סבכי רונן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןסבכי רונן
סבכי רונן
סבכי רונן מהר הימטוס, יוון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: עופות
סדרה: ציפורי שיר
משפחה: סבכיים
סוג: Curruca
מין: סבכי רונן
שם מדעי
Curruca cantillans

סִבְּכִי רוֹנֵן (שם מדעי: Curruca cantillans) הוא סבכי קטן המתרבה באזורים הדרומיים ביותר של אירופה.

בישראל זהו מין נדיר למדי – נפוץ מעט יותר במהלך נדידת האביב, במרץ ותחילת אפריל, אז הוא מופיע לעיתים במספרים קטנים, בעיקר בחבל המדברי. בסתיו נדיר יותר. בישראל נצפה רק התת-מין C. c. albistriata.[1]

טקסונומיה ואטימולוגיה

הוא תואר לראשונה על ידי חוקר הטבע הגרמני פיטר סיימון פאלאס בשנת 1764 וקיבל את בתחילה השם המדעי Motacilla cantillans.[2][3][4]

הסוג Curruca הוצג בידי חוקר הטבע הגרמני יוהאן מתאוס בכשטיין בשנת 1802. המין הטיפוסי בסוג (Curruca curruca) הוחלט להיות סבכי טוחנים.[5][6][7] שם הסוג Curruca מגיע ממילה לטינית לציפור קטנה ובלתי-מזוהה שהזכיר המשורר הרומאי יובנאליס. הסוג Curruca פוצל מהסוג Sylvia ב-2014 בעקבות מחקר פילוגנטי שפורסם ב-2011,[8] והפיצול מוכר כיום על ידי רוב הרשימות.[9] שם המין הספציפי cantillans הוא מלטינית ומשמעותו "שר", מהמילה canere - "לשיר".[10]

נראה כי ציפור זו קשורה למין-על של סבכי שחור-ראש וסבכי אשלים. לכולם יש פסי-שפם לבנים, הראשים כהים אצל זכרים בוגרים, וטבעות העיניים חשופות. שלושת המינים הללו קשורים למין-על המורכב מסבכי שחור-גרון וסבכי קפריסאי, שגם הם חולקים את פס-השפם הלבן והראש הכהה (Shirihai et al. 2001[11], Jønsson & Fjeldså 2006[12]).

פיצולים במין

המין נחלק בעבר לשתי קבוצות תת-מינים נפרדות, אשר נחשבו מגוונות מספיק כדי להיחשב כשני מינים נפרדים (Shirihai et al. 2001).[11] לשתי הקבוצות יש ניצוי שונה של הזכר, קריאות ייחודיות והן אלופטריות. במאי 2020, רשימת הציפורים העולמית של ה-IOC זיהתה את הפיצול של סבכי רונן מערבי ומזרחי לשני מינים שונים.[13] בהתאם, נוספה באנגלית תחילית לשם העממי של שני המינים הנפרדים, והם נקראים: "Eastern subalpine warbler" ו-"(Curruca iberiae) Western subalpine warbler".

בנוסף, המין Moltoni's warbler" (אנ') (Curruca subalpina)" נחשב בעבר גם הוא כחלק מהמין, אך קיבל מעמד של מין נפרד.

תת-מינים

כיום ישנם שני תת-מינים מוכרים:[14][15]

  • C. c. cantillans (פ. ס. פאלאס, 1764) – מקייץ ומקנן בדרום איטליה וסיציליה, חורף במערב אפריקה.
  • C. c. albistriata (כ. ל. ברם, 1855) – מקייץ ומקנן בצפון-מזרח איטליה, דרך דרום-מזרח אירופה עד למערב טורקיה; וחורף בצפון-מזרח אפריקה.

תיאור

זהו סבכי קטן למדי, אורכו 12–13 ס"מ ומשקלו 10–12 גרם. כמו רוב המינים בסוג Curruca, יש לסבכי רונן דו-צורתיות זוויגית בולטת. לזכר הבוגר גב וראש אפור-כחלחל, גרון בגוון ערמוני מודגש, ופס-שפם לבן בולט. הנקבה חומה ואחידה למדי בחלקים העליונים, עם ראש אפור יותר, גוון לבנבן בחלקים התחתונים, מרכזי שלישוניות בולטים למדי, וזנב בגוון חום-אפור (ולא שחור כמו אצל סבכי אשלים). שירתו של סבכי רונן מהירה ומקשקשת, ודומה לזו של סבכי טוחנים.

הסבכי הרונן המזרחי נבדל מסבכי רונן מערבי (Curruca iberiae) בחלקיו העליונים בעלי גוני אפור-כחול עמוק יותר, מסכה כהה על קדמת העין וסוככות האוזניים, צבע חום-אדמדם המוגבל לגרון ולחזה ומתוחם בחדות בבטן לבנה ברובה, צדדים חיוורים יותר, ופס תת-שפם לבן רחב יותר.[16]

בית גידול ואקולוגיה

מין זה מעדיף חורשים הטרוגניים גבוהים וצפופים עם כיסוי עצים דליל באזורים ים-תיכוניים יבשים, במיוחד חורשות של אלונים, עצי תות ואברש. הוא נמצא לעיתים קרובות גם ביערות אלונים צעירים ובאזורים שיחיים צפופים אך נטולי עצים, ובתוואי נוף עבותים הנשלטים על ידי פטל לאורך נקיקים שטופי שמש ועמקים. הוא אף חובב את שלבי הרצף המאפיינים שטחים לאחר שרפה.[17]

קינון

עונת הקינון נמשכת מסוף מרץ עד סוף יוני והמין הוא מונוגמי. לקן צורת גביע עמוק וחזק מעשבים, שורשים ועלים דקים והוא מרופד בעשבים עדינים יותר, שורשים ושיער. הוא ממוקם בשיח נמוך או עץ קטן כמו אלגומין, בגובה של 30–130 ס"מ מעל פני הקרקע. בתטולה שלוש עד חמש ביצים.

