נועם אלימלך
 | |
| מהדורה ראשונה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבי אלימלך מליז'נסק |
| שפת המקור | לשון הקודש |
| סוגה | קודש |
| הוצאה | |
| הוצאה | דפוס שלמה רפאפורט |
| תאריך הוצאה | ספטמבר 1787, למברג |
| מספר עמודים | 255 |
| עורך | רבי אלעזר מליז'נסק, יעקב דב הלוי רייס |
נועם אלימלך הוא חיבורו המרכזי של רבי אלימלך מליז'נסק שהיה מראשוני מנהיגיה של החסידות. הודפס לראשונה בשנת תקמ"ח בעיר למברג מיד אחר פטירת מחברו, ומאז נתחבב מאוד על החסידים והודפס במהדורות רבות.
ספר זה הוא נכס צאן ברזל בתנועת החסידות ורבים קובעים בו לימוד מדי שבת.
חיבור הספר
הספר חובר על ידי בנו רבי אלעזר, ובו עיקרי דרכו ושיטתו אשר קובצו יחד, ונערכו לפי סדר פרשיות השבוע. דברי התורה נאמרו על ידי רבי אלימלך בשבת ונכתבו לאחר מכן על ידי בנו, לאחר שקיבל מאביו את ברכתו.
בהקדמה לספר כותב בנו, שעל-פי ציוויו של אביו רבי אלימלך לא הובא הספר לדפוס עד לאחר פטירתו בשנת תקמ"ז "מטעם הכמוס".
רבי זאב וולף שהיה אב"ד בליזנסק, כתב בהסכמתו לספר, השערה בנוגע ל"טעם הכמוס" מחמתו ציווה שלא להדפיסו בחייו:
ואמרתי שגם מזה נודע גודל צדקתו וענותנותו, שלא רצה להתגלות את עצמו כל כך בחייו, כאשר היה דרכו תמיד להקטין את עצמו...
— מדברי ר' זאב וולף בהסכמתו
מבנה הספר
הספר מחולק לשני חלקים:
- החלק הראשון והעיקרי מסודר לפי פרשיות התורה.
- החלק השני, הנקרא ליקוטי שושנה הינו אוסף של רעיונות קצרים על פסוקי תנ"ך ומאמרי חז"ל.
ברוב מהדורות הספר ישנן עוד תוספות, והם:
- שתי גרסאות של הנהגות האדם, הראשונה תחת הכותרת "הנהגות האדם מהרב המגיד, איש אלקי המפורסם מוהר"ר אלימלך זצ"ל, אלה הדברים אשר יעשה האדם וחי בהם", והשנייה נקראת "צעטיל קטן".
- תפילת רבי אלימלך לפני התפילה.
- אגרת הקודש, והם שני מכתבים מבנו רבי אלעזר.
- בדפוס ראשון צירף רבי אלעזר בסוף הספר את הספר אותיות דרבי עקיבא, וכותב בתוך דבריו: ”ואמרתי בלבי שוודאי ראוי ונכון להתחברם ולהעלותם יחד על מזבח הדפוס, באשר שהכרתי במדת א"א זצ"ל שמדתו היה תמיד למסור נפשו בעבודת הבורא כמעט כרבי עקיבא וחבריו.”[1]
תוכן הספר
אף שהספר "נועם אלימלך" הוא פירוש על התורה, למעשה נכלל בו חומר רב המפרט את האידאולוגיה ואת דרך החיים של החסידות. רבי אלימלך מדגיש במיוחד בספרו את מושג ה"צדיק" ועל כן יש שכינוהו "ספרן של צדיקים".
שבחי הספר ומעלותיו
רבים מצדיקי החסידות מזכירים תכופות את הספר בחיבוריהם, ביניהם: רבי אברהם יהושע השל מאפטא, רבי קלונימוס בעל ה"מאור ושמש" ואחרים.
