היררכיים בירוקראטיים. . עם סיום לימודיו, התגייס בראנד לצבא האמריקאי ושירת בדרגת סגן בבסיס הדרכה בניו ג'רזי, מה שקירב אותו, גאוגרפית, למנהטן, שהיוותה תחנה חשובה בביוגרפיה התרבותית שלו.

לימודי אמנות

בשנת 1962 התחיל בראנד ללמוד עיצוב בבית הספר לאמנות וצילום באוניברסיטת המדינה של סן פרנסיסקו. במהלך לימודיו התיידד עם האמן סטיב דרוקה שחשף אותו בפני סצנת האמנות הניו-יורקית וכך התוודע לאמנים כמו רוברט ראושנברג, אלן קפרו וג'ון קייג'.

קייג' והחוג שסביבו היוו אוונגרד אמנותי ששם לעצמו למטרה לפרק את המיתוס הרומנטי של האמן האקספרסיוניסט המופשט, ששלט עד אז בסצנה הניו-יורקית לאורך שנות ה-40–50. קייג' פעל במסגרת ההבנה הזן בודהיסטית שלימדה אותו, כך כתב, שהטבע הוא "שדה רצוף, המשכיות לא מופרעת שבה כל חלק אינו חשוב מן האחר ושום חלק לא יכול להיות נפרד מן הכלל". מסר, שהלם את עקרון הקיברנטיקה בדבר מערכת המתקשרת עם עצמה.

החיים ב- USCO והקרבה לאינדיאנים

את העשור שלאחר שחרורו מהצבא בילה בראנד בחיפוש אחר מנגנוני חיים אלטרנטיביים, הוא פנה לצורות קיום קומנואריות שתמכו באידאולוגיה טכנו-חברתית וטשטוש הגבול שבין האמנות לחיים. במסגרת זו לקח חלק פעיל באירועי ההפנינגס (happenings) שאורגנו בבלק מאונטיין (Black Mountain College בית הספר לאמנות הידוע במהפכנותו שבו לימד ג'ון קייג'), נדד בין שמורות האינדיאנים שהיו מעין מודל רומנטי של חיים שורשיים, השתתף במחקרים שבדקו את השפעות סם ה-LSD וחילק את זמנו בין הבוהמה הניו יורקית והסצנה ההיפית בהייט אשבורי שבסן פרנסיסקו.

אחת מהקומונות המשמעותיות אליהן חבר בשנים אלו הייתה ה- (USCO- THE US COMPAMPANY) שהוקמה על ידי האמן סטיב דרוקה, המשורר גראד סטרן וטכנאי הסאונד מייקל קלהאן. קבוצה זו שכנה בכנסייה ישנה ששכרו בגרנוויל, כשעה מצפון למנהטן, וקיימה אורח חיים של קומונה שוויונית.

מטרת הקומונה הייתה עשיית אמנות שתחולל שינוי תודעה אצל הקהל. לצורך כך הם נשענו על טכנולוגיות אלקטרוניות מגוונות וטקטיקות קיברנטיות של משוב-חוזר; פרוז'קטורים עוקבים, מתקני הקלטה, מערכות רמקולים בסטריאו, הקרנת שקופיות דינמיות. כל אלו, כאמצעים חווייתיים משני תודעה. LSD, מריחואנה ופיוטה היו חלק מן העשייה היומיומית כהזדמנות לחוויה של התאחדות מיסטית. USCO הייתה מערכת חברתית ולא רק קבוצה אמנותית, המנטרה שחקקו לעצמם ממחישה את תפיסת המערכת שלהם כאחדות אחת: "We Are All One". השקפתה הטכנו-מיסטית של הקומונה עודדה שיתופי פעולה מולטי- דיסציפלינריים. והחיבור שבין טכנולוגיה לאומנות במסגרת מיצגים ופסטיבלים מיסד את הקבוצה כחלוצה בתפיסת הטכנולוגיה כהוליסטית ולא אינסטרומנטלית.

