סטיבן וילר דאוני
.jpg) | |
| לידה |
וסטרנפורט, מרילנד, ארצות הברית .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
דנוור, קולורדו, ארצות הברית .svg){kind=small} |
| מפלגה |
 המפלגה הרפובליקנית |
סטיבן וילר דאוני (באנגלית: Stephen Wheeler Downey; 25 ביולי 1839 – 3 באוגוסט 1902) היה עורך דין ופוליטיקאי בוויומינג. מוותיקי צבא האיחוד במלחמת האזרחים האמריקנית, הוא היה מתיישב לבן מוקדם של ויומינג, ושימש כגזבר, מבקר וציר לקונגרס שלה. לאחר הקמת המדינה, דאוני המשיך לכהן בפוליטיקה המקומית והממלכתית, כולל יו"ר בית הנבחרים של ויומינג.
דאוני היה מייסד אוניברסיטת ויומינג, והנשיא הוותיק של חבר הנאמנים שלה.
ביוגרפיה
ראשית חייו
דאוני נולד בווסטרנפורט, מרילנד ב-25 ביולי 1839, והיה בנם של אוון דורסי דאוני ואליזבת ל. (פאוול) דאוני. [1] הוא התחנך בעיירה, ולמד משפטים אצל פרנסיס תומאס מקמברלנד, מרילנד כהכנה לקריירה כעורך דין.[2]
קריירה צבאית
ב-31 באוקטובר 1861, דאוני התגייס לצבא האיחוד למלחמת האזרחים האמריקאית, והצטרף לרגימנט הרגלים השלישי של מרילנד, חטיבת הבית של פוטומק כטוראי.[3] הוא הועלה לדרגת לוטננט ראשון בינואר 1862, לדרגת לוטננט קולונל במרץ 1862 ולקולונל בספטמבר 1862.[4] במרץ 1862, דאוני פיקד על חיילי האיחוד ברומני, וירג'יניה (כיום וירג'יניה המערבית).[3] במאי, הרגימנט שלו שירת כחלק מהדיוויזיה כריסטופר ק. אוגור, הקורפוס של נתנאל פ. בנקס.[3]
כאשר החלה המערכה במרילנד בתחילת ספטמבר 1862, דאוני פיקד על העמדה בקירניסוויל, וירג'יניה (לאחר מכן וירג'יניה המערבית).[3] ב-10 בספטמבר הוא פיקד על סיירת סיור מגדוד הפרשים הראשון של מרילנד, חטיבת הבית של פוטומק.[3] ליד בונסבורו, מרילנד, הסיור של דאוני נתקל במפקד הקונפדרציה סטונוול ג'קסון וצוותו רכובים לפני חייליהם בכביש שרפסבורג.[3] ג'קסון ברח, הליווי שלו התכתש עם חיילי דאוני, ודאוני נפצע.[3]
דאוני והפיקוד שלו נתפסו עם חיל המצב של האיחוד בקרב מעבורת הארפרס ב-15 בספטמבר.[3] כתוצאה מפצעיו, דאוני שוחרר מהצבא בנובמבר 1862.[3]
מעבר לוויומינג
לאחר שעזב את הצבא, דאוני זכה להתקבל ללשכת עורכי הדין והקים משרד עריכת דין בוושינגטון הבירה.[4] בשנת 1869, הוא עבר לטריטוריית ויומינג והקים משרד עריכת דין בלאראמי.[2] דאוני, רפובליקני, שימש כפרקליט התובע של מחוז אולבני, ויומינג בשנים 1869 ו-1870.[4] הוא גם פתח משרד סקר בלאראמי והוקצה לשישה חוזי סקר ממשלתיים בין 1870 ל-1873.[4] הוא כיהן כחבר במועצה הטריטוריאלית של ויומינג ב -1871, 1875 ו-1877.[4] דאוני היה גזבר טריטוריאלי בשנים 1872 עד 1875, ומבקר טריטוריאלי מ-1877 עד 1879.[4]
נציג בקונגרס
בשנת 1878, דאוני נבחר כנציג ויומינג לבית הנבחרים של ארצות הברית.[4] הוא כיהן קדנציה אחת, מ-4 במרץ 1879 עד 3 במרץ 1881, ולא התמודד לכהונה נוספת ב-1880.[4]
במהלך כהונתו בקונגרס, דאוני זכה לכותרות ברחבי הארץ לאחר שהציע חקיקה שהייתה מכריזה על ארצות הברית כ"עם נוצרי" והקציב 500,000 דולר (כ-14.5 מיליון דולר בשנת 2022) ליצירה והתקנה של ציורים בנושא נוצרי ויצירות אמנות אחרות במבנים פדרליים.[5] סיקור עיתונאי של הצעת החוק הלא מוצלחת של דאוני החל לאחר שקיבל אישור להדפיס בפרוטוקול את דבריו בעד הצעת החוק שלו, שהתגלתה כשיר פרוזה בן 15 עמודים, טיעון של כבוד. סטיבן וו. דאוני.[5] לאחר שהבינו שהטקסט של דאוני מוגן בזכויות יוצרים, מנהיג הסיעה הרפובליקנית ג'יימס א. גארפילד שכנע את רוב חברי בית הנבחרים כי חוקי הגוף אוסרים על הדפסת יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, והם הצביעו נגד מתן אישור לשירו של דאוני לתיעוד.[5]
קריירה מאוחרת יותר
לאחר שעזב את הקונגרס, דאוני חזר לעסוק בעריכת דין בלאראמי.[4] הוא שירת בבית הנבחרים הטריטוריאלי ב-1886 וב-1890, והיה חבר בוועידה החוקתית של המדינה ב-1889.[4] בשנת 1886, דאוני נתן חסות להצעת החוק שיצרה את אוניברסיטת ויומינג ונודע כ"אבי אוניברסיטת ויומינג".[4] מ-1891 עד 1897 הוא היה חבר נאמן באוניברסיטה, והוא היה הנשיא הוותיק של חבר הנאמנים.[4]
וויומינג השיגה מעמד של מדינה ב-1890, ודאוני היה חבר בבית הנבחרים של ויומינג ב-1893 וב-1895.[4] ב-1895 כיהן כיו"ר ועדת המשפט וכיו"ר הזמני.[4] [6] מ-1897 ועד מותו שימש כפרקליט תובע של מחוז אולבני.[2] דאוני מת בדנוור, קולורדו ב-14 באוגוסט 1902.[4] הוא נקבר בבית הקברות גרינהיל בלאראמי.[4]
משפחתו
לדאוני היו שתי בנות עם אשתו הראשונה, פאני פישר, שמתה ב-1870, זמן לא רב לאחר שהמשפחה עברה ללאראמי, ויומינג. [7] [8]
דאוני התחתן עם אוונג'לין ויקטוריה אוון (1853–1937) בלאראמי, ויומינג ב-1872 ונולדו להם עשרה ילדים.[2] בנו, שרידן דאוני (1884–1961), הפך לעורך דין וסנאטור ארצות הברית מטעם קליפורניה. בתו, ד"ר ג'ון אטה דאוני (1875–1932), הפכה לפסיכולוגית בולטת ולפרופסור לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטת ויומינג. [9]
המסמכים המשפחתיים של דאוני (1866–1997) נמצאים בארכיון מרכז המורשת האמריקאית של אוניברסיטת ויומינג. [10]
קישורים חיצוניים
- סטיבן וילר דאוני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Ritter, Charles F. (1989). American Legislative Leaders, 1850-1910. Westport, CT: Greenwood Press. p. 189. ISBN 9780313239434 – via Google Books.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Bartlett, Ichabod S. (1918). History of Wyoming. Vol. III. Chicago, IL: S. J. Clarke. p. 596 – via Google Books.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 "Federal (USV) Lieutenant Colonel Stephen Wheeler Downey (1839 – 1902)". Antietam on the Web. St. Augustine, FL: Brian R. Downey. נבדק ב-3 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.00 4.01 4.02 4.03 4.04 4.05 4.06 4.07 4.08 4.09 4.10 4.11 4.12 4.13 4.14 4.15 Joint Committee on Printing, U.S. Congress (1950). Biographical Directory of the American Congress, 1774–1949. Washington, DC: U.S. Government Printing Office. p. 1100 – via Google Books.
- ^ 5.0 5.1 5.2 "The Sensation of the Day". Express and Standard. Newport, VT. 27 באפריל 1880. p. 2 – via Newspapers.com.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Wyoming House of Representatives (1895). House Journal of the Third State Legislature of Wyoming. Cheyenne, WY: Daily Sun Book Print. pp. 106, 385 – via Google Books.
- ^ Viner, Kim. "Stephen and Eva Downey Day: Laramie Pioneers Honored". Albany County Historical Society, Albany County, Wyoming. נבדק ב-5 במרץ 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Death notice for Mrs. Fannie Downey". The Wheeling Daily Intelligencer, Wheeling, W. Virginia. 21 במאי 1870. נבדק ב-5 במרץ 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Bazar, Jennifer (2010). "Profile: June Etta Downey". Psychology's Feminist Voices Multimedia Internet Archive. נבדק ב-18 ביולי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Thompson, D. C. (2010). "Overview, Downey Family Papers, 1866-1997". Archives West. Portland, OR: Orbis Cascade Alliance. נבדק ב-5 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
39534235סטיבן וילר דאוני