מלחמות הולנד–אנגליה
מלחמות הולנד-אנגליה (באנגלית: Anglo-Dutch Wars) הוא שמן של סדרת מלחמות אשר התרחשו במהלך המאות ה-17 וה-18 בין בריטניה והמחוזות המאוחדים של הולנד, בניסיון להשיג שליטה על ערוצי סחר. בהולנד הן מכונות "המלחמות האנגליות" (Engelse Oorlogen), ובאנגלית מכונות לעיתים "המלחמות ההולנדיות" (The Dutch Wars).
רקע
משמעותה של התמוטטות הכוח הספרדי בסיומה של מלחמת שלושים השנים ב-1648 הייתה ששטחי האימפריה הספרדית והפורטוגזית הפכו הלכה למעשה לזמינים לכל מאן דבעי. מצב זה הביא שתי בעלות ברית במהלך מלחמת שלושים השנים - אנגליה ואיחוד שבעת המחוזות של הולנד - לכדי עימות. להולנדים היה באותה תקופה את צי הסוחר הגדול באירופה ומעמד בכיר במסחר האירופי. הם סיפחו, בזמן מלחמת הולנד-פורטוגל, את מרבית הטריטוריה הפורטוגזית של איי הודו המזרחית, צעד אשר העניק להם את השליטה על הסחר הרווחי במיוחד בתבלינים. במקביל, הם גם הרוויחו על חשבון אנגליה מהסחר עם מושבותיה בצפון אמריקה, בשל חוסר היציבות לאחר מלחמת האזרחים האנגלית. הצי הצבאי ההולנדי, לעומת זאת, זכה לתשומת לב מועטה, בעוד שקרומוול התמקד בבניית כוחה הימי הצבאי של אנגליה.
מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה
ערך מורחב – מלחמת הולנד-אנגליה הראשונה
ב-1651 העביר הפרלמנט האנגלי את הראשון בחוקי הסחר הימי, אשר הורו להעביר סחורה למושבות באמריקה על גבי ספינות אנגליות בלבד. מהלך זה, בתקופה של מרקנטיליזם מתגבר, הובילה לסדרת מאבקים ימיים בינלאומיים. האנגלים החלו במתקפה בפיקודו של האדמירל רוברט בלייק, אשר הביס את הצי ההולנדי ב-1652. האנגלים המשיכו במתקפותיהם וכוחותיהם פוצלו והותקפו ב-1653 על ידי כוחותיו של האדמירל ההולנדי טרומפ. בלייק, שהחלים מפציעה, החליט לשנות את הטקטיקות האנגליות ולהתאימן להצלחות ההולנדיות. באמצע שנת 1653 הוא הצליח לדחוק את הצי ההולנדי חזרה לנמליו ובקרב שבנינגן ב-10 באוגוסט 1653 טרומפ נהרג והצי ההולנדי ספג מפלה קשה. האנגלים, עם זאת, נאלצו להסיר את המצור על חופי הולנד. שתי האומות היו מותשות והחלו במגעים להסכם שלום. הסכם זה הושג ב-5 באפריל 1654 במסגרת אמנת וסטמינסטר. האנגלים לא השיגו במלחמה זו את מטרתם, לדחוק את רגלי ההולנדים מן השליטה על הסחר העולמי.
מלחמת הולנד-אנגליה השנייה
אחרי הרסטורציה ניסה צ'ארלס השני לשרת את האינטרסים של שושלתו על ידי הפיכתו של אחיינו הנסיך ויליאם השלישי מאורנג' לשליט הולנד, תוך שימוש בלחץ צבאי. פעולותיו של צ'ארלס השני עוררו גל פטריוטיזם באנגליה. סמיואל פיפס טוען ביומנו כי האוכלוסייה הייתה "בטירוף מלחמה". במלחמה שפרצה לבסוף ב-1664 הצליחו האנגלים להשיג מספר השגים משמעותיים בקרב. אחד ההישגים הבולטים של ההולנדים היה תפיסת הספינה "פרינס רויאל" במהלך "קרב ארבעת הימים" (1666). פשיטה מוצלחת של ההולנדים על המדוויי (1667) סיימה את המלחמה כשידם על העליונה. שייטת בפיקודו של האדמירל דה רויטר שברה את השרשרת המגינה על הנהר המדוויי ושרפה חלק מהצי הבריטי שעגן בצ'טהאם. הצי ההולנדי, שהורחב משמעותית במהלך המלחמה, הפך בשנים שלאחר מלחמה זו לחזק בעולם. הרפובליקה ההולנדית עמדה בשיא כוחה.
מלחמת הולנד-אנגליה השלישית
לאור תוצאות שני העימותים הקודמים, דעת הקהל האנגלית התנגדה לכניסה למלחמה נוספת נגד הולנד. ב-1672 אילצה אמנת דובר הסודית את המלך צ'ארלס השני לעשות כן, שכן הוא היה מחויב לסייע ללואי הארבעה עשר, מלך צרפת, במלחמתו נגד הולנד במסגרת מלחמת צרפת-הולנד. הצבא הצרפתי נאלץ להתעכב בשל תנאי מזג אוויר חריפים והצי הבריטי נותר לבדו במערכה מול הולנד. דה-רויטר הצליח למנוע פלישה אנגלית-צרפתית להולנד. אחרי כישלון זה, אילץ הפרלמנט את צ'ארלס השני לחתום ב-1674 על הסכם שלום.
מלחמת הולנד-אנגליה הרביעית
לאחר המהפכה המהוללת (1688) הפך ויליאם מאורנז' למלך אנגליה, יחד עם רעייתו מרי השנייה. מלך הולנד לא השתלט על אנגליה בכוח הזרוע, למרות שפלש עם כוח הולנדי, בשל התמיכה שהמהלך זכה בקרב הציבור האנגלי והלגיטימציה למרי השנייה כיורשת כס המלוכה. בהולנד, לעומת זאת, גבר התסכול. שינוי המשטר הוביל לירידה בעוצמתה הכלכלית, וויליאם העביר את הצי ההולנדי רב העוצמה ללונדון. ההולנדים החלו לתמוך במורדים נגד ממלכת בריטניה הגדולה במושבות בצפון אמריקה, דבר אשר עורר עליהם את חמתה של אנגליה והעמיד את הולנד בסיכון גם מצד צרפת, אשר פעלה לשינוי השלטון ההולנדי. במלחמה זו הייתה הולנד בנחיתות, למרות תנופת בניית אוניות במספנות הצי ההולנדי המוחלש. הולנד עדיין החזיקה לאחריה במספר נקודות מפתח, ביניהן מושבת הכף, ציילון, ומלאקה.
יש היסטוריונים המסווגים את המלחמה הרביעית כמלחמה נפרדת משלוש הקודמות, מכיוון שהרקע לה שונה.
סכסוכים מאוחרים יותר
במהלך תקופת מלחמות המהפכה הצרפתית והמלחמות הנפוליאוניות (בין 1793 ו-1815), הצליחה צרפת להפוך את הולנד למדינה גרורה ולבסוף סיפחה את המדינה ב-1810. ב-1797 הובס הצי ההולנדי על ידי הבריטים בקרב קמפרדאון. בתחילה, החשיבה צרפת את כוחה הימי של הולנד ככלי לטובתה, אך חשיבותו של הצי ההולנדי פחתה לאחר קרב טרפלגר, למרות ניסיונות ההולנדים לשדל לטובת שימוש בכוחם הימי נגד האנגלים. בריטניה השתלטה במהלך תקופה זו על מושבות רבות שהיו שייכות להולנד, למעט איי הודו המזרחיים ההולנדים, סורינאם, האנטילים ההולנדיים ותחנת הסחר ההולנדית בדג'ימה.
חלק מן ההיסטוריונים כוללים גם את המלחמות בין בריטניה והרפובליקה הבטאווית, ובין בריטניה לממלכת הולנד כחמישית והשישית במניין מלחמות הולנד-אנגליה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ] מלחמות הולנד–אנגליה24162267