לפי מסורת בקרב חסידי חב"ד, בעל התניא כינה ספר זה "ספרן של צדיקים"[2] (לעומת ספר התניא שהוא "ספרן של בינונים"), והוסיף: לאו כל מוחא סביל דא[דרוש מקור]. רבי ישראל המגיד מקוז'ניץ לא היה מקבל את השבת עד שהיה מעיין בספר[3]. רבי נחמן מברסלב אמר: "קדושת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך ז"ל נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו"[4]. רבי מנחם מנדל מרימנוב, מי שנחשב לגדול אדמו"רי גליציה, אמר כי רק אחרי שטובל במקווה בערב שבת הוא מסוגל להבין משהו ב"נועם אלימלך". רבי אייזיק מקאליב כתב כמה מאות עמודים של פירוש על הספר, ושמע בת קול "איך הרהבת בנפשך עוז לעשות פירוש על הנועם אלימלך, הלא מלאכים ושרפים מייגעים את עצמם להבין אות אחת או תיבה אחת בספר הקדוש"[5]. רבי חיים מצאנז אמר פעם, שהוא יכול לעשות פירוש על הספר נועם אלימלך בדומה לזה שעשה בעל הבית יוסף על הטור, שכן עומק כה רב מונח בו[6]. רבי אליעזר מדזיקוב "ראה פעם אחת בחלומו בית מלא ספרים... ואמרו לו שספר הזה הוא ס' נועם אלימלך, וכל הספרים שרואה בבית הזה הם פירושים על הספר נועם אלימלך"[7]. רבי העשיל אב"ד טלוסט אמר: "מי שיכול להבין ספר זה, יש ביכולתו להחיות מתים"[8].
עוד נאמר עליו:
...מי יפאר גודל פאר גדולת רבינו הקדוש... החסיד והעניו אור ישראל וקדושו, יפה פרי תואר... וינהל אחריו כל בית ישראל בעודנו חי עמנו... והראוני מחצב של סנפירון אשר חצב באמרי פיו, ואשר דבר בקודשו דברים העומדים ברומו של עולם... דברים שנאמרו מסיני ועוקר ערים...
— הסכמתו של רבי אליעזר הורוביץ מטארניגראד
הני מילי מילי מילין עילאין קדישין בספר ספירת דברים קדושים אשר מושכים את הלב ליראה וקדושה, ואורו עיני כי טעמתי מעט הדבש בקראי בו שנים ושלוש דלתות והמה מתוקים לחיך ונכנסים ללב.
— מתוך הסכמתו של ר' זאב וולף, אב בית דין בליז'נסק
סגולה הקשורה בספר
רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן[9] ובכמה מבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך המונחים שם כסגולה ללידה קלה.
יש המייחסים סגולה מיוחדת למהדורה הראשונה של הספר,[10] או צילום ממנה.
החל מן המהדורה הראשונה נמצאים בספר כוכביות בין המילים, החוקר רבי חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך": "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים"[11].
בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד[12] נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בספר הקדוש נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב. לפי האגדה הם ניצוצי אש שיצאו תוך כדי כתיבת הספר. אגדה אחרת מספרת אודות מדפיס שהחליט להשמיט את הכוכביות ומת בשנה זו.
קישורים חיצוניים
- נועם אלימלך, באתר ויקיטקסט
- נועם אלימלך, באתר היברובוקס
- נועם אלימלך, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
- ספר "נועם אלימלך" באתר דעת
הערות שוליים
- ^ הקדמת רבי אלעזר מליזענסק לאותיות דרבי עקיבא בתוך, נועם אלימלך, באתר היברובוקס.
- ^ ספר אור יקרות עמוד רנ
- ^ אנצי' לחסידות, א, עמ' רלו
- ^ חיי מוהר"ן
- ^ אהל אלימלך, עמוד 80, אות קצד
- ^ אגרא דבי הילולי, אשדוד תשנ"ט, עמ' רלה
- ^ אהל אלימלך, עמ' 80, אות קצג
- ^ אהל אלימלך אות קצ"א
- ^ סגולה זו מוזכרת בספר "שלחן מלכים" של רבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה - ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (דף לח עמוד ב – דף לט עמוד א, מהדורת ברגסס, תרצ"א)
- ^ ראה הרב ב' לנדא, בספר הרבי ר' אלימלך מליזנסק, ירושלים, תשכ"ג, עמ' שיא, המביא מסורת בעל פה (בשם הגאון רבי משה הלברשטאם), על סגולתו הרבה של ספר נועם אלימלך בדפוס רבי שלמה יאריש, ש"נדפס על ידי פועלים יראי ה' שעסקו בהדפסה בקדושה ובטהרה, ומהם שהיו בין ל"ו הנסתרים שעליהם העולם עומד".
- ^ אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63
- ^ הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז
