רבי נפתלי הרץ הלוי
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
| לידה |
26 באוקטובר 1852 י"ג בחשוון תרי"ג ביאליסטוק |
|---|---|
| פטירה |
1902 (בגיל 49 בערך) י"ד בסיוון תרס"ב |
| מקום קבורה | בית הקברות הר הזיתים |
רבי נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות. עסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר והיה מקובל.
תולדותיו
נולד בביאליסטוק לאביו הרב הדרשן אליהו ליב. בשנת תרמ"ד (1884) עלה מפולין לארץ ישראל. התיישב בשכונת מאה שערים בירושלים וייסד בעיר ישיבה.
בשנת תרמ"ו (1886) נוסדה הקהילה האשכנזית ביפו, והרב נפתלי הערץ נשלח לכהן כרבה, על ידי רבני ירושלים רבי שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין, שם ביסס את חיי היהדות בעיר ובמושבות, ובעיקר את קיום המצוות התלויות בארץ, שהייתה תופעה חדשה ביהדות מאז החורבן.
באדר ב' תרנ"א (אפריל 1891) התאחדו העדות הספרדית והאשכנזית בעיר יפו והרב הלוי התמנה לעמוד בראש הקהילה המאוחדת בהסכמת רבי יחיאל מיכל פינס ורבי יואל משה סלומון מטעם האשכנזים ואהרן שלוש והרב יעקב מאיר מטעם הספרדים. בכך היה הרב לוי לסמכות הרבנית העליונה ביפו וסמל לאפשרות של אחדות בין ספרדים ואשכנזים בארץ ישראל[1][2].
רבי נפתלי הרץ, שהיה כפוף לרבנים מירושלים, הקפיד על הצביון הדתי ונלחם בתרבות החילונית-רוסית שהביאו עמם עולי העלייה הראשונה ושינו את הצביון שהיה קיים ביפו לפני כן. במיוחד תקף הרב את ראשי הציבור, אנשי בני משה, מנחם שטיין, זאב טיומקין, יהושע ברזילי, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) וחיים חיסין, אשר ביקשו להתקבל כשותפים בוועד הקהילה המאוחד ולהשפיע מבפנים בתחום החינוך והבריאות בעיר. הרב, בתמיכתו של יחיאל מיכל פינס מירושלים, סירב בתוקף ותקף את החילונים בעיקר על הנהגת ריקודים מעורבים וחילול שבת בפרהסיה ומאוחר יותר על הצגות תיאטרון ביפו ובמושבות. בתחילה התכתב הרב עם טיומקין ותבע ממנו לצוות על הצעירים המשכילים לחדול ממעשיהם, אך טיומקין השיב לו שאין הדבר בתחום סמכותו והוא אף אינו רואה בדברים קלקול של אמות מידה. בשיא המאבק הודיע הרב שיסרב לערוך קידושין לאיש שלא יבטיח לו כי ימנע ריקודים מעורבים. רבי נפתלי הרץ, שחסם את האפשרות של עולי העלייה הראשונה להשתלב במרקם הקיים, הפך בעיני העולים לסמל "החלוקה" ו"היישוב הישן", מאידך[דרושה הבהרה] נאלץ הרב להוכיח לרבני ירושלים שהוא שולט במצב הדתי ביפו ובמושבות, שהלך והפך מאוים יותר ויותר על ידי העלייה החילונית. בכך נקט, לעיתים בניגוד לרצונו, בקו קנאי ובלתי מתפשר[3][4].
במותו נישאו לכבודו הספדים בבית כנסת החורבה בירושלים לפני שנטמן בבית הקברות הר הזיתים.
היתר מכירה
בשנת תרמ"ט היה הרב נפתלי הרץ הלוי בין המתנגדים להיתר המכירה במושבות הברון.
בשנת תרנ"ו תמך וסידר היתר מכירה[דרושה הבהרה] לחקלאים ביפו כהוראת שעה, כשההיתר קובע שהגוי קונה את העצים לקוץ, וכך גם בשנת תרס"ג.
חיבוריו
- הוציא לאור את סידור הגר"א ע"פ הקבלה. ובו גם פירושיו שער נפתלי ואמרי שפר. וכן הערות לשנות אליהו למסכת שבת שהדפיס בסידורו לראשונה.
- ספר ברית עולם עם פירושו בשם "לוחות הברית", יצא לאור על ידי בנו רבי יוסף הלוי בשנת תרצ"ז.
- כתב פירוש על הספר משנת חסידים של הרב עמנואל חי ריקי בשם "כסף משנה". יצא לאור על ידי מכון הגר"א בשנת תשס"ו.
צאצאיו
- רבי יוסף הלוי[5] - מחבר כמה ספרים, ומנהל הכשרות ביקב ראשון לציון.
- חתנו: רבי יוסף צבי הלוי - כיהן ביפו כרב ואב"ד למעלה משישים שנה.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "רבי נפתלי הרץ הלוי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 102
- אליעזר באומגרטן, הלכה, קבלה ומדע בספרייתו של הרב נפתלי הרץ הלוי, בתוך קתדרה 135, עמ' 89–130
- אליעזר באומגרטן, פירוש הגאון רבי נפתלי הירץ הלוי על שערי תשובה לרבנו יונה ישורון
הערות שוליים
- ^ גוי אחד בארץ, חבצלת, 10 באפריל 1891
- ^ חנה רם, היישוב היהודי ביפו: מקהילת ספרדים למרכז ציוני 1839-1939, הוצאת כרמל 1996 עמ' 106-107
- ^ חנה רם, היישוב היהודי ביפו: מקהילת ספרדים למרכז ציוני 1839-1939, הוצאת כרמל 1996 עמ' 148-142
- ^ יפו, חבצלת, 22 בינואר 1891
- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב יוסף הלוי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 644
33224156נפתלי הרץ הלוי