קן קיזי ופסטיבל הטריפים (Trips Festival)

במהלך שנות השישים התיידד בראנד עם הסופר קן קיזי שהיה סופר ומנהיג היפי כריזמטי בחוף המערבי. סביב קן קיזי התגבשה קבוצת צעירים שכינו את עצמם המארי פרנקסטרס ששמה במרכז חייה שימוש בסמים פסיכדליים וארגון של פסטיבלי מוזיקה. הקבוצה חיה בבית של קיזי כקומונה היפית. בראנד לקח חלק באירועים שארגנו.

בינואר 1966 בראנד וקיזי, יחד עם חברים נוספים, ארגנו את אירועי ה- Trips Festival שגילמו את המיזוג בין הטכנו-רוחניות של USCO והאוונגרד האמנותי, לבין מוטיב השבטיות. בשלושת ימי האירוע השתתפו בו כ־10.000 צעירים שחגגו התרחשות חברתית בניצוחן של להקות רוק כמו הגרייטפול דד. בראנד העלה מופע מולטימדיה משלו: America Needs Indians ובו העביר מסר כי אמריקה צריכה ללמוד מילידיה.

תמונת NASA של כדור הארץ

ב־1966 בראנד הוביל קמפיין שדרש מנאס"א לשחרר את תמונות כדור הארץ כפי שהוא נראה מהחלל שצולמו על ידה. במהלך קמפיין זה פגש את באקמינסטר פולר שהציע לעזור לו להשיג את התמונות. ב־1967 תמונת כדור הארץ שצולמה על ידי לווין הפכה להיות תמונת השער של הגיליון הראשון של 'קטלוג העולם כולו' שיצא בסתיו 1968. שנה לאחר מכן תמונת כדור הארץ כפי שצולם מהירח על ידי נאס"א הפכה לתמונת השער של גיליון האביב של 'קטלוג העולם כולו' שיצא ב 1969. בראנד האמין כי תמונת כדור הארץ היא סמל חזק ומשמעותי הנותן תחושה שהכדור הוא אי מוקף ואקום שחור ועוין. שעל האדם לשמור עליו כבית למין האנושי.

גיבוש השקפת עולמו

בראנד, שהשכלתו האקדמית נרכשה בתחום הביולוגיה, הושפע ממחקרים העוסקים באבולוציה ומערכות חיים דוגמת אצות ופטריות, בהן קשה לבודד את הפרט מהכלל. מחקרים אלו הובילו אותו למסקנה לפיה- כיוון שהאדם הוא מערכת לעצמו, ובהכרח הוא גם חלק ממערכת כוללנית הוא משנע את האנרגיה סביבו ומשפיע עליה. ומכאן, אחראי לשינוי האבולוציוני של עצמו. תפיסה זו של מערכת עצמונית המתפתחת לבד תוך מהלכים של היזון-חוזר, נגדה, מבחינת בראנד, מבנים היררכיים בכלל ופוליטיים בפרט- מערכת פוליטית היא כזו בה מופעל כוח מלמעלה על מנת להשליט סדר חברתי דבר הגורם למחיקת האינדיווידואל.

באמצעות ההסבר האקולוגי- ביולוגי טען בראנד כי מערכות היררכיות מונעות את התפתחותו ושגשוגו של האדם בכך שהן גורמות לצמצום המגוון האקולוגי והקטנה בווריאציות האנושיות. ועל כן שחרור האינדיבידואל והתפתחות אישית היא תנאי להתפתחות חברתית משמעותית.

תובנות אלו, קיבלו אישור במהלך חוויותיו בסצנת האמנות ובעיקר במפגש עם אמנים כמו ג'ון קייג', ורוברט ראושנברג שהציעו חוויה אמנותית שבמסגרתה אין לאמן יתרון, או עליונות על קהלו או על החומרים איתם הוא עובד ומבחינה זאת, ייעודו העליון של האמן, כפי שטען קייג',הוא- שלא יהיה לו כל ייעוד מוגדר . . את ההשפעות המשמעותיות ביותר על תפיסת עולמו ספג בראנד, מן הטקסטים וההרצאות של הוגים כמו באקמינסטר פולר, מרשל מקלוהן ונורברט וינר. הוגים אלו הציעו, בצורות שונות מודל חדש של תקשורת שאינו מוגבל רק לתקשורת אנושית, אלא מורחב גם לתקשורת בין אדם למכונה, בין מכונה למכונה ובין אדם לאדם באמצעות מכונה. מסגרת אינטלקטואלית זו פתחה בפניו אפשרויות חשיבה על יצירת צורות אלטרנטיביות של ארגון אנושי. התפיסה ההוליסטית של אדם ומכונה הייתה, מבחינת בראנד, עתידה לאפשר לאינדיוודואל גישה חופשית לאינפורמציה ולאינטראקציות אנושיות חוצות מעמד וגזע ומתוך כך, אפשרות לשחרור מכבלי המדרג החברתי אליו שוייך אדם.

רעיונותיו של באקמינסטר פולר והשפעתם על בראנד ובני דורו פולר, ממציא, אדריכל, הוגה דעות ואקולוגיסט, נודע בזכות תכנון והמצאה של טכנולוגיות ירוקות שהידועה בהן היא הכיפה הגיאודזית. לדעתו של פולר, האדם המודרני שחי בחברה טכנולוגית חייב להכיר בקיומם של דפוסים אוניברסליים הקיימים בטבע ובהתאם לכך לתכנן טכנולוגיות חדשות תוך חיסכון והימנעות משימוש לא שוויוני במשאבים. פולר קידם את הרעיון לפיו יש להפקיע את הטכנולוגיות הגדולות מהתעשייה הצבאית ולהתאימן לקנה מידה אנושי משפחתי ולהשיג טכנולוגיה בת־קיימא (sustainable technology). בספר שפרסם בשנת 1963 פולר כינה את מעצב הטכנולוגיה האידיאלי: המעצב הכוללני" ("Comprehensive Designer") ככזה הלוקח בחשבון שיקולים מערכתיים והשפעות של היזון חוזר גלובלי.

לספר נודעה השפעה עמוקה על בראנד ובני דורו. התובנה של פולר הייתה שבכל אחד טמון "המעצב הכוללני", שיהיה מודע לשיווי המשקל שבין האיברים של המערכת. לפי פולר, אותו מעצב אידיאלי יהיה "סינתזה מתפתחת של אמן, ממציא, מכונאי, כלכלן אובייקטיבי ואסטרטג אבולוציוני".

רעיון נוסף ומשפיע ביותר של פולר היה "משחק העולם" (World Game, World Peace Game). או בשם נוסף- (great logistics game). זו הייתה מערכת שמטרתה לשמש כלי שיאפשר גישה מושכלת, מדעית ועיצובית לניבוי מראש ולטיפול בבעיותיו של כדור הארץ כמערכת אחת לכידה.

שנים רבות לפני עידן האינטרנט והרשת הגלובלית, ביקש פולר כלי מערכתי, מסד נתונים גלובלי שמתעדכן בזמן אמת על מצבו של העולם. הוא בחר במילה "משחק" כדי להדגיש כי מדובר בגישה לכל; שבו כל אחד יכול וצריך לקחת חלק ב"משחק" הגלובלי הזה, נגישות לכל פרט ופרט היא ערובה לתגובה מהירה הן במישור הפרטי ביותר והן כחבר בקהילה שמנגנוניה פוליטיים. "המשחק", ככלי אלטרנטיבי ואף חתרני, נועד לעקוף את הפוליטיקה שעפ"י פולר: נזקה ל"ספינת החלל ארץ" גדול מנשוא.

קטלוג העולם כולו

בשנת 1967 הצטרף בראנד לארגון שלא למטרות רווח Portola Institute שמקום מושבו היה ב-Menlo Park, ארגון זה עסק ברעיונות לחינוך, הוצאה לאור ודחיפה של מיזמי "חיים פשוטים", כפי שנכתב עליו: "הארגון הוקם בכוונה להקטין את קנה המידה ולהפוך לדמוקרטית ולאנושית את חברתנו הטכנולוגית הסובלת מגידול יתר". פורטוֹלה נמצאה בצומת גאוגרפית, חברתית ותרבותית. מיקומה בפאלו אלטו שבעמק הסיליקון, בשכנות לאוניברסיטת סטנפורד, קירב אליה אנשי אקדמיה, מרצים, מדענים ומתכנתי מחשב מחד. ואמנים, חברים בקומונות ונציגי העולם הפסיכדלי מאידך.

