דגל ימי הוא דגל המיועד להנפה על ספינות וכלי תעבורה ימיים אחרים. הנפת דגלים ימיים חשובה בשעת הפלגה בים ובעת עגינה בנמל, ועל כן אוכפים את החוקים והתקנות הנוגעים להנפתם.
דגל ימי (Naval Ensign) מזהה את המדינה בה רשום כלי השיט ומונף בכניסה וביציאה מתוך נמל, תוך שיוט במים טריטוריאליים זרים וכאשר האונייה נדרשת לעשות כן על ידי ספינת מלחמה.
ספינות מלחמה בדרך כלל מניפות את הדגל הימי בשעות שבין הזריחה לשקיעה כאשר הן בהפלגה, וכאשר הן מעורבות בקרב יונף נס קרב לאורך כל הקרב. בשעת קרב, ספינת מלחמה תניף בדרך כלל מספר רב של דגלים. מנהג זה מקורו בעידן ספינות המפרש עקב המנהג המורה כי כאשר ספינה מנמיכה את דגליה ("Striking the colors"), פירוש הדבר - כניעה. במהלך הקרבות, אחת המטרות העיקריות לירי התותחים היו התרנים, והנפת מספר רב של ניסים ודגלים מנעה כניעה ללא כוונה תחילה.
דגלון החרטום (Jack) הוא גרסה של דגל הלאום אשר מונפת על ידי ספינות מלחמה בחרטום הספינה. דגלון החרטום מונף בדרך כלל כאשר הספינה אינה מפליגה או כאשר הספינה מקושטת לאירוע טקסי. בצי המלכותי הבריטי על הספינות להניף את דגלון החרטום כאשר הצי מגיע לאזור החוף או כאשר הספינה מרותקת לרציף. בצי המלכותי הבריטי היוניון ג'ק משמש הן כדגלון החרטום של הצי והן כדגל הדרגה של הלורד הימי הראשון. הנפת היוניון ג'ק על ידי ספינות סוחר או יאכטות היא בלתי חוקית. דגלון חרטום אזרחי קיים (והוא נקרא גם דגלון נווט (Pilot jack) עקב שימושו הקודם לבקשת נווט בכניסה לנמלים). דגל סנט ג'ורג' ידוע גם כ"דנקירק ג'ק" והוא מאושר להנפה על ספינות אשר השתתפו במבצע הפינוי בדנקירק בשנת 1940. מלבדן, הדגל אסור להנפה, כיוון שהוא משמש גם כדגל הדרגה של אדמירל מלא.
דגלי דרגה או דגלי הבדלה מונפים על ידי בעל דרגה בכירה על ספינת הדגל שלו או על מפקדתו. מקורות המנהג – בימים טרם עידן הטלגרפיה והרדיו, כאשר הפקודות ניתנו על ידי סימוני דגלים. דגל הדרגה מסמן את הספינה ממנה יגיעו איתותי המפקדה. דגלים שכאלה עשויים להיות מונפים על ידי חברי ממשלה וממשל (נשיאים, ראשי ממשלות ושרי ביטחון) כאשר הם נמצאים על גבי ספינת צי, לציון מקום מושב המפקדה שבה יושבת הסמכות הצבאית הגבוהה ביותר. כיום, עם התפתחות התקשורת, הנפתו של הדגל נותרה עקב המסורת ולציון מחויבויותיהם של כלי השיט בשייטת לחלוק לספינת הדגל ולמפקד היושב בתוכה, את הכבוד המגיע לה (כגון: עמידה על הסיפון, מטחי כבוד, הקשב וכדומה). על פי הפרוטוקולים הימיים, בקבוצת כלי שיט אשר בפיקוד מפקד אחד, רק מפקד הקבוצה או בעל הדרגה הגבוהה ביותר יניף את דגל הדרגה שלו.
בצי הבריטי, אדמירל מניף דגל משולש, אדמירל הצי יניף את היוניון ג'ק ואדמירל מלא מניף את דגל סנט ג'ורג'. לדגלי סגן אדמירל ותת-אדמירל ישנה תוספת של שני כדורים או כדור אחד בהתאמה, וקומודורים מניפים Broad Pennant - דגל סנט ג'ורג' קטן עם כדור אדום בקנטון וזנב מפוצל.
בצי האמריקני, כמו בציי אחרים, אדמירל מניף דגל משולש עם מספר כוכבים בהתאם לדרגתו, דגלי קציני הים הקרביים הם דגלים כחולים עם כוכבים ואילו דגלי קציני המטה הם דגלים לבנים עם כוכבים כחולים.
בצי היווני מניפים האדמירלים דגל כחול משובץ הנושא צלב לבן (בדומה לג'ק הצי היווני) עם ארבעה כוכבים משושים (כל אחד מן הריבועים שנוצרו על ידי הצלב). סגני אדמירל, תתי אדמירל וקומודורים מניפים דגל דומה עם שלושה, שנים וכוכב אחד (בהתאמה).
נס
הנס (בלעז: "פנאנט", או בשמו ההיסטורי "פנון"), הוא דגל ארוך וצר אשר משמש להעברת מסרים שונים בהתאם לצבעים המונפים.
נס שירות פעיל של הצי האמריקני.
נס השירות הפעיל (Commissioning pennant, נס מינוי) שמניפה ספינת קרב, מציין שהספינה נמצאת בשירות פעיל, מונה לה רב חובל והיא מצוותת בהתאם. בצי הבריטי זהו דגל סנט ג'ורג' עם זנב לבן וארוך ובצי האמריקני זהו דגל עם שבעה כוכבים לבנים על רקע כחול וזנב אדום על לבן. פנאנט המינוי יפנה את מקומו לדגל דרגה של אדמירל או קומודור או לדגלו האישי של ראש מדינה או בן למשפחת מלוכה.
נס "קצין בכיר נוכח" בשימוש ציי נאט"ו, מונף לימין הספינה ומציג צבעים ירוק ולבן.
נס הג'ין פירושו שמועדון הקצינים של הספינה מזמין קצינים מספינות אחרות לכוסית. מקור הנס הזה לוט בערפל אך הוא היה בשימוש משנת 1940 ואפילו לפני. עיצובו, משולש ירוק קטן (23X46 ס"מ) עם כוסית יין לבנה. נס הג'ין עודנו בשימוש בציי חבר העמים הבריטי ובמיוחד בצי המלכותי האוסטרלי (RAN), שם קיים מנהג שקצינים זוטרים מספינה אחת, מנסים להניף את הנס על סיפונה של ספינה שנייה, ובכך להכריח אותה לפתוח את מועדון הקצינים להזמנה. במקרה שאותם קצינים נתפסים בשעת מעשה, אזי על ספינתם לפתוח את מועדונה להזמנה. המנהג אמנם קיים בעיקר בציי חבר העמים הבריטי, אך בעבר קציני RAN הצליחו להניף את נס הג'ין על מספר ספינות של הצי האמריקני.
ספינות מסוימות מניפות דגל בית או חברה, הבא להצביע על החברה לה הספינה שייכת. הדגל מונף בדרך כלל על תורן קטן בחרטום הספינה.
דגל שסוע של מועדוני יאכטות (Burgee)
חברי מועדוני יאכטות או ארגוני ימאות רשאים להניף את דגל המועדון לו הם שייכים בעת שיט או בעת עגינה - אך לא בשעת מרוץ. על פי המסורת, יש להניפו על התורן הראשי אך ניתן להניפו גם על תורן בחזית הספינה, או לימינה. כאשר חבר מועדון שיט מגיע לביקור במועדון אחר, נהוג להחליף דגלים בין המועדונים; הדגלים המוחלפים מוצגים לראווה (ברשות) בחדר המועדון או במשרד.
עיטורים
עיטורים בהם זכו ספינות קרב, יוצגו על ידי סרטים ארוכים מיוחדים כאשר הספינה עוגנת בנמל.
עם השימוש בדגלים בים נוצרו מערכות קודים עבור מספרים ואותיות. לכל דגל ישנה משמעות כאשר הוא מונף לבדו או ביחד עם מספר דגלים נוספים. המספור משמש כאמצעי תקשורת בין ספינה לספינה במרחקים קצרים.
מיקום הכבוד לנס או לדגל הוא הירכתיים ועל כן המסורת מחייבת את הנפתם של הדגלים על תורן בירכתיים או מעליהם (למרות שכיום נהוג להעביר את הדגל לימין הספינה בעת שיט). הכלל האומר ששום דגל לא יונף יותר גבוה מדגל הלאום אינו תקף על ספינה, כיוון שדגל המונף על הירכתיים לעולם יהיה בעמדה מכובדה ובכירה מאשר כל דגל שמונף על הספינה, אפילו אם הוא גבוה יותר.
הקוד הימי קובע כי ספינת צי סוחר תנמיך את ניסיה בהצדעה, כאשר היא עוברת בסמוך לספינת מלחמה. ספינת הקרב בתורה, תנמיך גם היא את ניסיה בהצדעת תשובה. בניגוד לאמונה הרווחת, ספינות הצי האמריקני גם הן מנמיכות את "הכוכבים והפסים" כתשובה להצדעה.
ספינות סוחר מניפות את הדגל הימי של המדינה שבמים הטריטוריאליים שלה היא מפליגה על התורן הראשי או לימין הספינה. דגל זה ידוע כדגל נימוסין.
הנפת דגל הפוך נחשבת כסימן מצוקה, למעט הנפת דגל הפיליפינים בצורה הפוכה בזמן מלחמה.
הנפת שני דגלים של שתי מדינות שונות באחד מעל השני על אותו התורן או המיתר הוא סימון לכך שהספינה נלכדה או נכנעה בזמן קרב או מלחמה. הדגל המונף תחתון יותר, הוא הדגל של המדינה ממנה נתפסה הספינה ואילו הדגל הגבוה הוא של המדינה הלוכדת.
ערך מורחב – דגלי הקוד הבינלאומי
ערך מילוני בוויקימילון: דגל ימי