מסחתי

מֶסחֶתי (בגאורגית: მესხეთი) הוא אזור הררי ופרובינציה לשעבר של דרום מערב גאורגיה. השבטים הגאורגים הקדומים משקי-Meshki (מאוחר יותר מוסח-Moskh, והמוסיניקים, היו ילידי האזור הזה, שזוהו, בידי חלק מהמחברים כ-מושקי (Muški) מאסיה הקטנה, מהמאה ה-12 לפנה"ס, על פי מקורות אשוריים. רוב האוכלוסייה המסחתים הגאורגים כיום הם צאצאי שבטים אלו. המוסיניקים היו ממציאי המטלורגיה. במיליניום השני - המאה הרביעית לפנה"ס, מסחתי הייתה חלק מהממלכה הגאורגית דיאוחי (დიაოხი). המאה ה-4 לפנה"ס - המאה ה-6, חלק מממלכת איבריה. בין מאה העשירית ועד למאה ה-15, האזור היה חלק מהממלכה הגאורגית המאוחדת. במאה ה-16 מסחתי נכבשה וסופחה לאימפריה העות'מאנית. בשנים 1829-1917 האזור היה חלק מפרובינציית טביליסי. בשנים 1918-1921 חלק מהרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, ובשנים 1921-1990 חלק ממחוז גאורגיה בברית המועצות. משנת 1990 מסחתי הפכה לפרובינציה בגאורגיה בשם סאמצחה-ג'אוואחתי.