רשת חברתית וצומת אינטלקטואלית זו שקשרה בין העולם ההיפי לתעשיית המחשבים הצעירה ובין עולם האמנות לאקדמיה היוותה חממה ליזמי תרבות מסוגו של בראנד. באקלים תרבותי זה בא לעולם בשנת 1968 "קטלוג העולם כולו" (The Whole Earth Catalog) שהתגבש לצורתו הסופית בראשית שנות ה-70. הקטלוג נסמך על מסורת אמריקאית של קטלוגים לרכישת מוצרים ממרחק, אך בניגוד אליהם מטרתו לא הייתה מסחרית אלא ניסיון ליצור פורום חברתי אינטלקטואלי שבו אינפורמציה לא נסחרת אלא נמסרת בשרשרת של משוב חוזר בין המשתמשים כשהיא חושפת את כל המשתתפים למידע. בעמוד הפותח את הגיליון הראשון של הקטלוג הזכיר בראנד את באקמינסטר פולר כמי שבלעדיו לא היה בא לעולם הקטלוג.

הקטלוג עוצב באופן הפשוט ביותר כמעט ללא עזרים מקצועיים והופץ (תחילה ישירות על ידי בראנד ואשתו שנדדו בין קהילות שונות) בעיקר לקהילות ההיפים שנפוצו ברחבי ארצות הברית שבשיאן נמנו עליהן מאות אלפי חברים. מבחינת תוכנו ה- Whole Earth Catalog התחלק לשבע קטגוריות ונע בין קטלוג מוצרים לאינדקס תרבותי, מילון מונחים ופורום חברתי. החלתו הייתה צנועה וכללה כמות מועטת של עמודים, בשנת 1971 כאשר זכה ב National Book Award כבר הגיע לנפח של 448 עמודים.

הקטגוריות השונות הכילו תקצירי ספרים, ערכים מעולם התרבות, מידע כללי ומידע יישומי, התקנים מכניים, חפצים שונים וציוד מגוון למי שמבקש לחיות בטבע. והקטלוג כלל בתוכו חוות דעת והתרשמות של כלל המשתמשים לצד חוות דעת וולונטריות של ממומחים בתוספת אינפורמציה כיצד ואיפה ניתן להשיגם.

מוצרים כגון, ערכה ביתית לאריגה, או אובניים לקרמיקה לצד דיווחים על תגליות מדעיות בעולם הפלסטיק. חללים ורהיטים עשויי במבוק ליד ספרים שעסקו במחשבונים ספרתיים ובמחשבים מחוללי מוזיקה. הקוראים/משתמשים לא יכלו לקנות באמצעות הקטלוג. על מנת לרכוש היה עליהם לפנות ישירות לסוחרים או לחברות המייצרות. הקטלוג היה ערבוביה אקלקטית של קולות, מראות וחפצים שבה כל קורא הוזמן לכתוב ולהציע ארטיפקטים או להמליץ על ערכים שיוכנסו למהדורה הבאה כמו גם לספר על חוויות אישיות שיש בהן תועלת לכלל. במובן זה, הקטלוג לא היה ספר אך גם לא עיתון, או קטלוג במובן המסורתי של הזמנה באמצעות הדואר; הוא ייצג דבר חדש במו"לות האמריקאית שניחן, "בכוח משיכה מסתורי" כפי שתיארו לימים כמה מקוראיו הראשונים.

אופיו עודד אפשרות קהילתית של הבנת העולם ושימוש יצרני ולא צרכני באובייקטים, בשיטת 'עשה זאת בעצמך'. לקטלוג נודעה השפעה אדירה על תנועת החזרה לאדמה של שנות ה-70, קהילות היפיות בתוך ארצות הברית ומחוצה לה. מהדורת 1972 של הקטלוג הופצה בלמעלה מ-1.5 מיליון עותקים. בשלוש השנים שבין- 1969 ל-1972, התרחב קהל הקוראים והתפרש על פני ארבע קבוצות חברתיות: אנשי אקדמיה, אנשי תעשייה וממשל שעיסוקם נגע במדע וטכנולוגיה, חברי חוגי האמנות בחוף המזרחי והמערבי, הקהילה הפסיכדלית של אזור מפרץ סן-פרנסיסקו ואוכלוסיית הקומונות שנפוצו בכל רחבי ארצות הברית החל מאמצע שנות ה-60. המפגש של כל הקבוצות הללו מעל דפי הקטלוג ובאמצעותו יצר פעולת חליפין אינטנסיבית של ידע. טכנולוגיה ומדע נפגשו בדתות המזרח, זן בודיזם, מיסטיציזם פסיכדלי ואידאולוגיות קהילתיות. הדינמיקה הזו שהתבססה על משוב חוזר של קוראים יצר אתר רב-תחומי, גמיש מבחינה אידאולוגית וסמל מובהק של שיתוף פעולה.