תזונה

תזונתו מורכבת בעיקר מחרקים קטנים והזחלים שלהם, אך מחוץ לעונת הקינון הוא ילקט גם גרגרי-יער ופירות קטנים.

סטטוס

מחקר שנעשה על השינויים במין בין השנים 1989 ל-2013 העלה שהאוכלוסייה במגמת עלייה, בעקבות התפשטות בטווח תפוצת הקינון שלו.

בשל תפוצתו הנרחבת, ומגמת האוכלוסייה שמוערכת בעלייה, האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN) סיווג את רמת הסיכון של המין כ"ללא חשש".[17]

לקריאה נוספת

  • Brambilla, Mattia; Vitulano, Severino; Spina, Fernando; Bacetti, Nicola; Gargalllo, Gabriel; Fabbri, Elena; Guidali, Franca; Randi, Ettore (2008). "A molecular phylogeny of the Sylvia cantillans complex: Cryptic species within the Mediterranean basin". Molecular Phylogenetics and Evolution. 48 (2): 461–472. doi:10.1016/j.ympev.2008.05.013. PMID 18590968.
  • Svensson, Lars (2013). "A taxonomic revision of the Subalpine Warbler Sylvia cantillans" (PDF). Bulletin of the British Ornithologists' Club. 133: 240–248.
  • Svensson, Lars (2013). "Subalpine Warbler variation and taxonomy". British Birds. 106 (11): 651–668.

קישורים חיצוניים


שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סבכי רונן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ סבכי רונן, באתר הצפרות הישראלי
  2. ^ Mayr, Ernst; Cottrell, G. William, eds. (1986). Check-list of Birds of the World. Volume 11. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 283.
  3. ^ Sherborn, C. Davies (1905). "The new species of birds in Vroeg's catalogue, 1764". Smithsonian Miscellaneous Collections. 47: 332–341 [337 No. 177].
  4. ^ Rookmaaker, L.C.; Pieters, F.F.J.M. (2000). "Birds in the sales catalogue of Adriaan Vroeg (1764) described by Pallas and Vosmaer". Contributions to Zoology. 69 (4): 271–277. doi:10.1163/18759866-06904005.
  5. ^ Bechstein, Johann Matthäus (1802). Ornithologisches Taschenbuch von und für Deutschland, oder, Kurze Beschreibung aller Vögel Deutschlands für Liebhaber dieses Theils der Naturgeschichte (בגרמנית). Leipzig: Carl Friedrich Enoch Richter. p. 165.
  6. ^ Mayr, Ernst; Cottrell, G. William, eds. (1986). Check-List of Birds of the World. Vol. 11. Cambridge, Massachusetts: Museum of Comparative Zoology. p. 270.
  7. ^ Dickinson, E.C.; Christidis, L., eds. (2014). The Howard & Moore Complete Checklist of the Birds of the World. Vol. 2: Passerines (4th ed.). Eastbourne, UK: Aves Press. p. 510. ISBN 978-0-9568611-2-2.
  8. ^ Voelker, Gary; Light, Jessica E. (2011). "Palaeoclimatic events, dispersal and migratory losses along the Afro-European axis as drivers of biogeographic distribution in Sylvia warblers". BMC Evolutionary Biology. 11 (163): 163. doi:10.1186/1471-2148-11-163. PMC 3123607. PMID 21672229.
  9. ^ Lepage, Denis. "Avibase - The World Bird Database". נבדק ב-17 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Jobling, James A (2010). The Helm Dictionary of Scientific Bird Names. London: Christopher Helm. pp. 89, 376. ISBN 978-1-4081-2501-4.
  11. ^ 11.0 11.1 Phylogeny and biogeography of the genus Sylvia, pp. 24 – 30 in: Shirihai, Hadoram, Gabriel Gargallo and Andrea J. Helbig (2001) Sylvia warblers: Identification, taxonomy and phylogeny of the genus Sylvia Helm Identification Guides מסת"ב 0-7136-3984-9
  12. ^ Jønsson, Knud A.; Fjeldså, Jon (2006). "A phylogenetic supertree of oscine passerine birds (Aves: Passeri)". Zool. Scripta. 35 (2): 149–186. doi:10.1111/j.1463-6409.2006.00221.x.
  13. ^ "Split of Western and Eastern Subalpine Warbler". Magornitho. נבדק ב-8 במאי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Eastern Subalpine Warbler, Curruca cantillans (Pallas, 1764), observation.org
  15. ^ Sylvia cantillans (Pallas, 1764), Taxonomic Serial No.: 563187, Integrated Taxonomic Information System
  16. ^ Duquet, Marc and Amine Flitti (2007) Éléments d'identification de la Fauvette passerinette orientale [Sylvia cantillans albistriata] Ornithos Vol. 14, no. 3, pages 164 – 171 (in French)
  17. ^ 17.0 17.1 Eastern subalpine warbler, Curruca cantillans, Bird life Datazone
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35422047סבכי רונן

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סבכי_רונן&oldid=2203939"