נפל (הלכה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


אינקובטור עקב לידתו עם מערכת נשימתית שלא הסתיימה התפתחותה ברחם האם.

נפל הוא הכינוי ההלכתי לעובר שמת, בהיותו עדיין ברחם אימו, או יילוד שנולד עם מומים ששוללים את סיכוייו לחיות, או יילוד שנולד טרם זמנו, מבלי שגופו הבשיל. בעוד תינוק שמלאו לו 30 יום, הרי הוא תינוק בר-קיימא, ומשנפטר חלים עליו כל דיני האבלות, על נפל לא חלים דיני אנינות ואבלות. כל תינוק שלא שרד עד גיל 30 יום, אפילו אם גורם חיצוני הביא למותו, לא יצא מכדי ספק נפל.

הזמן הקובע על פי ההלכה אם תינוק הוא נפל, הוא רגע הלידה. תינוק ששהה זמן מסוים באינקובטור המדמה רחם, אין זה נחשב לו כאילו הוא טרם נולד.

ראו גם

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.