הקטלוג המחיש את הטענה כי טכנולוגיות צריכות להימדד בקני-מידה אנושיים (small scale), צריכות לתמוך בהתפתחות האישית של האינדיבידואל ולהרחיב את התודעה. קוראים שלקחו חלק פעיל הפכו בעצמם לסוכני-שינוי וליזמי תרבות על-פי המודל של בראנד. ובעיקר, הקטלוג הראה, את אפשרות קיומה המעשי של קהילה על-גאוגרפית (disembodied community) כרעיון בר-השגה וכהוכחה לכך שמערכת טכנו-סוציאלית יכולה לשרת אתרים של שיתוף. כיום, נחשב הקטלוג למבשר האינטרנט, אף על פי שלא נעשה בשימוש תקשורת מחשבים.

רבעון קו-אבולושן CoEvolution quarterly

ב־1974 הקים בראנד את רבעון הקו- אבולושן. המגזין פרסם כתבות באורך מלא בנושאים של תרבות עכשוויות כמו מדעי הטבע, חדשנות, אמנות, סוציולוגיה, ועוד. הרבעון המשיך את קו המחשבה של בראנד, לפיו האדם בעזרת ידע בתחומים שונים יכול לשנות את כיוון הציוויליזציה המודרנית ולא להפוך להיות קורבן של ההתפתחות הטכנולוגית. התוכן של המגזין נכתב על ידי כותבים מנוסים ומכובדים לצד כותבים מתחילים ועלומי שם וכלל בתוכו גם קטעי שירה פוטוריסטיים.

יועץ למושל קליפורניה

בין השנים 1977 - 1979 שימש בראנד כיועץ מיוחד למושל קליפורניה ג'רי בראון.

קהילת הוֶול (Whole Earth 'Lectronic Link)

ב־1985 פנה לארי ברילאנט לסטיוארט בראנד והציע לו להקים במשותף קהילה אינטרנטית שתתבסס על ערכי, עורכי וקוראי הקטלוג. באותה תקופה כבר פעלו קהילות שכאלו, ובראנד התנה את הסכמתו ביצירת קהילה שתשקף את הלך הרוח של התרבות ההיפית-קיברנטית שבמרכזה היזון-חוזר ודיאלוג. ערכי השיחה, הוא פסק, ייקבעו על ידי המשתמשים ולא יוכתבו על ידי מפעילי הקהילה.

הרעיון המרכזי של בראנד היה שעצם הממשק יאפשר לקהילה להתפתח בעצמה ללא הפרעה וזכויותיו של הפרט יישמרו ולא יופרו על ידי המערכת, כאשר התכנים המועלים לאוויר יישארו בבעלותו של הכותב. החזון האוטופי של קהילות קטנות המשנות את העולם לטובה ומתקיימות בתוך מרחב וירטואלי המאפשר להן למשש את מהותן בניהול עצמי ללא גורמי כוח מתווכים ומשחיתים התבטא הן בעיצוב תוכנת ההפעלה של הקהילה והן במודל העסקי של הקהילה וקהילת הוֶול הייתה לאחת מן הקהילות הווירטואליות הראשונות והמשפיעות ביותר על רעיון הקהילה הווירטואלית באינטרנט. עד מהרה, הפכה הקהילה למקום פופולרי להחלפת אינפורמציה, דיון תרבותי, וויכוח פוליטי, תמיכה חברתית ואתר חיוני- מעין רשת חברתית- להשתלבות בתעשיית האינטרנט המתפתחת. חלק מחברי ה-WELL שיחקו תפקיד מרכזי של גיבורי תרבות בתהליך הבנייתו של המרחב הווירטואלי. אחד הבולטים שבחברים, הווארד ריינגולד (Howard Rheingold), הביא את רוח ה-WELL לשיח הציבורי. כשב־1987, הוא טבע את המושג 'קהילה וירטואלית' במאמר שפורסם ב Whole Earth Review, כתב עת שבראנד הוציא לאור בעת ההיא, ולאחר מכן בספרו רב-המכר משנת 1993: .Virtual Community: Homesteading on the Electronic Frontier

בראנד והאינטרנט

הביוגרפיה של בראנד עוברת בכל התחנות שהיו לאבני הדרך של תרבות הסייבר. בכל צומת חשובה בנרטיב המתפתח של התרבות הדיגיטלית, נמצא את בראנד כחוליה מקשרת, צומת ונקודת מחבר בין האנשים, המוסדות והאירועים שמתוכם נולד האינטרנט כתרבות.

ב 9 בדצמבר 1968 בראנד סייע למהנדס דאגלס אנגלברט להכין את הרפרזנטציה המיתולוגית שזכתה מאז לשם "אם כל ההדגמות" (The Mother of All Demos) שנערכה במסגרת כינוס מקצועי של כ 1000 אנשי מחשב. בכינוס הוצגו לראשונה "העכבר", הטקסט האינטראקטיבי, וידאו-קונפרנס, האי-מייל והייפרטקסט.

בשנת 1985 בראנד יחד עם לארי בריליאנט יסדו את ה-well, הקהילה הווירטואלית המיתולוגית.

באותה שנה ארגן בראנד, עם אחרים, את כנס ההאקרים הראשון ובו טבע את מטבע הלשון המפורסם ביותר שלו: Information wants to be free.

בשנת 1986 בראנד בילה שנה במקדש הדיגיטלי של מעבדות MIT כמדען אורח שתפקידו להפיץ את הבשורה הדיגיטלית. הוא עשה זאת בספר שהיה לפופולרי מאד וסייע לקרב רבים למהפכה הדיגיטלית

בשנת 1988 ייסד את ה- Global Business Network ארגון שמטרתו לספק שירותי ייעוץ לארגונים גדולים כיצד לעשות שימוש אסטרטגי נכון והגון ברשת.

רשת הקהילה העסקית Global Business Network

בשנת 1988 הקים בראנד במשותף עם את רשת הקהילה העסקית שבדומה לTED, הוא ייסד את הרשת העסקית הגלובלית, אשר בוחנת את העתיד הגלובלי והאסטרטגיות העסקיות של חברות על פי מיני ערכים שבראנד מצאו כחיוניים. הרשת שמה לעצמה למטרה להיות מעורבת בהתפתחות ויישום של חשיבה תרחישית, תכנון, ויצירת כלים אסטרטגיים.

העכשיו הארוך

בראנד הוא נשיא וחבר בוועד המנהלים של ארגון העכשיו הארוך. העכשיו הארוך הוא ארגון המקיים סמינרים בנושא מחשבה ארוכת טווח שמנסה להציב אופוזיציית חשיבה לתרבות המואצת. מטרת הארגון לעודד לאחריות בהקשרים שונים של קיימות. בין דובריו, המגיעים מתחומים שונים מאוד זה מזה, נכללים גם: בריאן אינו, ריי קורצוויל, נאסים טאלב, ג'ימי וולס ורבים אחרים.

ספריו

II Cybernetic Frontiers, 1974, מסת"ב 0-394-49283-8 (hardcover), מסת"ב 0-394-70689-7 (paperback)
The Media Lab: Inventing the Future at MIT, 1987, מסת"ב 0-670-81442-3 (hardcover); 1988, מסת"ב 0-14-009701-5 (paperback)
How Buildings Learn: What Happens After They're Built, 1994. מסת"ב 0-670-83515-3
The Clock of the Long Now: Time and Responsibility, 1999. מסת"ב 0-465-04512-X
Whole Earth Discipline: An Ecopragmatist Manifesto, Viking Adult, 2009. מסת"ב 0-670-02121-0

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סטיוארט בראנד בוויקישיתוף

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30633442סטיוארט בראנד